נראה שבחודשים האחרונים מתנהלת מלחמה של ממש על צביונה היהודי של המדינה. החל מחוק השבת השנוי במחלוקת שיעמוד להצבעה בעוד כמספר שבועות, ועד להחלטת בג"צ בדבר פתיחת חנויות בשבת בתל אביב.
באופן מפתיע משהו, דווקא גבעתיים היא המקום הנוכחי שבו מתנהל המאבק הדתי. למה מפתיע? בעיקר בגלל שמלחמות כאלה לרוב מתרחשות בערים המרכזיות, כמו תל אביב וירושלים, או בערים עם ציבור מעורב גדול של דתיים וחילונים כמו פתח תקווה. דווקא גבעתיים חריגה בנושא, שכן היא אחותה הקטנה של תל אביב, והציבורים הדתיים בה מעולם לא היו גדולים ולא תפסו נתח משמעותי מאוכלוסיית המקום.
"זאת עיר 'אדומה'. היא תמיד הייתה כזו" אומר לי הרב אברהם וסרמן, ראש עמותת מרחביה העוסקת בפרויקטים חינוכיים להעמקת הזהות היהודית בבתי הספר בעיר. "הציבור הדתי אף פעם לא היה כאן נתח גדול, אבל עדיין בתי הכנסת היו מלאים" הוא מוסיף ומסביר לנו קצת על המציאות המורכבת בעיר. "בערים 'חילוניות' אחרות, יש מסורתיים רבים שקשורים לעולם היהודי, בגבעתיים זה פחות קיים. רוב הציבור הוא חילוני למהדרין" אומר הרב יוסף יצחק בקרמן, מנהל בית חב"ד בעיר ופעיל ציבורי.

אלפי ילדים מתלהבים
על אף העובדה הזו, ובצורה זהה לתהליך שקורה ברחבי הארץ, גם בגבעתיים ישנה פעילות של התחברות מחודשת למקורות ולמסורת. חלק מרכזי בפעילות מתבצע על ידי עמותת מרחביה. "במקור העמותה התחילה כגרעין תורני, אבל בעשור האחרון אנחנו מתמקדים בפעילות חינוכית לצד מספר פרויקטים של רווחה" מסביר הרב וסרמן.
מה בדיוק העמותה עושה בבתי הספר ובגנים?
"בכל שבוע משתתפים מעל אלף תלמידים בפעילות שלנו, ולקראת החגים הפעילות מוכפלת. לקראת חג הפסח האחרון, השתתפו באפיית מצות מעל אלפיים וחמש מאות ילדים, שזה מספר מדהים. אנחנו מפעילים תכניות חינוכיות דרך גוף שנקרא 'זהות', שפועל בשיתוף פעולה עם משרד החינוך. למשל, תכניות הלימודים שאנחנו מפעילים עוברות אישור מלא של משרד החינוך".
פעילות העמותה מתבצעת באופן קבוע בכשלושים מוסדות חינוך בעיר, ועוד עשרה בתי ספר וגנים מצטרפים לפעילויות סביב החגים.
מי שעסקה בשנה האחרונה בניהול הפרויקט היא הודיה הרשקופ, ניסינו לברר איתה מה חושבים ההורים לילדים שמשתתפים בפעילות, ומסתבר שרובם המוחלט תומך ומרוצה מאוד ממנה.
מדובר בפעילות דתית, כאשר רובה מכוון לציבור החילוני. מה עושים הורים שלא רוצים שהילד שלהם יקבל את תכנית ההעשרה הזו?
"אף אחד לא חייב להשתתף. הורה שלא רוצה שהילד שלו יקח חלק בפעילות פונה לגננת או למורה והיא נותנת לילד משהו אחר לעשות באותו זמן.
