ממרום גילו הצעיר (27) לייזר קליין מצהיר בבטחון מהצד השני של הטלפון, כי בית חב"ד שלהם הוא "הכי יפה בארץ ישראל, ולדעתי גם אחד היפים בעולם כולו".
הוא כנראה צודק, וכמו בסיפור הידוע על העז שהוכנסה והוצאה מן הבית, יש לאליעזר ודבורי קליין סיבה טובה מאוד להיות מרוצים. כבר שלוש שנים שבני הזוג קליין נמצאים בשליחות, במסגרת תכנית "חב"ד בקמפוס", בעיר חיפה. היום הם גרים ב'בית הסטודנט – חב"ד', מבנה חדש ועדכני הנשקף אל המפרץ, אבל עד לפני כחצי שנה הם חיו ופעלו בדירה קטנטנה ודלוחה של 40 מ"ר בבניין ישן בעיר התחתית, שכללה גם נדוניה של מספר שכנים מאתגרים.
לפני מספר שנים החלה עיריית חיפה במיזם 'קמפוס הנמל', תכנית גרנדיוזית שהצליחה לשנות את המציאות בשכונה המורכבת, וגם לתת מענה לצורכי הסטודנטים הרבים שלומדים בעיר. במסגרת התכנית שופצו בעיר התחתית עשרות מבנים ישנים שעברו שיקום מדוקדק. חלקם עברו הסבה לקמפוסים עבור מכללות ומוסדות להשכלה גבוהה הפועלים בעיר, וחלקם הפכו למעונות סטודנטים. בעזרת שיפוץ מבני מגורים לסטודנטים והעברת שלוחות של האוניברסיטה ומכללות נוספות למקום, הפך האזור הנטוש ורווי הבעיות למתחם עירוני צעיר ועדכני, שמזכיר במידה רבה את הפופולריות של שכונת פלורנטין בתל אביב.
מהדירה הקטנה הנושקת לדירת השכנים הערבים, החל הזוג הצעיר שהגיע למקום מיד לאחר נישואיו, לפעול בקרב אוכלוסיית הסטודנטים הצעירה, כשהם נותנים את הנופך האישי שלהם לאתגרי השליחות עליה גדלו והתחנכו. הוריה של דבורי הם שליחי חב"ד באור עקיבא כבר שלושה עשורים. לייזר, יליד קריית מלאכי, הוא נכד לחסיד שנשלח למחנה מעצר בסיביר למשך מספר שנים, אחרי שהורשע בעוון החמור של פתיחת 'חיידר' יהודי לילדי קייב.
"העיר התחתית של חיפה היתה פעם החצר האחורית של העיר, עם כל המשתמע מכך. הגענו לשם במסגרת תכנית 'חב"ד בקמפוס' שהחלה לפעול לפני כארבע שנים והיום מקיפה את כל הקמפוסים בישראל. אנחנו היינו בעשירייה הראשונה והגענו למקום הכי מעניין שאפשר לדמיין עליו. זה גן עדן לשליחות", מחייך לייזר.
בתי חב"ד בהודו ותאילנד הפכו זה מכבר לחממה צעירה ותוססת ולתחנת חובה עבור מאות הישראלים שמגיעים למקום בכל רגע נתון של השנה. סוד הקסם שלהם קשור לריחוק משאון הפוליטיקה ומההרכב הצעיר של המבקרים. כאן בארץ הקודש קצת יותר קשה להימלט מהמציאות, אך הקמפוסים האקדמאיים מעניקים סביבה צעירה ותוססת שצמאה לקחת פסק זמן ממרוץ המבחנים והציונים.
השורשים החב"דיים של נפתלי בנט
אחרי שיפוץ ממושך, לאחרונה הושק בקמפוס הנמל 'בית הסטודנט', בטקס מכובד בהשתתפות ראש העיר יונה יהב, שר החינוך נפתלי בנט, תורמים ואח"מים וכמובן – מאות הסטודנטים שמבקרים במקום באופן קבוע. נפתלי בנט חשף בנאום הברכה שנשא כמה זיכרונות אישיים משנות ילדותו בעיר התחתית של חיפה. "זה היה מקום אחר לחלוטין. אף חיפאי לא הגיע לעיר התחתית מרצונו, ועכשיו מרגש לראות את מה שקורה כאן – בית של אהבת ישראל, אהבת התורה ואהבת הארץ שלנו, בית שיחבר את עם ישראל על כל גווניו לייעוד שיש לעם היהודי".
"כשהייתי בן שלוש הוריי גרו במונטריאול בשליחות. ההורים שלי רצו לשמר את העברית שבפי ולכן שלחו אותי לגן חב"ד, הגן היהודי היחידי שהיה באזור. משם חזרתי ילד 'דוס' עם ציצית וכיפה שבא לאמא ולאבא ומתחיל להעיר להם על מצוות וקידוש וכיפה", סיפר בנט אנקדוטה משנות ילדותו. "כשחזרנו לחיפה התחיל אצלי תהליך ארוך שנמשך כעשור, ובסופו מצאתי את עצמי בציונות הדתית".
