בס"ד

מהפך במטבח

מהפך במטבח

נהג הסעות, איש עסקים, מנהל חנות ואברך כולל נפגשים בדירה זרה… לא, זאת לא התחלה של בדיחה, אלא תיאור של 'מבצע כשרות' אליו התלוויתי השבוע.
שעת ערב נעימה ברחובות ירושלים, אני מחפשת את דרכי לדירה בשכונת קטמון הפסטורלית. דפיקה מהוססת בדלת, מאחוריה עומד זוג צעיר, נבוך אך נרגש ותינוקת צווחנית ומתוקה בידיהם. תוך דקות יתמלא הבית בבלוני גז ומבערים, סירי הגעלה מאסיביים וצוות מיומן וחרוץ.
סת' וחני בלקמן הם עולים חדשים מארצות הברית. שניהם נולדו למשפחות דתיות, סת', סעדיה בשמו העברי, הוא ממרילנד וחני גדלה במשפחה דתית בניו־יורק כבת רביעית למשפחה בת ארבעה־עשר ילדים. הם הגיעו לארץ באותה שנה לשנת ישיבה ומדרשה וכאן החלו לחפש את זהותם ולברר את יחסם אל הדת. שניהם חוו כמה שנים של חיפוש והתרחקות משמירת תורה ומצוות עד שמצאו אחד את השני ונישאו, מתוך החלטה שכאשר ייוולדו להם ילדים הם ירצו לגדלם בבית יהודי המבוסס על ערכי התורה. במהלך ארבע שנות נישואיהם הם התנהלו כמסורתיים ובהדרגה חזרו למקורותיהם. לפני חודש, עם לידתה של בתם אביטל, הם החליטו שהיא צריכה לגדול בבית כשר. חיפוש קצר בגוגל תחת המילים 'מטבח כשר', העלה לשמחתם הצעה ידידותית להכשרת המטבח תוך שעתיים וכך הגיעו לצוות המכשירים של פעילי חב"ד שתיאמו להם תוך מספר ימים הכשרה.
"אני ממש מתרגש" אומר סת' לחני בזמן שהצוות המיומן חובש כפפות ומפשיל שרוולים. "אנחנו הולכים על זה עד הסוף, הא?" היא משיבה לו בחיוך.
את הצוות (שפועל בהתנדבות מלאה), מוביל הערב הרב יוסף־יצחק אייזנבך, העובד בשעות היום בתחום העסקי, ומרכז את 'מבצע כשרות' מטעם 'פעילי חב"ד' מזה כשנה באזור ירושלים.
הוא ויֶתר המתנדבים מוציאים בזריזות את בלון הגז מהרכב, מרתיחים סיר מים גדול ומתחילים למיין את הכלים הרבים של משפחת בלקמן. "הסכין הזאת נגעה ישירות באש?" הוא מצביע על אחד מכלי המנגל המונחים במרפסת. בידו השנייה הוא מרים צלחת: "תראה, הסרוויס הזה אמנם עשוי מפורצלן, אבל הודות לציפוי הלכּה שיש עליו הוא ניתן להכשרה", הוא מסביר לסת' ומדריך אותו תוך כדי בשימוש הנכון בכלים מעתה ואילך, ומרענן את זיכרונו בהלכות עליהן לא הקפיד קרוב לעשור.