"רוב ההורים תומכים בפעילויות שלנו. הרוב מעוניין שהילדים שלו יכירו את היהדות והמסורת" אומרת הרשקופ מתוך היכרות עם השטח. "יש הורים שחששו מהפעילויות שלנו, אז הזמנו אותם בתחילת שנה לפעילות לדוגמה, ובאופן קבוע הורים כאלה מתלהבים ומבקשים שהפעילות תהיה קבועה. בגן מסוים הגיע אחד ההורים לביקור פתע, מדובר בהורה שלא תמך בפעילות לפני כן, אבל מי שהופתע בעיקר היה הוא עצמו. הוא כתב עלינו אחר כך דברים מדהימים לראש העיר".
המכתב, עליו מדברת הרשקופ, נשלח לפני כשבועיים אחרי שמסע ההכפשה כנגד העמותה עורר גלים ברחבי העיר. "את המאבק נגדנו מנהלת בעיקר עמותת 'גבעתיים חופשית', שאמנם אנשיה לא מצהירים באופן רשמי שהם חלק מארגון 'ישראל חופשית', אבל הפעילות שלה והשם שלה זהים לפעילות הארגון" אומר הרב וסרמן.
ארגון ישראל חופשית הנו ארגון חילוני ליברלי, הנתמך על ידי הקרן החדשה לישראל. כחלק מפעילותו מפעיל הארגון עמותת בת שמקדמת נישואים אזרחיים בארץ ומאבק לקיום תחבורה ציבורית בשבת.
בדף הפייסבוק שלה פורסת העמותה מניפסט, חצי דמגוגי וחצי פופוליסטי, על הסיבות שהובילו להקמתה: "במשך כל שנותיה התקיים בגבעתיים רוב חילוני גדול, לצד מיעוט של דתיים מזרמים שונים, וכל אלה חיו בה אלה לצד אלה בשכנות טובה ובכבוד הדדי. חופש דת לצד חופש מדת איפשרו לכל אחד לחיות לפי אמונתו, ללא התערבות האחר… אלא שבשנים האחרונות, ובמיוחד בחודשים האחרונים, יש מי שמנסה להפר את האידיליה הזו, ולפגוע באיזון החשוב כל כך של גבעתיים. לא מדובר בתושבים חדשים. אדרבה, גבעתיים מזמינה ומחבקת את כל מי שרוצה ליהנות מאורח החיים הפלורליסטי שלה. מדובר בגופים, בארגונים, ששמו להם למטרה לשנות את צביון העיר, ולהפוך אותה לאמוּנית יותר ולחופשית פחות".
ומי הם אותם ארגונים וגופים שמנסים "לפגוע באיזון החשוב" של גבעתיים? גם זה לא נעלם מההסבר המפורט של העמותה: "כבר כמה שנים שפועלת פה עמותת מרחבי"ה… בחסות משרד החינוך והעירייה, ובכסות של פעילות חגים ומסורת, מעבירה תכנים דתיים אורתודוקסיים לקהל שבוי של ילדים שגדלים במשפחות בעלות ערכים אחרים… בשנה האחרונה הצטרפה גם עמותה בשם 'קהילת נווה', שקמה בישוב מצפה יריחו, ושולחת לכאן שליחים במטרה להפיץ 'אמונה ותרבות תורנית יהודית בקרב כל שכבות האוכלוסייה'. שליחיה עורכים פעילויות בגנים ציבוריים ובמוסדות חינוך, לכאורה כדי 'לקרב לבבות', אך למעשה כדי לקרב את תושבי גבעתיים לאמונתם הם".
חברי 'גבעתיים חופשית' לא ממש זוכרים מה הם כתבו רק מספר שורות קודם לכן, שכן הם טענו ש"לא מדובר בתושבים חדשים. אדרבה, גבעתיים מזמינה ומחבקת את כל מי שרוצה ליהנות מאורח החיים הפלורליסטי שלה". לעומת זאת, קהילת נווה, שעברה להתגורר בעיר, לא ממש מוזמנת לגור בה. כנראה שבשביל לעבור לגור בגבעתיים צריך לעבור מבחני קבלה שונים, לפחות זה מה שרוצים בעמותה החילונית הקיצונית.[

מי מאיים?
