אני נרגש מאוד מהשיחה עם הרב ארז משה דורון. תחילת התקרבותי לעבודת השם ולדרך ההתבודדות לוותה בספרים הרבים שלו, שיש בהם מבט מפוכח ומדויק המשרה נימה פיוטית על תלאות היומיום ומכאובי החיים. בשיעורים המוקלטים שלו, הקול הרך והמעודד, המלא תחנונים ונחמה, היה לי כמו יד שמלטפת ומרימה את הראש להביט אל האופק. אבל הרב ארז נעלם וגם אני נעלמתי.

החיים עשו אותי מבוגר וטרוד, ומלבד מכתב הבהרה על עזיבת ארגון 'לב הדברים' לא שמעתי ולא עקבתי אחריו. בחנוכה הייתה לנו הזכות לארח אותו במסגרת 'האקדמיה המלכותית לעוּד' ופתאום פגשתי את הרב מימי הנעורים, עם דיבורי האמת והקול הזה בצורה בלתי אמצעית. פתאום נעורו בי הגעגועים לימי התום וההתבודדויות, אל השדות שליד מסילת הרכבת שמאחורי הישיבה התיכונית בקרית הרצוג, לשם הייתי נמלט כדי להתבודד ולהתפלל.

באותה ההזדמנות ביקשתי לראיין את הרב. ידעתי שזו הזדמנות שלא תחזור ופרסמתי בעמוד האישי שלי שאלה: "אילו יכולתם, איזו שאלה הייתם שואלים את הרב ארז משה דורון?". קיבלתי עשרות רבות של תגובות ושאלות על עבודת השם, על ספר הפנטזיה שלו 'לוחמי התמורות' ועל שרלטנות. רובן הצליחו להשתלב באופן קולח בשיחה שמובאת כאן לפניכם.

למי שלא מכיר, הרב ארז משה דורון הוא מורה רוחני, סופר ויועץ שמלמד לציבור הרחב כבר עשרות שנים את תורת רבי נחמן מברסלב. הוא הקים את ארגון 'לב הדברים', אך פרש ממנו בעקבות "מעשי שרלטנות ומניפולציות מצד גורמים שהשתלטו על הארגון", כהגדרתו. הוא נעלם לכמה שנים ועכשיו חוזר ללמד.

החזרה שלו בתשובה הייתה אחרי שירותו הסדיר בחיל השריון, ואני מתעניין בעיקר בתקופת החיפושים שלו לפני התשובה.

כולם מדברים על זה

הרב ארז, מעניינת אותי תקופת החיפושים הרוחניים שלך, יש משהו שנשאר מזה עד היום? הבנות שממשיכות ללוות אותך?

"באתי מתוך העולם של חיפוש רוחני. חיפשתי את עצמי בכל מיני מקומות שגם אנשים היום מחפשים בהם: בין אם זה תפיסות פסיכולוגיות ואם זה נצרות או כל מיני שיטות מזרחיות, שיטות של אינדיאנים או דברים אחרים. במסגרת החיפוש הזה מצאתי כל מיני דברים וסיגלתי לעצמי כל מיני תפיסות שלאט לאט התחדדו בי. בתור בן אדם שלא היה קשור בכלל לתפיסה יהודית – לא היה לי מושג מה זו יהדות, אבל ההיכרות עם מושגים רוחניים שינתה בי דברים. התחלתי להאמין שיש כוח עליון, שיש מציאות שמעבר, שיש גלגולי נשמות, ושיש עולמות אחרים".

במבט לאחור, אתה חושב שאתה יודע מה חיפשת כל השנים האלה? זה היה משהו ספציפי?

"חיפשתי את האמת על החיים. זה היה משהו מאוד ספציפי. היה ברור לי שיש הרבה שקר והרבה תעתוע בעולם הזה, שמשהו פה לא מסתדר. לא יכול להיות שבאתי לעולם הזה בשביל לאכול ולשתות, לשלם מס הכנסה, ללכת למילואים ולמות. זה לא הסתדר לי. חיפשתי מה קורה פה, אז התחלתי לנסות לראות מי מדבר על זה. התנסיתי גם בעצמי בכל מיני דברים שונים ומשונים. זה היה מסע של חיפוש, ומהבחינה הזאת לא התנתקתי משום דבר. החיפושים לא נגמרו. המסע הזה נמשך, רק שהוא נמשך בתוך היהדות. עשיתי איזשהו בירור, וגם היום אני עושה בירור. יש תובנות שקניתי לאורך הדרך וגם הניסיון האישי שלי עזר לי לקנות אותם. התובנות האלה נשארו איתי וכנראה שימשיכו ללוות אותי, והן מתעצמות. ויש דברים שהתבררו כלא מדויקים".

מה למשל נשאר?

"האמונה שיש בורא לעולם, האמונה שיש תכלית, שיש מטרה, שהגשמיות היא לא העניין, שיש עולם אחר, שיש גלגולי נשמות. כל הדברים האלה התבררו לי עוד לפני שבכלל ידעתי מה זאת היהדות".

כלומר, באת ליהדות במצב שבו האמונות האלה מושרשות אצלך בנפש כעובדות שהאנושות מורה עליהם, שהחיים מורים עליהם?

"כן. זה משהו שכולם מדברים עליו, כולם מחפשים אותו והוא נמצא בכל מקום. אולי לא בצורה המדויקת שלו, אבל הוא נמצא. גם אני בעצמי חוויתי דברים שביררו לי שיש עולם מעבר, שזה לא נגמר בגשמיות ובצלחת שלך".

