סיפור ראשון: נלחמים על ירושלים שנה לאחור. תלמידי שיעור ד' בישיבה, לוחמים בחטיבת גבעתי, מגיעים לשמחת תורה לישיבה. כמה שמחנו לראותם רוקדים עם התורה ב'הקפת

עליתי לבד בחושך, בבניין בן חמש קומות בלב העיר עזה. כמו הרבה בניינים שכבשנו, חדר המדרגות כולו היה מבטון ערום, וגם בשתי הקומות העליונות היו

חולמים ומגשימים אביעד שלנו הי"ד, ושיר שלנו תבדל"א. הייתם שני ילדים עם עיניים גדולות ומלאות תום, מלאי אידיאלים, וכאשר גיליתם את התדר המשותף ביניכם –

בהיותי בת 17, בתחילת היכרותי עם היהדות, מצאתי את עצמי צועדת, לראשונה, לתפילת קבלת שבת בבית הכנסת. דופק ליבי האיץ את צעדיי, והתרגשותי הייתה גדולה.

יואו! איזו פאדיחה! זה לא באמת קורה לי. * שתבינו, הסיטואציה נראתה בערך ככה: "מאיר, מה קורה"? "הכל בסדר הרב, אתה יודע, חיים". "יופי, מצוין.

מספרים על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב שכאשר סיים ללמוד הלכות שחיטה והגיע לשלב הניסיון המעשי, החזיק את העוף בידו השמאלית, את סכין השחיטה בידו הימנית

הצג כתבה שלום חברים יקרים, הנה בחסדי שמיים הגענו לשבת ראש חודש חשוון, זמן נפלא להתחלות חדשות. זו הברכה המיוחדת שיש לנו בלוח השנה היהודי:

מי שלא מכיר, באלבומי האחרון יש שיר 'מועד קטן דף ז'. בעצם הלחנתי סיפור של ר' שלמה'לה, בו הוא מספר איך פגש באנטוורפן, באחת מהופעותיו,

כמה ימים לפני ראש השנה אלחנן בעלי הוקפץ שוב למילואים, מה שהקפיץ גם אותי – קפצתי כיתה בהשוואה לסבב הקודם, כי הפעם גם הייתי לבד