אך לא רק אנשי המגזר הדתי־לאומי מאיימים על "חופשיותה" של גבעתיים. גם תנועת חב"ד המקומית זוכה לחיצי העמותה: "גם תנועת חב"ד מגבירה את פעילותה בעיר, ולאחרונה התמקמו שליחים של התנועה המשיחית בשכונת בורוכוב, ומתכוונים, בין השאר, להקים גן ילדים למשפחות לא־דתיות בשכונה. שוב – הילדים הם המטרה הנוחה".
הרב וסרמן, איך החל המאבק של העמותה נגדכם?
"הם התחילו לגייס הורים. בדרך כלל הורה אחד מתוך גן שלם, שמפעיל לחצים אדירים על הגננת. היו כבר גננות שהתקשרו אלינו עם דמעות בעיניים ואמרו שהן לא יכולות יותר לעמוד בלחץ של אותו הורה ולכן הן חייבות לבטל את התכנית בגן".
ומה לגבי שאר ההורים? הם לא מגלים התנגדות לנושא?
"אנחנו מקבלים הרבה תמיכה כמעט מכל ההורים. אבל לא פשוט לעמוד מול הלחץ הזה. גבעתיים חופשית גם מארגנת פעילויות להורים בהן מסבירים להם איך לגרום למוסדות להיכנע ולבטל את התכניות".
"יש דיונים בפייסבוק בין הורים שהילדים שלהם משתתפים בפעילויות שלנו" מספרת הרשקופ. "זה מדהים לראות איך המתנגדים הם מיעוט שכופה את דעתו. באחת השיחות כתבה אחת האימהות שוועד הגן ביקש שלא לבטל את הפעילות, אבל בגלל הורה אחד הפעילות בוטלה".
"יש כאן כפייה חילונית מובהקת" אומר הרב וסרמן. "הרי אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, שבה הדברים מוחלטים על ידי הרוב. כאן זה לא סתם רוב, זה רוב מוחלט. למה בגלל הורה אחד, כל הגן צריך לסבול?"
רוב המאבק כנגד פעילות עמותת מרחביה מתנהל ברשת החברתית, בה מופצים שקרים כאילו בפעילויות העמותה משדלים לשמור מצוות ומוסיפים להסברים גם איומים והפחדות.
מסע ההפחדה של 'גבעתיים חופשית' הוא שהוביל למכתבו של אותו אב אותו הזכירה קודם הרשקופ. במכתב, שנכתב בעקבות ביקור פתע של האב בגן, מתייחס האב לטענה הזו של גבעתיים חופשית: "אציין שאינני נמנה עם תומכי המהלך להכנסת תכנים דתיים לגני הילדים ואני מאמין בהקניית ערכים חילוניים ליברליים לילדיי, והאמת היא שהייתה לי דעה קדומה שלילית על שיעורי מורשת הנ"ל, וזאת בעקבות השיח הער שהתנהל ברשתות החברתיות בחודשים האחרונים. הופתעתי לטובה מביקורי זה, שלא היה מתוכנן ולא תואם מראש. התוכן אותו העביר המנחה היה מתון וחיובי, ועסק בחשיבות הכותל המערבי לעם ישראל. לא אמרו כל דברי שנאה/שטנה כנגד לאומים אחרים, לא עברו תכנים אלימים (כפי שסופר ברשתות החברתיות) והמסר הכללי היה של אהבה לכותל המערבי ועל חשיבותו, כאמור".

התקשורת חוגגת
הקמפיין המתוזמר הוביל לסדרת כתבות שנעשו בתקשורת הכללית על ידי גופים כמו ערוץ 10 (הממוקם בגבעתיים עצמה), רשת ב', ידיעות אחרונות וכמובן עיתון הארץ, שדאגו להגדיר את הפעילות של חב"ד, מרחביה וקהילת נווה בתואר הדמגוגי ביותר שיכלו להעלות על דעתם: מסיונרים. העובדה שהורי מרבית הילדים מעוניינים בפעילויות הללו לא רלוונטית מבחינת העיתון.
הטענות החוזרות והנשנות כמובן, הן באיום השחוק – החשש מפני 'הדתה' של העיר ושינוי אופייה, כל זאת למרות שדווקא מבחינת תושבים – מספר הדתיים בעיר רק יורד בשנים האחרונות.
