בחג פורים גבולות הזמן והמקום קצת מתערערים. כמובן, אחרי כמה כוסות, אצל השיכור העולם דומה כמישור, אבל גם ברמה ההלכתית, פורים מיוחד בכך שהוא נחגג בזמנים שונים. שיכור רואה כפול, וגם פורים הוא כפול. אז אם אתם מטיבי לכת, וגם אחרי שעפתם על ה' (ועל כל מה שבסביבה) בסעודת פורים שלכם, אתם מסוגלים להתרומם לעוד מדרגה, ירושלים מחכה לכם. וכבר אמר מי שאמר "כי יד על כס י-ה" – פורים של י"ד הוא רק הכנה וכיסא לפורים של ט"ו… הזמן – פורים, שלמעלה מכל הזמנים, בשילוב המקום – ירושלים, שלמעלה מכל המקומות, זאת הזדמנות שלא כדאי לפספס.
כשירות לציבור, מוגשת טעימה מן הי-ם, ליקוט של מקומות בהם מתקיימים אירועי פורים בירושלים, ובהם גם בני הפרזים יכולים ומוזמנים להשתלב.
אטרקציה הלכתית
רוב הנכנסים לירושלים נוטים לפספס את השכונה הקטנה ביותר בעיר. בין גשר המיתרים לעבודות הפיתוח של הרכבת, מתחבאת השכונה הירושלמית הוותיקה – שכונת עץ חיים. שניים-שלושה בניינים ישנים מרכיבים את כל השכונה, ובתוכם שוכן בית הכנסת 'עץ-חיים'. הרב הראשון של השכונה היה הרי"ם טיקוצ'ינסקי זצ"ל, שהיה יחיד בהכרעתו שכל השכונות הירושלמיות שהתרחקו מהחומה נחשבות כפרזים, ועל תושביהן לקרוא את המגילה בי"ד. אם נקלעתם לירושלים בליל י"ד ואתם זקוקים לקריאת מגילה, ב'עץ-חיים' תקבלו מענה.
ירחם עם עמוסים
בצד השני של גשר המיתרים, מוכרת קצת יותר, נמצאת קרית משה. בליל פורים, ישיבת מרכז הרב פותחת את שעריה. בבית המדרש מתקיימת קריאת מגילה ארוכה, ברוב עם ורוב רעשנים. "למי שכבדה עליו הקריאה הארוכה, יש קריאות נוספות בספריית הישיבה" מספר נועם נחמני בוגר הישיבה. בהמשך, בחדר האוכל של הישיבה מתקיימים ריקודים בניצוחו של הכלייזמר מוסא ברלין, בהשתתפות רבני הישיבה ובקבוקי יין לרוב. "בישיבה מחמירים בפורים…" מוסיף נועם בחיוך, "כדי לצאת ידי חובת שיטת הראבי"ה, שצריך לשתות יין גם בלילה, יש שתיה בזמן הריקודים. בכל זאת, נראה לי שלא כדאי להגזים. פעם אחת חבר שלי שתה היטב בלילה, ואחר כך שכב כל יום הפורים במיטה. למזלו הייתה לו מגילה כשרה, והוא בעל קורא, כך שלפחות הצליח לקרוא מגילה בזמן". במקום יש גם עזרת נשים, אם כי אין בה מקום לרקוד אלא רק לצפייה בעזרת הגברים.
קיימו למעלה מה שקיבלו למטה
מוקד נוסף באותה שכונה הוא בית הכנסת 'היכל יעקב' של הרב מרדכי אליהו זצ"ל. עוד בחייו של הרב מרדכי זצ"ל התחילה מסורת של בית-דין-חסד, שבו יושבים שלושה דיינים ופוסקים גזירות טובות על הציבור שמתאסף שם. כיום, בראשות הרכב בית הדין עומד בנו וממשיך דרכו, הרב שמואל אליהו. בשנה שעברה הדיינים הנוספים היו הרב מנחם מקובר והרב ערן טמיר. לאחר דברי תורה של הרבנים, הם מברכים את הקהל יחד בכל מילי דמיטב. עיקר הציבור שמגיע הוא ציבור נשים, שבסיום האירוע מקבל גם ברכות מהרבנית צביה אליהו. "חז"ל אמרו שבפורים קיימו בשמיים את מה שקבעו עם ישראל בארץ" הסביר הרב שמואל אליהו, "וגם כאן, כהמשך של הרב אליהו, שהיה צדיק גוזר והקב"ה מקיים, אנחנו מברכים את כל עם ישראל, ובעזרת ה' נזכה שיתקבלו התפילות והברכות". בית הדין מתכנס בבית הכנסת היכל יעקב רח' ריינס 17.
