מאמין בחיותו, מאמין בהשפעתו. בהקשבתו לרצונותינו, וזורע את הרצון על קרקע האמונה הזו. וממתין באמונה סבלנית ופעילה עד בוא המציאות להתדפק בדלת.
הרבה דובר על כוח המחשבה וכוח הרצון. ועם זאת אנו רואים כי רבים מאתנו רוצים, חושבים ומתפללים ו… ממשיכים להתפלל ולקוות. חז"ל דייקו ודברו, לא על מחשבה ולא על רצון, אלא על אמונה.
פשוט לי
האמונה היא היכולת שלנו לקנות את רצונותינו. אמונה היא המקום הבטוח שכך יהיה. סוג של ידיעה המסוגלת לגרום לי לקום ולעשות מעשה, אפילו כשאין בידי הוכחות לאמיתותו. כל עובדת היותנו כאן בארץ, היא מכוח אמונה ברורה במשך אלפי שנים, שכך יהיה. כך קמו פתח תקוה וחדרה, מכוח תמונה עתידית שהייתה ברורה וחיה אצל המקימים. כך אנו מאמינים כי נלך לישון ונקום. שנכניס בלילה לתנור, ותצא לנו עוגה; שישלמו לנו משכורת בסוף החודש, שנזרע ויצמח… ומי שכך פשוט לה בעניין נישואין, זה פשוט קורה לה.
למה כסף בדרך כלל מגיע לבעלי כסף? כי זוהי הרמה הכלכלית הרגילה בעיניהם, אין כאן בקשה מיוחדת, לכן התמונה הפנימית פשוטה, הדברים מתיישבים ללא כל דין ודברים פנימיים. למי שעבורו זה לבקש המון, מתחיל הדבר להיות מורכב יותר, "למה שיגיע לי הטוב הזה?", כך גם כל משפטי ה"ומי אמר שהוא ירצה?"; "ולמה זה ברור שאני אמצא?"; ו"באמת נראה לך שיקבלו אותי?". כל אלו לא רואים תמונה ברורה, הספק נכנס לתוך האמונה ואוכל בה ובכלי לקבלת השפע.
קשה להאמין
היפך האמונה הוא הפחד, או האמון ברע. אם אני נמצאת מול סמטה חשוכה ויש בי אמונה כי הכל בסדר, אני מכירה את המקום – אלך לי בבטחה. ואם אני מפחדת, אני לא אוכל להיכנס, שכן המחשבות שלי מאמינות, רואות כהווה ברור, את הרע שיבוא אלי באם אעז להיכנס (בשונה מזהירות שמגיעה ממחשבה ושיקול דעת, הפחד הוא רגשי). חשש, או ספק, יוכרע לפי מה שיצליח לשלוט בי בו ברגע.
העתיד כבר כאן
במקומות בהם אין תמונה פשוטה, העבודה האמיתית היא במבחן הרגש. הרגש הוא האינדיקציה הישירה והבלתי־משקרת שלנו. אם נצליח ליצור בתוכנו תמונה של הרצוי לנו כיש עכשווי, כאילו כבר זכינו לו וקיבלנו אותו ממש, אמונה ברמה כזו בה נבכה מרוב תודה על הילד המקסים שבידינו, שחיכינו לו כבר שנים/ על האיש המדהים שסוף סוף מצא אותי/ על סכום הכסף לו הייתי זקוקה כל כך לצורך מסוים – אז אנחנו נהפוך להיות כלי לשפע הזה. זה לא קל להגיע לזה, צריך לנקות כמה פחדים ולהזיז אמונות מרגיזות, לפעמים להכין את עצמינו במשהו לקראת הדבר, אבל זה אפשרי – מניסיון.
בדרך שאדם רוצה לילך
ואם נחזור למשפט ממנו יצאנו, כל העניין הוא קודם כל להאמין שיש במציאות שלנו אלוקים חי, שמקשיב ומוליך אותנו בדרך שאנו רוצים לילך בה. רק עם האמונה הבסיסית הזו, נתחיל את מלאכת הזריעה, את מלאכת הניקוי והזיכוך של הרצון, עד להודיה על קבלת הדברים. האדמה מקבלת כל זרע שנזרע בה באהבה, אנחנו רק צריכים לזרוע אותו בתוך אמונה דשנה.