לחפור בור או לעלות על כיסא? הרב דייטש: מסופר על רבי זלמן זֶזְמֶר, מהחסידים הגדולים של האדמו"ר הזקן, שהזדמן פעם לעיר מסוימת לקראת שבת זכור,
זהירות! הוא מסתובב, מסתובב, מסתובב, ועף החוצה כמו טיל בליסטי! * ירושלמי! זה באמת לא משנה כמה דירות אני אעבור, ובכמה מקומות אני אסתובב, ירושלמי
צורר פרסי שזומם מזימת השמדה על העם היהודי? נשמע קצת מוכר, נכון? בהשגחה פרטית מופלאה, זאת המציאות העכשווית וגם סיפורו של פורים. כמו בימי אחשוורוש
הרגע הזה של ההמתקה. איך זה קרה? אני לא יודעת בדיוק, אבל פתאום אני מגלה שאנחנו במקום קצת אחר. לא שהכל נפתר, לא שאין רגעים
במשך כל השנה רשתות הביגוד עוסקות בפרסום ומבצעים, בחידוש האופנה, במשיכת תשומת הלב שלנו ובמשיכת המזומנים שלנו. בשבילם תמיד יש סיבה מיוחדת לזה, בין אם
"ונהפוך ונהפוך ונהפוך ונהפוך ו-נ-ה-פ-ו-כ-ווווו". כך שרים בהתלהבות מתחילת חודש אדר, אבל האם חשבתם פעם מה עניינו של ה"נהפוך הוא"? מדוע צריך בכלל להפוך דברים?
"מה אתם מתלוננים? כשאני באתי לארץ הייתי בלי בגדים ובלי שיניים!" הבריק הרב יוסי שריד זצ"ל עוד וורט מחויך, כדי לעודד את העולים החדשים במרכז
משנכנס אדר מרבין בשמחה, ויש מי שאומר – וכך גם הובא ב'שפת אמת' – שהשמחה היא גם על הנתינה המיוחדת בחודש זה, שהרי "באחד באדר
אין סוף אסתריות מופלאות פגשנו לאחרונה. נשים, אימהות ואחיות שרואות מתוך ההסתר נקודת גילוי וגודל, חיבור ותפילה. הרי אנחנו כותבות ממש עכשיו את המגילה שלנו.