שכרות אמתית
אחד המקומות היותר גועשים בפורים, הוא בית המדרש של חסידות קרלין ברחוב אבינועם ילין 11. בסביבות השעה 12:00 בצהריים מתחילים שם הריקודים בנוכחות האדמו"ר שליט"א. כמובן, השתייה כדת – משקה ולא יין. כדאי להגיע מוכנים…
"שנה אחת עלינו לירושלים, כמה חברים מהקהילה" מספר יניב ששון, מקהילת נהורא ברמת גן. "כבר בדרך היה בקבוק משקה שהסתובב ברכב, ובדרך לקרלין עוד עברנו לאמירת לחיים אצל כמה רבנים. היינו על בטן ריקה, ולא מוכנים לפעולת הישועות של הרבי מקרלין. הצטרפנו לריקודי השיכורים, עד שבשלב מסוים נדחפנו אל הרבי לקבל כוס של ברכה. החסידים מילאו לי כוס קוניאק מלאה עד הסוף, והרבי סימן לי לשתות". יניב לקח שלוק קטן, אבל התברר שזה לא מועיל. "החסידים התחילו לדחוק בי – נו, זה כוס ברכה מהרבי, תשתה עד הסוף, קדימה!!! שמעתי להם ורוקנתי את הכוס. באמת הפעולה הייתה נפלאה…". תוך כמה דקות, יניב ועוד חבר 'שפכו מנוע' מחוץ לבית המדרש של קרלין. "כשאנחנו עם ראש מסובב, שרועים באיזו פינה, חבר שלי אומר לי: 'אני כבר באמת שיכור! דמיינתי שראיתי את הרב דודי דודקביץ' עם שטריימל…'".
פורים כיפורים
כנראה שלא רק בעזרת קוניאק אפשר לראות את הרב דודי דודקביץ' בסביבות מאה שערים בפורים. הרב דודי מאשר שהוא נוהג לעלות לירושלים ביום ט"ו, כשהתחנה הראשונה שלו היא בקרלין, ומשם הוא ממשיך לבית המדרש של חסידות סלונים שנמצא בתוככי מאה שערים (רחוב סלנט 17). "אם יש מקום שבו מרגישים את השייכות פורים-כיפורים, הרי זה בטיש פורים של סלונים" אומר הרב דודי. "עיצומו של יום – הגודל של כל רגע בפורים – מורגש שם על כל צעד ושעל. יש לזה ביטוי בניגונים ששרים, שהם איטיים וכבדים. גם בתורה שהרבי מסלונים משמיע בטיש הזה, שתמיד נוגעת לעומק-עומק הנשמה, ואפשר לראות את זה על המבט שנסוך על הפנים של החסידים".
מתי מתחיל הטיש?
"הטיש מתחיל בצהרי הפורים והוא ארוך בהחלט", משתף הרב דודי בחוויה. "צריך להבין, יש ניגונים מיוחדים שמחכים רק לטיש הזה, והבולט בהם הוא ניגון מיוחד של סלונים, על המילים 'למנצח על איילת השחר'. כשהחסידים מגיעים למילים 'א-לי א-לי למה עזבתני' זה רגע מרטיט לבבות. ניכר שכל הנוכחים מרגישים איך אסתר המלכה – כנסת ישראל – באה לפני מלכו של עולם, ומתפללת בשעה הזאת על עמה ומולדתה. אני עוד זכיתי לראות את ה'נתיבות שלום' זצ"ל מנהיג את הטיש הזה. זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו, והדבקות שלו שבתה את ליבי. באותה פעם, כששרו את המילים 'למה עזבתני', הוא בכה בכי פנימי שכזה, וראיתי שהוא מצוי בתפילה פנימית ועמוקה מאוד. למרות שהאווירה קצת כבדה, העוצמות שעוברות שם משאירות בלב יחס מאוד משמעותי לגדולת היום הזה".
