בס"ד

יום שני, 15 אוגוסט, 2022
הכי עדכני

חסידות מזווית אישית

תל אביב. שבת בבוקר. חוזרים הביתה מבית הכנסת. בדרך פוגשים כמה חברים שיושבים על ספסל ומנגנים על גיטרה וכינור. חיבוק, "שבת שלום" לבבי וממשיכים הביתה. אחרי כמה פסיעות טוהר בתי בת השלוש שואלת בארשת פנים מוטרדת: "הם אמרו 'שבת שלום', אז למה הם מנגנים בשבת?!" אני משתהה רגע לכוון את מילותיי ומשיב: "בטח אף אחד לא סיפר להם על שבת". וטוהר: "נכון אבא, בטח לא סיפרו ללב שלהם". המילים המדויקות הללו שיצאו לה מהפה כמו נתנו לי סטירת לחי מצלצלת – כמה אני יודע להפליג ולספר לעצמי ולכולם על ה' יתברך, על התורה ועל השבת במילים חכמות ומשוכללות. אבל כמה באמת אני מספר את זה ללב שלי? והאם זה אפשרי בכלל? שהרי מראש אמרה תורה "והיו הדברים האלה… על לבבך", שים על הלב, בתפילה שיום אחד זה יחלחל פנימה.
לפני חודשיים עמדתי בתפילה, בראש השנה הקדוש, וצעקתי כלפי שמיא "ה' יתברך, אני יודע שאתה המלך! אני יודע שכל פנימיות רצוני היא להישמע למצוותיך!".
חלפו שבוע־שבועיים, קרוסלה של היומיום ושגרה ששוחקת ואני מאבד אחיזה. איך יכול להיות שאני שוב שוכח?? והתשובה מהדהדת מאליה – כי זה רק בראש. אם הדברים יבערו עמוק בלב – "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה".
אם כן, איך נלמד לדבר בשפה שהלב מבין?
התשובה לכך טמונה ביום המופלא – י"ט כסלו, יום בו קיבלנו הזמנה משמים למפגש מחודש עם ה' יתברך, תורתו ומצוותיו בדרך של פנימיות התורה וסודותיה, בשפה של לב.
בי"ט כסלו לפני שנתיים עמדתי על במה אחת עם חבורת נגנים ואמנים מופלאים, יחד עם אלפי לבבות פועמים בהתוועדות עמוקה וסוחפת עד לב השמים. דרך הדבקות והשירה הרגשתי איך כל אחד מא