מה אתה עושה היום?
אני מנגן בחתונות, מפיק ויוצר סרטונים לאחרים ולעצמי, ויש לי מופע שנקרא 'האור בקצה', שמביא את רוח סרטוני פרשת השבוע לבמה, ביחד עם הרבה סיפורים ושירים. המופע הזה מביא את הדברים מזוויות מעניינות ומחדשות, כאלה שלא חושבים עליהן בדרך כלל, בצורה מרגשת אבל גם קלילה ומחויכת. אני עובד בימים אלה על עוד מופע שהוא נטו סטנדאפ, ובנוסף יש לי גם הופעה קומית שאני מעלה ביחד עם גדי ויסברט שנקראת 'בשינוי' (במלעיל כמובן), העוסקת בנושאים שמעסיקים את המגזר הדתי לאומי על כל גווניו.
מה הביא אותך לעולם הזה?
זו פשוט השפה שבה אני מדבר. אם משהו לא מרגש אותי או לא מצחיק אותי, אני אמנע מלהתעסק אתו. כבר הרבה שנים שאני מוקסם מסטנדאפיסטים כי זו עבודה מאוד קשה, ממש מתמטיקה. צריך לתזמן את הפאנצ'ים שלך ולדעת מה עובד ומה לא, יש שם הרבה ניסוי וטעיה.
להצחיק אנשים
זה אחד הדברים הכי מתגמלים שיש, זה מעיף אותך כי אתה מקבל פידבק מיידי. חוץ מהופעות קומיות, יש לי גם הופעות מרגשות שבהן הקהל יושב בשקט כי הוא מרוכז, ולפעמים אני מוצא את עצמי עוצר כדי לברר שהם עדיין איתי… אבל בהופעת הומור כשהפידבק מיידי ועוצמתי זה מרומם ממש, אתה יוצא מאירוע כזה על ענן.
לצחוק על עצמך
אפשר להצחיק בכל מיני דרכים. כשצוחקים על חולשות של אחרים או יורדים על מישהו, זה משהו אחד. לרדת על עצמך זה משהו אחר. ברמה האישית אני יותר מתחבר להומור שמאיר את החולשות של עצמי. כשאתה יורד על מישהו, זה יצחיק את כל מי שסביבו אבל אותו זה לא יצחיק. סטנדאפ יותר חזק, וגם יותר מוסרי, הוא כזה שאתה מציג את החולשות שלך וצוחק על עצמך.
צחוק מול שמחה
יש להצחיק ויש לשמח. זה לפעמים חופף, אבל זה לא אותו דבר. צחוק יכול להיות גם מר, לשמח זה משהו אחר. יש הרבה דרכים לשמח, ואני לא רק רואה בזה ערך, אלא בקטע הכי אגואיסטי שיש: כשאתה משמח אנשים זה נותן לך כוחות.
הטריק הקדוש
לפני כמה שנים גיליתי טריק שאני קורא לו 'טעינה באמצעות נתינה' ואני מספר עליו הרבה בהופעות, בצורה מחויכת. פעם הלכתי לנגן בתל השומר במחלקה האונקולוגית. זו הייתה חוויה מדהימה, ומאז אני משתמש בנגינה בבתי חולים בתור תרופה לנפש. כשאני מרגיש שאני נמצא בנקודה חלשה, נקודת שבירה או סתם כשאני צריך איזה בוסט של חיזוק, אני נוסע לבית חולים לנגן לאנשים ויוצא משם עם כוחות מטורפים. אני בעצם לא מחזק אנשים; אני מחזק את עצמי, ואין דבר יותר מרגש מזה. זה לילות של בכי של התרגשות. אני יכול שנים אחר כך פתאום לקבל תמונה שלי מנגן ליד מיטה, ומישהו כותב לי: "זה תמונה של אבא שלי מלפני כמה שנים. תדע לך שהוא נפטר מאז, אבל זה היה אחד הערבים היפים לקראת סוף חייו". זה מרגש ברמות. איזו זכות! מי היה מאמין שאני בכוחותיי הדלים, סתם כי היה לי ערב פנוי או שהרגשתי שאני צריך עזרה, אזכה לדבר כזה. זה מדהים איך הנפש של האדם בנויה. אתה בא לקבל ויוצא שאתה נותן.
