בז' מרחשוון מתחילים לבקש על הגשם. למה דווקא אז? הגמרא אומרת שזה הזמן שאורך לעולי הרגל שבאו לירושלים לחג הסוכות לחזור הביתה. במשך שבועיים הם
להשתוקק כל ימי חייואֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּואמרו במדרש (בראשית רבה לט: א): "רבי יצחק פתח 'שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך' (תהלים
לפני כחודש וחצי יצרו איתי קשר פלוגה של מעל מאה וחמישים טירונים בני ישיבות ממחנה 80 – פלוגה מגדרית. המפקדים מאוד אהבו את החיילים שהשקיעו
אמירות כמו "אין למטפל מה לייעץ לי. אני מכיר את עצמי מספיק טוב", או "אני כבר לא אשתנה, לא אחרי כל כך הרבה שנים" –
כבר במילים הראשונות שה' מפנה אל אברהם נרמז התפקיד ההיסטורי שהוטל על מייסד האמונה העברית. הצו הרב־רובדי "לֶךְ לְךָ" כומס את זרעי ייעודו העליון של
מה קרה למבוגרים האלה שפעם היו נוער בועט שאוכל מכות בהפגנות ולא מפסיק לחייך גם כשהוא בוכה? מה קרה למיושבים האלה שפעם בערו בתפילה כמו
חזרתי לביתי בשעות הצהריים. ברחוב אגריפס כרגיל התנועה הומה, כל אחד משוטט בעולמו הגבוה או הנמוך, ואילו אני לאחר תפילת מנחה, חושב על מנוחה.לפתע אני
לקראת שבת, יום שישי אחר הצהריים ברחוב הנביאים. הולך מכיכר הדוידקה לכיוון מאה שערים.זה הזמן להיכנס ולהציץ בכל החצרות האלה, המסתוריות, הישנות. זה הזמן לרדת
שלום וברכה! כידוע, הפסקות מעוררות את הלימוד. אשרי המורה שיודע כמה מקום לתת להפסקות. ככל שההפסקה טובה יותר, היא נותנת ללימוד להיטמע בתוכנו, ממש להיכנס