נשמע שיש בסלונים מבט אחר מכל מה שאנחנו רגילים בפורים.
"נכון, והאמת היא שבגלל השוני הזה אני מעדיף לעבור קודם כל בקרלין כדי לרקוד, וגם חוזר אחר כך לקרלין לעוד ריקודים" מגלה הרב דודי את המתכון שלו לשמחת פורים. "אבל עדיין, השעות האלו בסלונים נותנות נקודה מאוד משמעותית ביחס לפורים. שיהיה ברור, החסידים בסלונים שתויים לגמרי. אבל יחד עם זה יש רצינות עמוקה. כשהרבי אומר תורה, במשך כעשרים דקות או חצי שעה. למרות השתייה כדת יש ממש שקט, וכל הציבור מצוי בהקשבה עמוקה. כל המהלך בטיש הזה משאיר הרבה רושם על הנשמה".
תולדות אהרן
במרחק שתי דקות הליכה מבית המדרש של סלונים, נמצא בית המדרש הגדול של חסידות תולדות אהרן – ר' אהרל'ך. לקראת שקיעה, מתחיל שם טיש פורים עליז ורציני כאחד. זאת אומרת שלעומת סלונים, החסידים שתויים כהוגן ועליזים מאוד. הם רוקדים ושרים לצלילי תזמורת, שמנגנת בפול-ווליום, ניגונים חסידיים לרוב. לעומתם, הרבי רציני מאוד, ושרוי בדבקות נפלאה עם תודעה שנמצאת בעולמות אחרים. כותב שורות אלו נכח פעם בטיש המיוחד הזה, ויכול לספר שלא כדאי להפסיד את השיא של הטיש, בזמן אמירת 'נשמת כל חי', שאותה קורא הרבי בבכיות והתרגשות גדולה.
מעייני הישועה
אם האלכוהול כבר לא משפיע עליכם אחרי יומיים פורים, וקשה לכם להיכנס לאירועים סוערים, אתם יכולים לפנות לאירוע רגוע יותר. ברחוב אוהלי יוסף 1, באזור בר אילן, ליד ישיבת כף החיים, נמצא בית המדרש 'מעייני ישראל' של חסידי חב"ד. גם כאן, אחרי הצהריים מתיישבים להתוועדות ארוכה עד השעות הקטנות (או אפילו הקטנטנות) של ליל נעילת החג, עם המשפיע המתוק הרב חיים שלום דייטש.
"באחת השנים נמשכה ההתוועדות משלוש אחרי הצהריים ועד חמש בבוקר, ארבע-עשרה שעות!" מספר מנחם כהן, "באמצע נכנס מישהו (כמו עוד הרבה מישהויים) ומיד ביקש ברכה מהמשפיע. 'רגע, שב כמה שעות ואז תגיד לחיים' אמר לו הרב דייטש, וזה היה נשמע טבעי בדיוק כאילו אמר לו 'שב כמה דקות'…".
הדיבורים, הווארטים והסיפורים של הרב דייטש מהווים הזדמנות לעכל מעט מהאורות הגבוהים, ולהצטייד בכוחות חדשים בעבודת ה' של כל השנה. ההתוועדות נמשכת עמוק אל תוך הלילה של ט"ז אדר, עם ניגוני חב"ד הנפלאים, ושיכורים שמדי פעם מתעוררים מעלפונם ותורמים להתוועדות הערות מחכימות כאלה ואחרות.