"לימים נישאתי לגילת, בת למשפחה חילונית לגמרי. לקחתי על עצמי לקרב אותה ליהדות. ניסיתי בדרכים שונים ולא הצלחתי", הוסיף בנט. "דווקא כשעברנו לארה"ב וגרנו חמש שנים במנהטן, גילת מצאה מענה ב'מנין המתחילים' שארגן ברובע ג'ורג' רוהר, ידיד חב"ד. גילת התלהבה מאוד ומשם החל מסע ההתקרבות שלה ליהדות. מה שאני לא הצלחתי לעשות – חב"ד הצליחו".
"רואים המון מופתים אנושיים"
באופן מובהק למדי שיפוץ המבנה הותאם במכוון לאופי התכנוני של בתי חב"ד הגדולים במזרח הרחוק. בקומה התחתונה יש אולם ישיבה נעים עם פינות ישיבה מזמינות, המשמש גם לתפילות ולסעודות מרובות המשתתפים המתקיימות בכל שבת. בקומה השניה יש חדרי חוגים ושיעורים המתקיימים לאורך השבוע – החל מתכניות יוגה ומדיטציה יהודית, אירועי תרבות, אמנות ומוזיקה, ועד לחברותות ושיעורים קלאסיים בפרשת השבוע ובהלכה – וכמובן המון שיחות אישיות אחד על אחד, או אחת על אחת. הקומה העליונה משמשת כדירתם של הזוג קליין, וגם גג הבניין משמש לפעילויות שונות.
סעודות השבת בביתם של הזוג מהוות לרוב את נקודת ההיכרות הראשונית. "אנחנו כמעט לא צריכים לשווק את המקום, הפרסום עובד בשיטת 'מפה לאוזן'. בסעודות הקטנות אנחנו מארחים כחמישים אורחים, והמספר הזה יכול להכפיל את עצמו בקלות", הוא זורק בקלילות את המספרים העצומים. "כל שבת יש בממוצע ארבעה חבר'ה חדשים שלא הגיעו אף פעם. כל השבת אנחנו משננים את השמות שלהם בראש, כדי שנוכל במהלך השבוע ליצור עמם קשר בפייסבוק", הוא מחייך.
"כל אחד יכול להגיע איך שבא לו. חוץ מתכנית קבועה של כמה שירים ודבר תורה קצר שאני נותן – אין פה מסגרת וחוקים, ולכן הסטודנטים מאוד אוהבים להגיע לכאן. אחרי סעודת השבת יש תכנית למיטיבי לכת – עושים 'פארבריינגען' חסידי עד השעות הקטנות של הלילה. אז נפתחים האוצרות של הנשמה של כל סטודנט שיכול להיפתח ולדבר".
"יש פה המון סיפורים קטנים ומרגשים, שאנחנו רואים אותם כמופתים. מופתים אנושיים. זה יכול להיות קשר עם סטודנטית שגדלה בקיבוץ ובפעם הראשונה בחייה ראתה מה זה קידוש, והיום משתתפת בקביעות בשיעורים, או סטודנט שהחליט להתחיל לשמור שבת", מספרים בני הזוג. "היתה סטודנטית שלפני כמה שנים ביקרה אצלנו פעמים בודדות, ולאחרונה היא התקשרה לשאול שאלות בהלכות אבלות – מבחינתה אנחנו היינו הכתובת לעניין. בחיפה שהיא עיר מעורבת יש המון התמודדות עם בעיית ההתבוללות שהיא נושא מאוד קשה ומאתגר, כי הוא לא בגבולות הפוליטיקלי קורקט. אנחנו עוסקים בנושא הזה בעדינות עם בנות שכבר יש לנו קשר משמעותי אתן והן מרגישות חופשי לשתף אותנו בחייהן האישיים, וברוך השם יש לנו לא מעט הצלחות".
אחד האתגרים הגדולים של שליחות בקמפוס סטודנטים, הוא ההתחלפות המהירה של האוכלוסיה. "כל שנה אנחנו בונים פה מחדש את הקהילה. זה אתגר גדול מצד אחד, ומצד שני מאפשר התחדשות תמידית", הם אומרים. מסתבר שההתחלפות המהירה לא פגעה בקשר העמוק שיצרו מאות הסטודנטים עם בני הזוג בשנים האחרונות, וחלקם כבר המשיכו לדרכם עם תום הלימודים. ההוכחה לכך התבטאה באופן מרגש במיוחד בפרויקט השיפוץ השאפתני של בית הסטודנט, ששיפוצו עלה מיליון שקלים שגויסו בשיטת המצ'ינג. מעבר לתרומתם של שלושה תורמים גדולים, בני הזוג התחייבו באופן אישי לגייס רבע מהסכום, באמצעות קמפיין 'צ'רידי' – מבצע מימון המונים, הנמשך יום אחד בלבד.
"ישבו פה עשרות סטודנטים שקרעו את האינטרנט. במשך יממה מטורפת לחלוטין הם התקשרו לחברים ולבני משפחה, ובעיקר לכל הסטודנטים שהיו אצלנו בשנים עברו. גם כשאני קרסתי – הם המשיכו בטירוף לאורך היממה שחלפה כמעט ללא שינה", מחייך לייזר. "חוץ מזה שהצלחנו בסייעתא דשמיא לגייס את הסכום על ידי אותן תרומות קטנות ואישיות, זה היה מבחינתנו דרישת שלום מרגשת מכל הסטודנטים שחלפו אצלנו".
לתגובות, רעיונות לכתבות וסיפורים:
[email protected]