"אני זוכה להיות שותף במבצע היפה הזה כבר שנה ובכל ערב מחכה לנו סיפור חיים אחר", אומר יוסף־יצחק. "אני יוצא נרגש מהמפגש הזה, שיש בו משהו אינטימי. משפחה זרה פותחת את הדלת לצוות עבדקנים, ומכניסה אותו ללב הבית – המטבח! זה פשוט מדהים. אנחנו מגלים את הנשמה היהודית של אנשים. פתאום נדלק ניצוץ אצל יהודי ואנחנו לא תמיד מבינים מה בדיוק הניע אותו להכשרת המטבח. יש לנו אינספור סיפורים מעניינים. כמו למשל אישה שחיפשה בגוגל פרטים על אירועי ל"ג בעומר בשכונה שלה, ראתה לינק לאתר ההכשרות והחליטה באותו רגע שהיא מקבלת על עצמה כשרות. לא מזמן הגענו לביתם של זוג מבוגרים, עולים מרוסיה כבני 70, שכל חייהם אכלו טרף ממש, בשר בחלב, ובגיל כה מבוגר החליטו שהם רוצים להתחבר לניצוץ היהודי שלהם. הגענו גם למשפחה מאוד אליטיסטית. האב עורך דין, האם מאבחנת דידקטית, הילדים בגיל ההתבגרות והם גרים בשכונה אקסלוסיבית. הם לא פתחו את ליבם בפנינו, כך שעד לרגע זה הדבר בגדר תעלומה מבחינתי – מה הניע אותם להכשיר את המטבח. ברור לנו שאנחנו רק שליחים והקב"ה רואה ללבב. זה מרשים מכיוון שכשרות היא לא מצווה חד פעמית. לעומת עצירה של דקות ספורות להנחת תפילין, פה מתבקש האדם לבצע מהפכה בחייו".
חשבת מה נשאר מהעבודה שלך רגע אחרי שאתה יוצא מהבית?
"המשפחה מקבלת במהלך הערב הנחיות מפורטות עם ספר הלכתי נגיש ופשוט להבנה, הכולל גם תמונות והסברים מפורטים על הלכות כשרות. בנוסף אנחנו מעניקים להם חוברת מתכונים כשרה שהופקה במיוחד באגף הכשרות של פעילי חב"ד, המשלבת בתוכה הדרכות בסיסיות בבישול וכוללת את כל יסודות הכשרות. מעבר לכך, אני מאמין בטוב שביהודי וברצונו האמיתי והכן לעבור שינוי ולעשות תשובה".
"כמובן שתהליך ההכשרה הוא הדרגתי. כשאדם מתקשר ומתעניין בהכשרת המטבח אני מקפיד לשאול אותו מספר שאלות ולהבין מי הוא, מה מניע אותו ואיפה הוא נמצא בתהליך התשובה שלו, כדי שהתהליך יהיה רלוונטי עבורו והוא לא יישבר בקלות. היו גם לא מעט מקרים בהם אמרתי למשפחה 'זה עדיין לא שייך. נדבר כשתהיו במקום הנכון'. לפני כחודש התקשרה אלי אישה מישוב בהרי ירושלים. היא ביקשה שנגיע להכשיר לה את המטבח ועשתה מאמצים עילאיים לתאם את ההכשרה בהקדם. כשהגענו למקום, את הדלת פתח לנו בעלה ואמר שהוא לא מעוניין בהכשרה ורק אשתו בעניין. הוא היה אפילו תוקפני. הסברנו להם שבמצב כזה אין טעם להכשיר, מכיוון שממילא הכלי עלול להיטרף רגע אחרי שנכשיר אותו. אנחנו נבוא כשהם יהיו מוכנים. אין כאן שום עניין של כפייה. זה צריך לבוא מהמשפחה, בלב שלם, תוך הבנת ההשלכות של התהליך".

ריענון המבצע
סקר שנערך לאחרונה על ידי 'רושינק מחקרי שווקים', העלה כי קרוב למחצית מהציבור שאינו שומר תורה ומצוות מצהיר שחשוב לו להקפיד על מטבח כשר בביתו. כרבע מהציבור הזה מצהיר כי בזמן שהות בחו"ל, חשוב לו להקפיד לאכול במסעדות עם תעודת כשרות. כשני שליש מצהירים שאף פעם לא אכלו בשר וחלב ביחד או שאכלו לעיתים רחוקות בלבד, וכעשרה אחוזים מכלל הציבור הכללי בישראל מעוניינים שיגיע צוות הכשרה לביתם וידריך אותם כיצד לשמור כשרות.