המלצה חמה
כשהכל נהיה מסובך ואתה לא יודע מה לעשות, פשוט לך ותעשה טוב פשוט, כזה שאי אפשר לטעות בו. לך למישהו ותעזור כדי להציל את עצמך. לפני שבוע אמרתי לבת שלי, בת עשר וחצי, שאני רוצה לנסוע לבית חולים אחרי הרבה זמן שלא עשיתי את זה, והיא אמרה שהיא רוצה לבוא איתי. הלכנו יחד למחלקה האונקולוגית בהדסה, ולראות אותה שם איתי פשוט חנק אותי מהתרגשות. היא נכנסה עם הביישנות והחיוך שלה, וזה פשוט האיר את החדר. זה היה קסם לראות אותה, והתפוצצתי עליה מגאווה.
אנרגיות שמחות למציאות עצובה
כשאמא שלי הייתה במחלקה אונקולוגית, אני התייסרתי ממש. ואז דיבר איתי חבר, שהיה אז גם המורה שלי לימימה, ואמר לי: מה אתה חושב, שכשתהיה עצוב ושבור זה יעזור? הפוך, תביא אנרגיות שמחות, זה ירים אותה. המשפט הקטן הזה שינה לי את התפיסה. זה מתחבר גם לעניין של הנגינה בבתי חולים. כדי להרים את המציאות ולקדם אותה, עצבות לא תוביל לשום מקום.
פרשה בזמן אמת
סרטוני פ"ש
כמעט כל דבר טוב בחיי התחיל במקרה. אני כמו אבן, פשוט מתגלגל מדבר לדבר. ברוך השם, יש לי כישרונות שעם השנים אני נעשה יותר מודע אליהם ויותר משתמש בהם. זה התחיל מכך שחיפשתי את דרכי ברשתות החברתיות וחשבתי מה אני יכול לחדש. ניסיתי כל מיני דברים, ובאחת הפעמים העליתי סרטון של מדרש על פרשת השבוע וזה ממש תפס. אמרתי אם זה ככה – מה הבעיה, נלך על זה. אני אוהב תורה, אני ציוני ויהודי בוער. אני נהנה מלימוד של תורה והיסטוריה, למרות שאני בן אדם של ריאליזם ומתמטיקה.
הכי אקטואלי
אני אוהב ללמוד פרשת שבוע לעומק, מה שקורה שם – זה מבחינתי החדשות. לא משנה מה היה באותו זמן בחדשות בפועל, אם בפרשת השבוע יוסף הלך לפגוש את האחים, מבחינתי זה מה שקרה באותו שבוע. בסרטונים אני משתף בכל מיני נקודות וזוויות שלמדתי במהלך השנים. אני לא מביא שם וורטים, אלא אומר דברים שלדעתי ממש נובעים מהפשט. אני שואל את עצמי בכל פעם איך זה קשור לחיים שלנו, איך אנחנו מחברים את זה לכאן ולעכשיו. זו השאלה שמטרידה אותי, ואם נאמר את האמת: אפשר לומר הרבה דברים על הפרשה, אבל צריך לומר את הדברים בהתאם למאורעות הזמן.
התגובות הכי מרגשות
אני מקבל תגובות נהדרות. הכי מרגש זה תגובות של אנשים לא מהציבור הדתי, שאומרים לי שהם מגלים מחדש את העולם הזה. אני רחוק מאד מלהחזיר בתשובה, זו לא השפה שלי. אני גם לא חושב שהתורה שייכת רק לדתיים. אבל אני רוצה שגם מי שלא מחזיק באורח חיים הלכתי יהיה מחובר לערכים, לתוכן ולמה שיש לתורה לתת. זה ממש משמח אותי כשמגיבים באונליין, זה אף פעם לא נמאס לי. אז אני ממש מבקש מכל מי שרואה את הסרטונים, שיגיב. זה גם מעודד את האלגוריתם לזוז ועוזר לסרטון להגיע ליותר אנשים.
חוצה מגזרים
לפעמים אני מסתובב בביתר עילית או בשכונות חרדיות בירושלים, ואנשים חרדים מזהים אותי ואומרים משהו על הסרטונים, ואז אני מבין שזה מגיע מאוד רחוק וחוצה מגזרים.
