קדושה קונים בפקק הרב פרץ איינהורן: בעזרת ה' יתברך, אני אפתח בסיפור. בתחילת המלחמה, לפני הכניסה הראשונה לעזה, הייתי יחד עם חיילים של גולני מגדוד
"כל הכבוד יוני, נראה שאתה ממש מוכן לחידון. ענית על השאלות מעולה! רואים שלמדת המון". אמא הייתה ממש מרוצה, האמת גם אני, באמת חרשתי לחידון
שני רגעים. שתי מהויות. לבוש אחד. לבוש לאחד. * שקט. לא סמיך כזה, גם לא מאולץ, השקט הנפלא בעולם. שקט נקי נקי נקי. * לפנות
ריבונו של עולם, רציתי להודות לך שזיכית אותנו להדליק גם השנה נר של חנוכה. האמת שאני לא כל כך יודעת ממה להתחיל, בקשות פרטיות וכלליות
לפני כמה חודשים חזרתי ממפגש נשים, ואחת הנשים השמיעה לנו שיר חדש יחסית, עם קצב טוב ומילים פשוטות. השיר הזה הפך אותי. המילים שלו נגעו
נר ראשון לחנך את עצמנו לאהוב את הילדים אומרים שפעם אנשים אהבו את הילדים, וחינכו את עצמם. היום, אנשים אוהבים את עצמם ומחנכים את הילדים…
לפני כשבועיים, באחד מראיונות הרדיו על מהלכה של המלחמה, בניסיון להבין אם מה שקורה בסוריה, בלבנון ובעזה הוא ניצחון, התווכחו איתי המגישים. בסופו של דבר,
חברים יקרים, אנו בעיצומם של ימי החנוכה הנפלאים, בהם אנו זוכים לשבת מול הנרות ולהתבונן בהם. סיפור הניסים בימים ההם בזמן הזה מעורר את הרצון
היהודי הזה, נשוא סיפורנו, שרד את המחנות בשואה האיומה, איבד רבים מבני משפחתו וידידיו ואיבד גם את אמונתו… לאחר השואה הגיע לברזיל, כשבליבו גמלה ההחלטה