הסקר שנערך בקרב 500 איש, המהווים מדגם אקראי ארצי מייצג של יהודים דוברי עברית בגילאי 25־65, המגדירים עצמם כחילונים/מסורתיים, העלה עוד נתונים מעניינים: כמחצית מהציבור שאינו שומר תורה ומצוות מצהיר שבבית הוריו הקפידו במידה רבה על כשרות, וכארבעה מכל עשרה מצהירים שחשוב להם במידה רבה שילדיהם יקפידו על כשרות. מאידך, כרבע בלבד מאותו ציבור בדיוק, מצהירים שישנן כיום בביתם שתי מערכות נפרדות של כלי בישול.
הסקר הוזמן על ידי פעילי חב"ד שבשנה החולפת ריעננו את המבצע שהשיק הרבי מלובביץ' לפני ארבעים שנה: 'מבצע כשרות'. בזמנו הכריז הרבי שיש צורך להתחזק בשמירת כשרות, ולהדגיש בפני כל יהודי את חשיבות כשרותם של המאכלים הנכנסים לגופו והופכים לדמו ובשרו. הרבי הורה לחסידיו להירתם למבצע, ואף הבטיח שתנועת חב"ד תשתתף בחמישים אחוז מהוצאות הכשרת הכלים הישנים וקנייתם של חדשים.
אולם, על אף חשיבות עניין הכשרות, מדובר בפרויקט מסובך מבחינה לוגיסטית. הציוד הוא כבד ויקר ערך, ויש צורך בהדרכה מסודרת של הצוותים ובהנעת מערך המכשירים. כל אלו הקשו על החסידים להתמיד במלאכה הסיזיפית. בחודשים האחרונים הקימו פעילי חב"ד אגף כשרות בניהולו של שמוליק רוזנשיין, במסגרתו הוכשרו למעלה ממאתיים פעילים בכל רחבי הארץ שיוצאים מדי ערב להכשרות במטבחים של אנשים הפונים מיוזמתם למוקד הכשרות.
מי פונה אליכם? יש להם מכנה משותף?
"485 מטבחים כבר הוכשרו על ידינו בחודשים האחרונים, ועד היום לא הצלחנו לאפיין את הפונים. הופתענו לגלות שישראלים רבים, ללא שום פרופיל אחיד, מרגישים חיבור לנושא הכשרות ומספר נכבד מתוכם אף מעוניינים בהכשרת המטבח שלהם" אומר שמוליק. "זה קושי שנתקלנו בו גם בקמפיינים הפרסומיים שלנו. ירינו לכל הכיוונים עד שהצלחנו לאתר את הקהל הפוטנציאלי של אנשים שהכשרת המטבח מעניינת אותם".
"הסיבות הן מגוונות. החל ממשפחה שבנה חזר בתשובה ורוצה לאפשר לו לאכול אצלה, עובר דרך דתל"שים שפתאום חזרו בהם ורוצים להכשיר את המטבח, וכלה ביהודי שקם בבוקר ומקבל על עצמו להכשיר את המטבח ללא סיבה נראית לעין. זה מרתק לשמוע את הסיפורים שמאחורי ההכשרות. מאחורי כל מטבח יש עולם ומלואו. לפני שיצאנו לדרך עם פרויקט רחב היקף של פיתוח מערך מכשירים, בדקנו את הנתונים בשטח והופתענו בעצמנו מהתגובות החיוביות".
אם נודה על האמת, הכשרת מטבחים היא לא נושא אטרקטיבי במיוחד. איך משווקים מבצע 'הכשר מטבחך'?!
"אכן זאת היתה משימה לא קלה שכללה ניסוי וטעייה רבים. בתחילת קמפיין הפרסום פנינו בשפה פשוטה המציעה לאנשים להכשיר את המטבח. התגובות שקיבלנו הבהירו לנו שאנחנו לא כל כך בכיוון, שכן ישנם שני חסמים המונעים מאנשים לעשות מעשה ולרצות שיכשירו את המטבח שלהם. החסם הראשון היה האמירה 'זה בטח מורכב מדי'. אנשים רבים חושבים שהכשרת המטבח שלהם משמעה לשרוף את כולו באש… הטרמינולוגיה בה בחרנו – "הכשרת מטבח תוך שעתיים" – בהחלט הובילה לשינוי משמעותי בגישה הזו שפשוט נבעה מבורות.