הרב וסרמן, אי אפשר להבין את ההורים המתנגדים?
"בראיון שנתתי לרשת ב' בנושא שאלו אותי מה אעשה אם לגן של הילד שלי יביאו 'רב' רפורמי, האם גם אז אגיד שצריך להקשיב לרוב. עניתי להם שאם רוב ההורים מתנגדים – אין שום סיבה שיביאו רב רפורמי, אבל אם אני ההורה היחיד או הכמעט יחיד שמתנגד – כנראה שהגן לא מתאים לי ואשלח את הילד שלי לגן אחר".
מה עמדת העירייה בכל המאבק הזה?
"העירייה לא עוזרת ולא מזיקה. וברוך ה' שזה ככה. יש ערים אחרות כמו רמת השרון שבהן העירייה לוקחת חלק פעיל במאבק נגד דתיים" אומר הרב וסרמן, "אבל יחד עם זה, סגנית ראש העיר מטעם סיעת מרצ, ויוי וולפסון, לוקחת חלק פעיל בפעילות נגדנו. היא הובילה למשל להקמת וועדה שתדון ב'הדתה' שעוברת מערכת החינוך בעיר, ולא רק שם".
הבעייתיות החמורה בוועדת "ההדתה" של וולפסון היא העובדה שמדובר במהלך תקדימי, שיכול להוות סכנה לכל פעילות יהודית בארץ באשר היא. וולפסון, אגב, מתגאה בעובדה הזו ואף כתבה אותה בגאון בדף הפייסבוק האישי שלה. "תהליך זה שקורה בגבעתיים, שאולי הוא יחיד בארץ, של ציבור התושבים שבוחר לעמוד כנגד ההדתה הנמשכת בכל המדינה, בעידוד ותמיכה והזרמת תקציבים של מפלגות בממשלה נתן את הרוח הגבית לפעולות שאני נוקטת במועצת העיר ואני מקווה שהמאבק יישא פרי" כתבה וולפסון בדמגוגיות אופיינית. חברת המועצה אגב, לא מסיימת את תפקידה במאבק כאן, והיא הולכת לחזור אלינו בהמשך הסיפור.
אבל קודם לכן, אמנם בכל הקשור לפעילות בבתי הספר העירייה לא מסייעת, ואת ההישגים של הפרויקט השיגה העמותה עצמה, אבל יחד עם זאת העירייה דווקא תומכת מאוד בפעילויות אחרות של העמותה. לדוגמה, לפני חג הפסח האחרון הזמין ראש העיר את נזקקי העיר לסדר המרכזי שערכה העמותה, ואף הקצה לשם כך חלק בקניון בעיר. ליל הסדר המרכזי שערכה העמותה כינס אליו מאות משתתפים, וזכה לתשבחות הן מצד ראש העיר עצמו והן מצד משתתפי הסדר.

כן ירבה וכן יפרוץ
ואם נחזור לגברת וולפסון, מסתבר שלא רק כנגד עמותת מרחביה פועלות סגנית ראש העיר ו'גבעתיים חופשית'; קרבן נוסף של המלחמה הזו הוא דוכן התפילין שמפעילה תנועת חב"ד העירונית, ברחבת הקניון בעיר. הרב יוסף יצחק בקרמן אחראי מתוקף היותו השליח בעיר גם על דוכן התפילין.
דוכן התפילין ברחבת הכניסה לקניון הוקם בראש חודש אלול האחרון. לקראת "חמישים שנה לפתיחת מבצע תפילין" מספר לנו בקרמן. הדוכן בגבעתיים הפך את העיר להיות העשירית במספר שמצטרפת למפעל הדוכנים המרכזיים הקבועים של חב"ד, כאשר המטרה הייתה להביא מאה איש לדוכן בכל יום.
ברחבי הארץ זוכה מבצע התפילין להצלחה מרובה, ומאות אנשים מדי יום מניחים תפילין בדוכנים השונים הפרוסים בערים.