דמויות שהן השראה
מי שמאוד עוזר לי זה הרב פרופסור יוני גרוסמן מהמחלקה למקרא בבר אילן. הכרתי אותו עוד בישיבת הר עציון, ויש לי הכבוד והזכות להתייעץ אתו כמעט מדי שבוע על רעיונות בפרשה, וזה פשוט מאיר עיניים בצורה מדהימה. דמות נוספת זה חברי הטוב ד"ר יוסי פרג'ון, שגם הוא מרצה וד"ר למקרא במחלקה לתנ"ך בבר אילן ובהרצוג, וגם לו יש הרבה תובנות מאירות עיניים. חוץ מזה יש לי מדי שבוע חברותא עם חובב, השותף שלי לכתיבת ויצירת הסרטונים. הוא איש מבריק עם רוחב יריעה מדהים, ואנחנו הרבה פעמים מזקקים את הדברים וכותבים את הטקסטים ביחד, שזה תהליך ממש מרתק. וכמובן יש את הרב בני קלמנזון מישיבת עתניאל שנפשי קשורה בנפשו, והרב מדן שלמדתי אצלו בגוש.
מהי פרשת השבוע האהובה עליך?
אני הכי אוהב את פרשת השבוע שקוראים באותו השבוע.
חיבור בין תורה לעולם הזה
התורה היא תורת חיים. העולם הזה זה להתפרנס, לצחוק ולחיות, והעולם הזה הוא עבודת ה'. כשבודקים מה היה אחרי מתן תורה, אנחנו מגיעים לפרשת משפטים וחושבים לעצמנו: "טוב, על מה ה' ידבר עכשיו? הרגע היה מעמד הר סיני, אז מה עוד אפשר להוסיף…" ועל מה ה' מדבר בפרשה הזו? על היחסים בין בני האדם! מה עושים אם השור שלך נגח שור של מישהו אחר. קודם כל תהיו מענטשים. התורה מיועדת לאנשים שחיים בעולם, הסתירות מתחילות כשאנשים מתנתקים. להתנתק מהגשמיות זה לא יהודי.
שנה של פורים
פורים כל השנה?
זה לא נכון שבכל השנה יהיה פורים. יש גם חנוכה, ראש השנה, פסח ויום העצמאות. ויש את יום כיפור שזה קצת פורים. אבל יש נקודות בפורים שיכולות ללוות אותנו. למשל 'שיתהפך הכל לטובה', זה לגמרי משהו שקורה בפורים, וצריך להחזיק כל הזמן באמונה שהכל יכול להתהפך לטובה. בתור אחד שמתחפש כמעט על בסיס שבועי, אז את התחפושות לפחות אני חי ביום יום. וחוץ מזה, לגלות את הקב"ה בתוך מציאות מורכבת זה בוודאי המסר של המגילה, וכמובן לקוות שיתהפך הכל לטובה.
הנקודה של פורים
ראינו השנה לא מעט, איך מתוך ייאוש גדול פתאום צמחה גבורה גדולה. אפשר לומר שאנחנו בשנה של פורים, כי כל סיפור פורים הוא סיפור על הסתר פנים, וגם היום אנחנו רואים את הקב"ה שמסתתר במציאות. זו הנקודה שמנחה אותנו השנה חזק מאוד, כשאנחנו רואים לאן הובילו כל הסכסוכים הפנימיים שלנו. אבל זה נכון לא רק השנה אלא גם לאורך כל הדורות, בכל הסיפור הציוני של תקומת עם ישראל. אני ציוני בוער, אז לי זה מאוד חזק. כמובן אפשר לספר הכל גם במושגים רציונליים, כי לספר סיפור זה עניין של בחירה. אני בוחר לראות כאן את הקב"ה, וזו בדיוק הנקודה של פורים.
הקב"ה מתחפש
למה אנחנו מתחפשים? כי יש מישהו גדול יותר שמתחפש בפורים. זו המהות של מגילת אסתר, שהקב"ה מסתתר. הקב"ה לא מופיע במגילה, אתה צריך לבחור לראות אותו. וזה משהו שאני רואה במציאות, אני בוחר לראות את הקב"ה במציאות, זו שאלה של בחירה. ומי שלא בוחר לראות את הקב"ה במגילה זה עמלק כמובן, זה המן.
'לחיים' בבית העלמין
אני רוצה לדבר על אחיין שלי הלל (הלל שמואל סעדון הי"ד) שנפל בשמחת תורה תשפ"ד, במוצב סופה. הוא לחם בעורב נח"ל, ולפני כמה שבועות אח שלו, תמיר, עבר השבעה לעורב נח"ל. אין לתאר כמה זה מרגש. גם מול ההורים זה מדהים. ההורים שלו, דבורה ואלעד, מקבלים החלטה. הם מחליטים לחיות, לשמוח ולהמשיך. אני מסתכל על זה בהשתאות. לא יודע איך, אבל עובדה שהם עושים את זה. על הקבר שלו, בבית העלמין בכפר עציון, הם שמו בקבוק ויסקי. שהחבר'ה שלו ידעו, שכשהם באים לבקר את הלל יהיה להם כיף, ושיעשו אתו 'לחיים'. זו אמירה מרגשת ממש בעיניי. וככה זה, ככה היה לאורך כל הדורות בעם ישראל. ובעיניי יש כאן משהו על אנושי. אני מסתכל על הדמויות האלה בהשתאות, ומנסה ללמוד מהן.
