מספרים שלאחר שהאדם הראשון חטא, הוא רצה לשוב בתשובה. בא אליו הנחש וטען: "מה לך אדם, אם לפני החטא, כשהיית בדרגה כה גבוהה לא הצלחת לעמוד בציווי האלוקי, כיצד זה תבוא עכשיו ותקבל עליך תשובה לעתיד? הלא כוחך נחלש מאוד"…
אדם עזב את העניין, עד שפגש בקין בנו לאחר חטאו, ושאל אותו "מה היה בדינך?", וענה לו קין "עשיתי תשובה ונתפשרתי עם קוני". ומה היתה תשובתו? שאמר "גדול עווני מנשא". קין רק הכיר בחטאו והצטער עליו. לא הייתה בתשובתו היכולת הכּנה לקבל על עצמו שלא יעשה זאת שוב לעולם. וה' קיבל את תשובתו, התפשר ונתן לו עונש במידה מועטה לעומת החטא. אז הבין אדם כי לא רק "מודה ועוזב ירוחם", אלא גם המודה בלבד, הוא בגדר השב בתשובה. ראה זאת אדם ואמר: "אם כך – תקיף חיילה דתשובה" (גדול כוחה של תשובה).

שתיים זו שמעתי
יותר מכך, מסביר ה"בני יששכר", הבין אדם שכשחוטא מדבר עם ה' על רצונו לקבל לעתיד לא לשוב עוד לכסלה, אזי משלים ה' את רצונו ועוזר לו לסיים את תשובתו ולהשלימה. "קחו עמכם דברים (דיבורי אמת) ושובו עד ה'" – עד אליו ממש, בזכות דיבורי הרצון, הרבה לפני היכולת להוציאו לפועל. בפרט בחודש אלול, עת הרצון, החודש בו מביטים על הרצונות ומניחים את המעשים מעט מאחור.

שלש פעמים בהיסטוריה
התעוררות הרצון בזמן הזה דווקא, מתגלה בכמה נקודות בהיסטוריה:
בזמן מתן הלוחות השניים. הלוחות הראשונים היו בדרגה גבוהה מאוד, הם באו מרצון פשוט ונקי לתת תורה, מתנה של אהבה. אבל הלוחות השניים גבוהים מהם, כמעלת בעלי התשובה שצדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד במחיצתם. הלוחות האחרונים באו מתוך רצון שמגיע אחרי ההיכרות עם הגרוע מכל – ובכל זאת רוצה. מכיר אותך טוב, מכיר את שריטותייך, כבר רבנו לא פעם וראיתי אותך מתעצבנת ולא מרוצה, ועם כל זאת אני רוצה אותך איתי לתמיד. זוהי אהבה גבוהה בהרבה.
עוד התעוררות של רצון בימי אלול טמונה ביסודות הבריאה – הרצון לברוא עולם. כ"ה באלול היה היום הראשון לבריאת העולם, וסוף מעשה במחשבה תחילה – בימים אלו הקדימו המחשבה והרצון את בריאת העולם.
גם משה ידע לנצל את הזמן המיוחד הזה בו התעורר הרצון האלוקי, והתפלל בו על רצונו שלו "ואתחנן אל ה' בעת ההיא". ה"בני יששכר" אומר כי "זמן אלול היה, שהוא עת רצון והוא זמן תפילות, 'ואני תפילתי לך ה' עת רצון'". בקשתו של משה אמנם לא התקבלה, אך הוא הצליח להתעלות מעל לרצונו ולקבל עליו את רצון קונו.
גם לנו ראוי לעלות על הגל, לנצל את נקודת הזמן הזו, שיכולה להזיז אותנו הרבה מעבר לכוחנו כשלעצמו, לתת לנו אחיזה במקומות גבוהים, ואפילו לגרום לרצוננו לטפס לדרגות חדשות.
אז מה נותר לנו לעשות? להביא עימנו דיבורים כנים, רצונות פשוטים וללכת לקבל חיבוק, ללכת עד אליו.