"החסם השני היה שאנשים רבים סבורים שהם אכן מקפידים על כשרות. הם אמנם לא מערבבים בשר וחלב יחד, אבל מסוגלים לבשל שעתיים אחרי בישול בשר, מאכל חלבי באותו הכלי. בכך עזרה ההבהרה "בכדי לאכול כשר – צריך מטבח כשר". זה דבר ש'הפיל את האסימון' לציבור רב.
"רתמנו את מיטב הטכנולוגיות והקופירייטרים לטובת העניין, ובעזרת פרסום ממוקד ברשתות החברתיות הצלחנו להגיע לכחמישים הכשרות בחודש, בתוך פחות מחצי שנת פעילות מסודרת. זה מדהים. אדם רואה פרסומת קצרה שפוגשת אותו בנקודה מאוד אמיתית והיא שמניעה אותו לפעולה. המפגש עם המידע על ההכשרה הנגישה, כנראה מעורר את הניצוץ שנמצא בכל אחד מישראל".
מה ייחשב להצלחה מבחינתך?
"בינתיים אנו עומדים ביעדים ושמחים מהפניות הרבות. כמובן שאנחנו שואפים גבוה, המטרה שלנו היא להגיע בשנה הקרובה לארבעים צוותי הכשרה, לבנות מאגר של 500 פעילים ולבצע מדי שנה לפחות 6,000 הכשרות", אומר רוזנשיין.
מה כוללת ההדרכה לפעילים?
"הקורס הוא בדרך כלל שני מפגשים: האחד מקצועי־מעשי והשני תיאורטי־הלכתי. הקורסים נבנו יחד עם הרב דב טברדוביץ' שמומחה בכשרות, וגם חומרי ההסברה עברו תחת ידיו. הוצאנו לאור חוברת מאוד מפורטת וויזואלית שמסבירה מה בדיוק עושים עם כל כלי ובכל מצב. כמובן שיש צורך ברגישות רבה. יהיו כלים יקרי ערך – רגשי בעיקר, שהמשפחה תיאלץ להיפרד מהם, והחל ממחר הבית הזה עובר שינוי מהותי".

כשר זאת לא מילה גסה
לטרנד הכשרות מצטרף המגיש והבדרן קובי אריאלי, מי שעוסק שנים בקולינריה ובאוכל כשר, ושלאחרונה עלה לאוויר עם תכנית אוכל כשר, 'המטבחון', המשודרת בערוץ 10 מדי יום שישי בצהריים. בתכנית מארח קובי שפים בעלי שם ואישי ציבור, זמרים וידוענים לשיחה על אוכל, כשרות ומה שביניהם.
במהלך התכנית, בזמן שקובי מבשל לצד האורחים, הוא מציג מושגים בכשרות דרך הכנת המתכון הספציפי בצורה נגישה המלווה בכתוביות שמדגישות את עיקרי ההלכות.
"גם בתכנית 'המטבחון' נוכחנו לדעת עד כמה יש התעניינות וקבלה של מושגי הכשרות. יש לנו נתוני צפייה גבוהים מאוד על התכנית הזאת. הקהל מצביע דרך השלט" אומר רוזנשיין, שאגף הכשרות עליו הוא ממונה גם סייע בצד ההלכתי וסיפק לתכנית את כל תכני הכשרות הרלוונטיים.
אריאלי עצמו תולה את הפופולריות של הכשרות במספר גורמים: "ההתעוררות הגדולה לענייני כשרות מורכבת משני גורמים. האחד הוא הלב היהודי ששואף למקורו והולך אל האמת, והשני הוא שה'אתערותא דלתתא' הוכיחה את עצמה במציאות הישראלית. הדרישה לכשרות מצטרפת לכוחות השוק. מדי שנה נולדים מאות אלפי אוכלי כשר ועל אופנת האוכל אחראיות המסעדות. כשיש עלייה של עשרות אחוזים במסעדות כשרות מדי שנה, אז הציבור מתרגל שכשר זאת לא מילה גסה".