"בפועל לא הצלחנו לעמוד ביעד הזה, היו לנו בערך שישים אנשים כל יום. גבעתיים זאת עיר מאוד חילונית. אין בה יותר מדי מסורתיים, ורוב מי שמבקר בשעות היום בקניון אלה נשים ולא גברים, כך שקהל היעד הוא לא גדול כל כך" מספר הרב בקרמן.
אז אולי זה לא המקום לפתוח דוכן תפילין?
"זה לא מדויק. בימי שישי יש חבר'ה מישיבות חב"ד שעוברים בין החנויות בעיר ומניחים תפילין למי שרוצה. יש היענות גדולה מאוד לזה. כמעט כל בעלי החנויות מניחים תפילין".
אבל אתה עצמך אמרת שבקניון אין הרבה אנשים שמניחים תפילין. אולי כדאי להעביר את הדוכן למקום אחר שבו הוא יהיה יותר יעיל ויעשה פחות רעש?
"קודם כל, המתנגדים הם מיעוט קטן מאוד וקולני מאוד שעושה את כל הרעש. ולגבי המיקום, ערכנו ישיבות בנושא וחשבנו שאולי באמת עדיף להעביר את הדוכן למקום בו הוא יתרום יותר, אבל אז החלטנו ש'מעלים בקודש ולא מורידים', אפשר לפתוח עוד דוכן אבל לא לסגור את הקיים. כשהרבי דיבר על מבצע תפילין הוא אמר שהוא יכבוש את העולם, אבל לפני כן הוא יעורר הרבה זעם ומלחמות. ויחד עם זה הרבי אמר שלא לפחד מאותם קולות ולא להתייאש, כי זה מה שיביא את המשיח".
הדוכן עצמו ממוקם ברחבת הקניון, מדובר בשטח ציבורי. העירייה אפשרה לכם להיות שם?
"בהתחלה היא נתנה. צריך לומר שראש העיר תמך בנו בנושא, לפחות בהתחלה. היינו שם באישור של העירייה".
ומה קרה אז?
"לפני פסח הם הסירו את האישור אחרי לחץ גדול שהופעל עליהם, בין היתר על ידי ויוי וולפסון ואנשי גבעתיים חופשית. פתאום נאסר עלינו להפעיל את הדוכן, ואמרו שיינתנו לנו דו"חות אם נפעיל שוב את הדוכן".
ואכן, הדו"ח ניתן. פקחי העירייה הגיעו לדוכן בערב פסח ו"העניקו" שי לחג בדמות קנס כספי. "היה לנו מאבק גדול, שעדיין מתנהל, למרות שכרגע המצב יותר טוב. אמנם אישור מחודש לא השגנו, אבל הודיעו לנו בעירייה שיפסיקו לתת לנו דו"חות" אומר הרב בקרמן, והחלק השמח ביותר הוא שההתנגדות פרסמה את הדוכן. "מאז תחילת הסיפור ישנה התעוררות אדירה בקשר למבצע והביקוש רק הולך וגדל. לפני כן לא היינו מתקרבים למאה אנשים אף פעם, והיום, בכל יום, יש מעל למאה אנשים שמניחים תפילין בזכות הדוכן. לפעמים אנחנו אפילו מגיעים למאה וחמישים איש ביום" אומר הרב בקרמן בגאווה מוצדקת.
אך גם אם הדו"ח יבוטל, והדוכן שברחבת הקניון יזכה לשקט תעשייתי אחרי חודשיים לא פשוטים, לגבי פעילות חב"ד בתוך הקניון המצב שונה בתכלית. "כבר הרבה מאוד שנים, בכל יום שישי היו פעילי חב"ד עוברים בקניון ומניחים תפילין למי שמעוניין. אבל אחרי שהמתנגדים נכשלו לגבי הדוכן בחוץ, הם פנו להנהלת הקניון והודיעו שהם יעשו חרם צרכנים על הקניון אם ימשיכו לתת לנו להניח תפילין. הנהלת הקניון פחדה מהם ונכון להיום היא אוסרת עלינו לפעול שם".
"להגיד שגבעתיים עוברת הדתה, זו טענה של הקוזק הנגזל" אומר הרב וסרמן. "הדתיים רק עוזבים את העיר. יותר מזה, פעם יכולת לעבור ברחוב המרכזי של העיר ולהרגיש שבת – כי החנויות היו סגורות, אבל היום יש עוד ועוד חנויות שפתוחות בשבתות. חברת המועצה וולפסון אפילו מארגנת פעילויות לצעירים, בפאבים למיניהם, בשבתות. להגיד שהעיר רק הופכת ליותר דתית זאת בדיחה עצובה".
"יש הרגשה שמדובר פה בפוליטיקת בחירות" אומר הרב בקרמן. "אנחנו מתקרבים לשנת בחירות ובאופן מפתיע פתאום החלו כל המלחמות. פתאום מערב פסח גם אנחנו וגם מרחביה וקהילת נווה נתונים למתקפות ולהסתות נגדנו. זה מרגיש כאילו מישהו רוצה להפוך את הבחירות האלה למלחמת דת".

פנינו לגורמים המוזכרים בכתבה על מנת לקבל את תגובתם לטענות שעלו נגדם, ואלה הדברים שנמסרו לנו:
בתגובה לשאלתנו, מדוע הסירה העירייה את אישורה לדוכן התפילין ומדוע נתנה קנס על הפעילות בכניסה לקניון, מסרו לנו מהעירייה את הדברים הבאים: "לנו לא ידוע על מאבק דתי־חילוני בגבעתיים והניסיון לתאר מציאות כזו משולל כל יסוד. בגבעתיים שמרו מאז ומתמיד על הסטטוס־קוו לטובת כלל הציבור. נדגיש כי אף אישור לא בוטל וכי מדובר בהסכמה במסגרת סטטוס־קוו בין העירייה לחב"ד. פעילות חב"ד ערכית וחשובה, אך יחד עם זאת אנו חיים במדינת חוק ולא ניתן לאפשר התנהלות לא תקינה בעיר. מה שהוצב היה גזיבו ולא דוכן ולהצבת גזיבו נדרש היתר. חב"ד נתבקשו להסיר את הגזיבו, על פי חוק, ומשסירבו קיבלו מספר התראות בעל פה. רק לאחר שלא שיתפו פעולה ניתן הדו"ח".
משאלתנו, מדוע העירייה לא אוכפת את חוק השבת ומאפשרת, בעקיפין, חילול שבת ברחובות גבעתיים, העדיפה העירייה להתעלם.
מקניון גבעתיים נמסר, בתגובה לשאלתנו מדוע הם נכנעו ללחץ שהפעילו תנועת גבעתיים חופשית והפורום החילוני בעיר, כי "קניון עזריאלי גבעתיים לא הקצה שטחים לפעילותה של חב"ד במקום ולא אישר לחב"ד לפעול בתחומי הקניון".
הפנינו לעמותת גבעתיים חופשית מספר שאלות אודות פעילותה כפי שעלתה בכתבה כנגד קהילת נווה, הפרויקט של עמותת מרחביה במוסדות החינוך בעיר ולגבי דוכן התפילין של חב"ד. בתגובה לשאלות, החזירו בעמותה תשובה מתחמקת, ואנו מביאים אותה כאן במלואה:
"גבעתיים חופשית הנה התארגנות א־פורמלית, ספונטנית ובלתי תלויה מפלגתית של תושבי גבעתיים, המעוניינים לשמור על אופיה החופשי, הפלורליסטי והשוויוני של העיר. אין לנו דבר וחצי דבר נגד האוכלוסיה הדתית בגבעתיים או נגד דת. השאלות שהופנו אלינו לצורך קבלת תגובתנו לכתבה מעידות על משוא פנים, רצופות אי דיוקים קשים ובחלקן גובלות בלשון הרע. המלצנו לכותב הכתבה לבדוק בשנית את ה'מידע' שהתקבל אצלו בטרם פרסומו".
איזה חלק מעיד על משוא פנים ורצוף אי דיוקים – את זה לא טרחו בעמותה להסביר בתגובה.
חברת המועצה ויוי וולפסון לא שעתה לפנייתנו להגיב לדברים.