בס"ד

יום שני, 15 אוגוסט, 2022
הכי עדכני
רצות או רוצות

רצות או רוצות

אני זוכרת את עצמי נכנסת למסע ההורות עם ברק בעיניים. רשימת רצונות, אינסוף שאיפות, מגוייסת כולי לכבוש את ההר.

אט אט, הזמן עשה את שלו, הברק בעיניים הטרוטות כבה, הפך מעומעם, במקומו הופיע מבט עייף. מצאתי את עצמי בהתרוצצות אין סופית, בחוסר אונים יום יומי, בתסכול מתמשך, בכעסים שצפו ועלו והבהילו אותי מאד, ובעיקר ברגשות אשמה שכילו בי כל חלקה טובה.

רשימת ה'רוצה', הפכה לרשימת ה'צריכה'.

אני צריכה לקנות-לכבס-לסדר-לקחת-להביא-לגזוז-לבשל-לקבוע-לבטל. לעשות לעשות לעשות. חיה בין כביסה לכביסה, בין סיר למשנהו, בין אסיפת הורים לכתיבת דוחות לעבודה. רצה אחרי הזנב של עצמי. מסמנת וי פה וי שם, שורדת את היום יום. רחוקה כל כך מעצמי וממי שרציתי להיות. מנותקת.

ותוך כדי, צריכה להיות תמיד קשובה, מכילה ואוהבת, להאיר פנים, לתחזק זוגיות, לקבל החלטות חינוכיות שמצריכות יישוב