"הסטיגמה שכשרות ואוכל גורמה לא הולכים יחד הולכת ומתפוגגת. זאת ממש רשעות לטעון זאת. לא צריך להכין סטייק עם חמאה בשביל להגיע לתוצאות מדהימות. עם חומרי הגלם הקיימים היום, אין שום סיבה שהאוכל הכשר ייפול מהטרף לא־עלינו.
"בתכניתי 'המטבחון', הזמנו לא מעט זמרים ושחקנים לסט כשהרעיון של התכנית הוא שילוב בין הכנת אוכל כשר ומשובח, לבין דיבורי יידישקייט. אמרתי לעצמי: 'איך אני פונה לאנשים הללו בענייני כשרות?!' בדחילו ורחימו התפתלתי ובכל תכנית התבדיתי מחדש! לא היתה לי שום סיבה לחשוש. מבין המרואיינים בתכנית, חמישים אחוזים מהם מנהלים מטבח כשר. כולם בעד, כולם מחוברים, כולם קשורים".
אולי תתן לנו דוגמה?
"באחת התכניות אירחתי את ידידי חבר הכנסת איתן כבל. כמו עם יתר האורחים שאלתי אותו מה עמדתו בעניין אוכל כשר. דיברנו על בשר לסוגיו והוא אמר לי 'אני לא אגע בחיים בבשר לבן. כל כך הרבה יהודים, לכל אורך הדורות מסרו נפשם על הדבר הזה, שאני לא מסוגל לחשוב על זה בכלל. גם כל מיני חיות ים לא, בשום אופן לא".
"אם בעבר לדבר על תכנית כשרה היה ממש לא 'אין' והיום בפריים טיים, בשעות השיא של הצפייה, היא מקבלת מקום של כבוד, אני אומר לעצמי שאולי בעוד עשור תתקבל החלטה למען העובדים הזרים, לעשות תכנית על אוכל לא כשר…".
גם מיכל אנסקי, גורו קולינרי, בת לאם המגיעה מתחום האוכל והמסעדנות ומומחית בתחום בפני עצמה, הודתה השבוע שהחלה להקפיד על כשרות. "יש לי לא מעט בעיות עיכול, אני סובלת מריפלוקס, וממש עכשיו אובחנתי כבעלת קוליטיס כרוני. אני עוד לא מעכלת את זה. אני כל יום פותחת עם כדור, וכמישהי שחייה עוסקים באוכל זה לא קל לי. באוקטובר לפני שנה התחלתי לאכול לפי ההלכה, כשר, וגיליתי שיש לי פחות בלגן בבטן" היא חשפה השבוע בכתבה שהתפרסמה ב'זמנים מודרניים'.
"יש תחושה של קלות, של מידתיות, הכללים של ההלכה עוזרים לאיכות החיים שלי. כיום אני במצב שאני בודקת מול מה אני עומדת, כי נקלעתי לעולם חדש ולא מוכר. אני לומדת מה מותר לי ומה אסור לי".
"אנחנו מאמינים שההתעוררות הזאת בענייני כשרות היא משהו שיחלחל לאט לכל שדרות הציבור", מסכם רוזנשיין. "הראשונים כבר אמרו שאין משהו כמו האוכל, שהופך ממש לדם מבשרו של האדם. לא מעט מקורות בתורה עוסקים בהלכות כשרות ובחשיבותן הרבה. אם אדם אוכל חזיר, חלק ממנו הופך להיות החזיר הזה. ובפרט בדור הזה בו אנשים מתרחקים ממקורם, חשוב לקרבם לקדושה.
"מסופר על האדמו"ר הרביעי מחב"ד, הרבי מהר"ש, שערך נסיעה מיוחדת לצרפת, רק בשביל להיכנס לחדרו של יהודי ששהה באחד המלונות ולהגיד לו 'יהודי, דע לך שיין נסך מטמטם את הלב'. חשיבותה של הכשרות היא בעניינים של הלב. על אף שזו אולי מצווה טכנית, היא משפיעה על כל אורחותינו".

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן