בכל פעם שאני מצליחה לשתוק ולא לומר מילה שלא במקומה, נפתח לי שער. בכל פעם שאני מצליחה להיות קשובה לאמת הפנימית למרות שבחוץ סועֵר השקר,
שלום חברים! האדמו"ר הזקן בעל התניא מציע תרגיל מעניין איך להתבונן ולפתח התחדשות ושמחה אפילו במצבים קשים. באגרת הקודש שבספר התניא, בפרק י"א, אדמו"ר הזקן
"לא הולך לנו עם הילד הזה. לא משנה מה אנחנו מנסים לעשות. עונשים – לא עבד, חיזוקים חיוביים – לא עבד, ניסינו כל שיטה שלא
כל העולם מלא רחמים והרחמים גלויים לעין כל. אני מנסה לשנן את המשפט הזה. אם רבי נחמן אמר, אז זה בטוח נכון. אבל האם כל
בימי חול המועד פסח ישבתי ערב אחד בזולה שבחצרי הירושלמית, התפללתי ערבית ביחיד כמנהג העולם בעידן המגיפה, ולמדתי את הדף היומי. הרגשתי ממש גן עדן,
"אני לא מסוגל לסבול יותר?" רטן ארז "את מה??" שאלתי "את הטיפול הזה, לא טוב לי, עצוב לי, רע לי, לא כיף לי, אני בחיים
הילדים שלי בורחים משולחן השבת כמה דקות אחרי 'המוציא'. לאן? לחדר המשחקים. הם באמצע משחק פליימוביל המתמשך זה כמה ימים. מפוזרים להם בחדר עשרות אנשים
יש ביטוי כזה, "עס איז שווער צו זיין א ייד" – קשה להיות יהודי; כפשוטו. בסך הכל, על איזו אומה ולשון יש כל כך הרבה
בדרך לצפון עצרנו ברבי מאיר בעל הנס. המחסומים לא אפשרו להיכנס אז למדנו משנה שלו בפרקי אבות. "כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה". מה
רגע לפני סיום מונה חומש ויקרא את הברכות שיבואו על העם אם ישמור אמונים לבריתו עם אלוקים – ואת הקללות שינחתו עליו אם לא יעשה
אני זוכר שבאחד השיעורים הראשונים באוניברסיטה הבהירו לנו את כללי החיים: הכל פוליטי. הכל עם אינטרס. כל פעולה היא עם מחירון נסתר של שווי וכדאיות.
הגמרא מספרת שאחרי חורבן הבית ישבו חכמי ישראל ביבנה והביעו תחזית פסימית: "עתידה תורה שתשתכח מישראל". באמת כך היה במובן מסוים, כי חלקים רבים מהתורה,
