אליעזר הוא אחת הדמויות המרתקות בספר בראשית. אדם שעשה דרך ארוכה ופנימית במהלך חייו, וזכה להיכתב לדורות לצד האבות על מנת שנלמד ממנו כמה דברים.
אליעזר מבני כנען הוא. "ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו". יש אומרים שהיה בן המלך נמרוד וכשראה את הניסים שהיו לאברהם העדיף, בדומה להגר בת מלך מצרים, להיות עבד בביתו. ויש אומרים כי הוא כנען בן נח בעצמו. כך או כך, אליעזר גדל כבן ביתו של אברהם ומקבל חינוך לתורה ולמצוות. "ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר". אברהם מתייחס אליו בשונה מכל ביתו וסומך עליו בכל. לפני הולדת יצחק אברהם אפילו חשב שאליעזר יירש אותו.

להישאר ארור
אליעזר מעריץ את אדונו ונדבק במידותיו. והנה מגיע הרגע בו מבקש ממנו אברהם למצוא אישה לבנו. ברגע זה, מגלה לנו המדרש, היה לאליעזר ניסיון עצום. מסתבר כי לאליעזר הייתה בת, וחלומו היה להיכלל בישראל, על ידי שתהיה היא אישה ליצחק. כשהציע את העניין לאדונו, אברהם העמידו על מקומו, הסביר לו כי לכל אדם נכונה שליחותו שלו וענה לו: "אתה ארור ובני ברוך ואין ארור מתדבק בברוך". אליעזר, שאחרי שישים וחמש שנים של קדושה וטהרה מבין כי הוא עדיין בגדר ארור ובזה הרגע נגוז חלום אדיר שלו – מתבטל לאברהם ומקבל עליו בשלמות את העבודה שלו – הוא עבד, וזה תפקידו. ומתוך הביטול הזה הוא הולך בשליחותו, ומבקש מאלוקי אברהם שידריכנו למצוא את הברוכה האחת ליצחק.
המדרש מספר כי ברגע שעמד בניסיון האדיר הזה, והסכים לעשות את העבודה שלו מבלי לנסות ולהיות לאיש אחר, זכה לסיוע גדול מלמעלה, והיו לו ניסים והשגחות בדרך עד שהגיע לכלל אמונה כזו באברהם ובאלוקיו, שכשראה אותו לבן אחי רבקה קרא לו "'בוא ברוך ה"' – אמר רבי יוסי ברבי דוסא… על ידי ששרת אותו צדיק באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך". כאשר אדם מסכים להיות הוא עצמו, ולעבוד את ה' ממקומו שלו – הוא מגיע לדבקות ברמה הגבוהה ביותר. מה שאמר נח לכנען "עבד עבדים יהיה לאחיו", זהו התיקון שלו, זה מה שיביא אותו לתקן את אשר עשה ולהגיע חזרה לדביקות. וזכה אליעזר להיות כלול בתורה בין אבות האומה.

מה ששלך שלך
כתוב במסכת ברכות: "הרבה עשו כרבי שמעון בר יוחאי ולא עלתה בידן". על כך אמר הבעל שם טוב: "שעשו כמותם ולא העלה אותם". מה שהיה נכון לרבי שמעון לא העלה את אותם שעשו כמותו מכיוון שזה לא היה דבר השייך להם, לייעודם ולתיקונם.
גם על קורח נאמר שהיה מיוחד להיות לוי גדול, כמו אהרון בכהונה – ועל ידי שניסה להיות כהן גדול – נפל גם משלו. וסיכם זאת רבי זושא באמרתו הידועה: "כשאעלה לשמים לא ישאלו אותי 'זושא למה לא היית משה רבינו', ישאלו אותי 'זושא למה לא היית זושא'".
כשאנו מוכנים לעבוד מהמקום בו אנו נתונים ובדרגה בה אנו נמצאים, בלי דמיונות ובלבולים, אנו זוכים לזוז באמת. אנו זוכים לעלות ולהיבנות, לקיים את ייעודנו ולהיות ברכה לעולם.