זמן קריאת שמע של שחרית
כששאלתי פעם חבר על אירועים שמתקיימים בחצרות החסידים בירושלים, הוא ענה: "כל האזור הוא כמו לונה פארק, כל פעם מגלים עוד ועוד מתקנים חדשים…". גם מוצאי פורים הוא ארוך מאוד בחצרות החסידים, וגם אם רק אז הגעתם לירושלים, יש עוד הרבה מקומות לבקר. למי שלא הספיק את קרלין בבוקר, ניתן להגיע לבית המדרש של החסידות בגבעת זאב, שם מתקיים טיש לילי בערך מהשעה 21:00 עד השעות הקטנות של הלילה.
אם רוצים להישאר דווקא בירושלים, טיש נוסף מומלץ מתקיים בקרבת מקום ל'מעייני ישראל' של הרב דייטש, והמדובר על הטיש של חסידות רחמסטריווקא. אם כבר הצלחתם לבטא את השם הארוך של החסידות, עברתם את המבחן, ואתם מוזמנים לטיש עוצמתי שרק מתחיל אי שם לקראת חצות הלילה של ליל ט"ז, ומסתיים בשעות הבוקר שלו. "כשהייתי בפעם ראשונה בטיש פורים של רחמסטריווקא, נדהמתי מהיכולת שלהם לשיר את אותו ניגון שעות ארוכות מאוד" מספר פנחס כהן מפתח תקווה. "הטיש ארוך מאוד, והיה נראה שכולם מאבדים את תחושת הזמן. אלא שהתברר לי שהרבי מרחמסטריווקא עצמו, ממש לא. בשלב מסויים הוא עצר בפתאומיות את כל הטיש, ואמר לציבור שיקראו קריאת שמע. הוא הסביר שלדעת הרמב"ם צריך לקרוא דווקא לפני הנץ, וכדי לצאת ידי שיטתו כל החסידים יקראו לפני שממשיכים הלאה".
שיתסר ושיבסר
ממש אי אפשר לסיים את פורים בירושלים, בלי לדבר על הטיש של הרבי מאמשינוב. בבית המדרש של אמשינוב (רחוב הרב פרנק 27 בבית וגן), כשבכל העולם, ואפילו בירושלים, בבוקר ט"ז אדר עם ישראל חוזר לשגרה, באמשינוב רק מתחילים את סעודת פורים. אחרי שעות ארוכות במהלך הלילה, בהן קורא הרבי את המגילה, בשעות הבוקר המתקדמות (בין תשע לעשר) מתחיל הטיש. "לכל אורך הטיש יש תחושה נפלאה של הארת פנים מצד הרבי לכל מי שמגיע לטיש" מספר שי נוגה מרמת גן. "אמנם הטיש ארוך מאוד, אבל הרבי ממש שמח עם כל אחד. בתחילת הטיש יש זמן ארוך של נתינת משלוח מנות לרבי. כל אחד מהמשתתפים יכול להביא, וזאת הזדמנות מיוחדת לחיבור משמעותי עם הרבי. אחר כך שרים הרבה זמן ניגונים, ובשלב הבא יש כמה שעות של אמירת לחיים".
יש לציין שאצל הרבי מאמשינוב, גם אם יש מעט משתתפים, אמירת ה'לחיים' אורכת שעה ארוכה. כל אחד, קטן וגדול, זוכה לאמירת לחיים מכל הלב, כמו שרק הרבי מאמשינוב יודע לומר. "טיש פורים הוא אחד הזמנים הבודדים שבהם הרבי מאמשינוב גם אומר תורה". מוסיף שי נוגה, "כמובן – גם אמירת התורה לוקחת זמן ארוך מאוד. הרבי לא מדבר הרבה מלל, אבל ניכר עליו מאמץ בכל מילה שהוא משמיע וכל ביטוי נברר בקפידה, מה שמעניק לדברי התורה עוצמה מיוחדת".
כמובן שבפורים כמו בפורים, כדאי לקחת בחשבון שלא הכל מתנהל לפי תכניות כאלה ואחרות. אם לא מצאתם את המקום המבוקש, או שלא התחילו בזמן – לא כדאי להתבאס. במקום זה, תשתו עוד קצת יין ומצב הרוח ודאי ישתפר. לחיים לחיים!!