למצוא את נקודת האמת של השני
אני איש פשוט, אבל אני חושב שמה שצריך לעשות כדי להרבות שלום בעם ישראל, זה לחפש לראות את האמת גם בצד השני, לא לראות את המציאות בשחור ולבן. בראייה היסטורית, הבעיה שלנו היא תמיד כשאנו מפולגים. מתי היה מלא אמת? בזמן חורבן הבית. כל אחד היה משוכנע שרק דרכו היא האמת, ושהשני לא רק טועה אלא גם חוטא. סביב כל העסקאות והמצב המורכב שהגענו אליו, מאוד ברור לראות מה נקודת האמת של מי שתומך בעסקה ושל מי שמתנגד אליה. אם נתייחס אחד לשני ונבין שהמציאות היא לא בינארית, בפרט בנושאים מורכבים כאלה, אני חושב שזה יקל עלינו לתקן את המצב, כי זו בעיניי הבעיה העיקרית. השנה עשיתי קורס עם תומר שרון, אדם שרחוק ממני מאוד בדעותיו הפוליטיות, אבל נהיינו חברים טובים. אנחנו צוחקים אחד על השני וזה בסדר גמור מבחינתי, כל עוד באים מהמקום הנכון. אני רואה ערך בלהיות מחובר לאנשים שחושבים אחרת ממך.
איפה פוגשים את עמלק?
אחרי שרואים את הזוועות של שמחת תורה ואת מה שעבר עלינו השנה, זה לא מסובך. אולי זה לא העמלק הגנטי, אני לא יודע איפה עמלק הגנטי, כי פגשנו גם את גרמניה הנאצית. זה עמלק הרעיוני, נטול מוסר כל שהוא, רוע מוחלט. לא צריך להתחכם ולהגיד שעמלק הוא רעיוני, כי ראינו אותו בעיניים.
פורים וביפרים
אני שמח על כל אויב שנופל. כמו שאמר פעם אורי אורבך: "'בנפול אויבך אל תשמח' זו העבירה החביבה עלי". אני לא חושב שכבר הגיע לנו רווח והצלה, יש עוד עבודה קשה. אבל צריך לזכור שגם סיפור חנוכה לא קרה ביום אחד, אלא לקח שנים. המהפך של פורים אמנם כן היה ביום אחד, זה היה סוג של מבצע ביפרים, אבל זה נס שהתבשל במשך הרבה שנים. ושוב, לראות בזה נס זה בחירה, וככה אני רואה את מה שקרה. קשה מאוד לומר את זה על השביעי באוקטובר, אבל כשמבינים מה היה מתוכנן למדינת ישראל מבינים שהיה פה נס גדול. זה הזוי לומר את זה על מצב שבו אחיין שלי נהרג, על שנה וחצי שיש בה כל כך הרבה הרוגים ושבויים וכשאנחנו עדיין מלקקים את פצעינו. אבל כשאנחנו מבינים עוד ועוד פרטים על מה שהיה יכול להיות ולא היה, אנחנו מבינים את גודל הנס.
מתנות לאביונים
זה מעניין שהמסקנה שיוצאת מהסיפור של פורים היא לתת מתנות לאביונים. אתה שואל את עצמך: מה הקשר מתנות לאביונים? איך זה קשור לסיפור המגילה? אני צריך עוד לחשוב על זה. אבל בינתיים, נראה לי שזו הדרך לחזק את עצמנו ולהתחזק בתוכנו, פשוט להרבות טוב. היהודים בממלכת אחשוורוש לא ידעו מה לעשות עם עצמם, הם היו חסרי אונים. אז מול חוסר האונים בחיים שלנו, העצה הכי טובה זה להתחיל בטוב פשוט. תהיו טובים אחד לשני במשהו שאי אפשר לטעות בו. בלי מניפולציות, בלי לנסות לשכנע מישהו בעמדה שלך או להעביר איזה אידיאולוגיה. פשוט לעשות טוב פשוט.