פנטזיה יהודית

לפני כחמש־עשרה שנה הוציא לאור הרב ארז את 'לוחמי התמורות' – ספר פנטזיה רב־מכר המבטא בצורה דמיונית ואגדית רעיונות חסידיים עמוקים. הספר מתאר את המאבק העולמי בין אור לחושך. הלוחמים ברוע הם 'לוחמי התמורות' – אנשי רוח כפריים, שהחליטו להשפיע על גורל העולם דרך תיקון עצמי. 'לוחמי התמורות' מתאר ביד אמן את ייסורי הנפש של הדמויות, את החולשות והניסיונות של כל אחד מהם. הדמויות המרכזיות בספר מהוות אלגוריה לכוחות מרכזיים בעולם הרוחני, שהם אב טיפוס לכוחות מרכזיים בחברה ובנפש האנושית.

הרבה אנשים שאלו על 'לוחמי התמורות' מה הוביל אותך לכתוב אותו. אנשים כבר נכנסו לאווירה של שר הטבעות של הארי פוטר, הם היו בטוחים שהם יבלו עם זה איזה עשרה כרכים…

"מה שהוביל אותי לכתוב את 'לוחמי התמורות' זו המחשבה – להעביר את הדברים שאני מאמין בהם, של היהדות, בשפה אוניברסלית ולא רק בשפה תורנית דווקא, כדי להגיע לאנשים שהשפה התורנית לא מדברת אליהם ואפילו מרתיעה אותם. זאת הייתה המחשבה הראשונית: לדבר את האמונה היהודית בשפה אוניברסלית".

כלומר, לחפש את המקום שעליו דיברת קודם, שבו כל בני האדם חולקים את האמונות האלה?

"לא, זה לא בשביל להסביר את הצד השווה, אלא כדי להבליט את מה שהתברר לי כצד השונה. אחרי הפרסום, מישהו עבד על הפיכת הספר לסרט בעזרת כתיבת תסריט במשך שנה. נסענו בהוליווד ופגשנו מפיקים, רצינו לקדם את זה למקום מאוד משמעותי. וזאת הייתה הכוונה: להגיע לציבור הרחב עם המסר של היהדות בלבוש מהסוג הזה".

האם זה היה רק לבוש עבורך? האם משהו מהעולם הפנטסטי הזה לא צד את נפשך יותר? כשאני קורא את הסיפורים של רבי נחמן, אני חושב שהוא נהנה גם מכל הפנטזיה שבזה, ולא רק מהנמשל.

"ברור שאם בחרתי בסגנון הזה, אז זה מדבר אליי באופן אישי. גם רבי נחמן בחר בסיפורי מעשיות בסגנון אוניברסלי, והוא אומר ממש מפורשות שזה סגנון אוניברסלי. מי שקורא את סיפורי המעשיות של רבי נחמן רואה שזה ממש לא דווקא סגנון יהודי. זאת דרך שרבי נחמן בחר להעביר את המסרים שלו, בלבוש כזה. זה בהחלט מדבר אליי הסגנון הזה. שר הטבעות זו באמת דוגמה טובה לעניין הזה. כשקראתי את שר הטבעות אמרתי לעצמי: למה שלא יהיה משהו כזה שמעביר את המסרים של היהדות? והיו לי הרבה הסתייגויות מהמסרים הסמויים שיש בשר הטבעות. בלוחמי התמורות הבאתי מהלך אחר לגמרי. הגיבורים הם יהודים, הסגנון הוא יהודי, המסר והניצחון הם יהודיים, זה משהו אחר בכלל בכלל".

החסיד המעופף מארץ עוץ

אמרת קודם שרבי נחמן כתב בשפה אנושית כללית ולאו דווקא יהודית, משום שאלו הן דילמות שהן אנושיות וכלליות, אבל השפה – גם שלך ב'לוחמי התמורות' וגם של רבי נחמן ב'סיפורי מעשיות' – היא אפילו לא אנושית, היא פנטסטית ומדומיינת. לא רק שמשהו קורה בארץ־לא־ארץ ובמקום־לא־מקום, כמו למשל ספר איוב שקורה 'בארץ עוץ', שהוא סיפור מעשה אנושי כללי ולאו דווקא יהודי. אצלך יש משהו מאוד פנטסטי: יצורים פלאיים, כוחות על ואביזרים מיוחדים.

"הייתה לי סיבה גם לזה. הרבה מושגים אנושיים ותיאורים אנושיים קיבלו כבר משמעויות כל כך משובשות, שלפעמים אתה צריך לדבר בשפה אחרת לגמרי ולבנות עולם אחר לגמרי כדי להעביר איזשהו מסר שנקי מפרשנות אוטומטית".

לדוגמה?

"לדוגמה, אנשים משתמשים במילה 'אהבה' כדי לתאר כל צורך גופני למשהו שיחמם את הלב ואת הגוף. אז צריכים להשתמש בשפה אחרת. אני אוהב לדבר על זה בעניין של התבודדות. כשבן אדם מדבר, השפה שלו היא מלאה בפרשנויות על המילים, וזה מכביד עליו. למשל, אם תביא למישהו ספר שקוראים לו 'ספר התודעה', ותגיד לו שזה ספר יהודי על החגים, הוא יגיד שזה לא מדליק. אם תגיד לו את אותו הדבר באנגלית, The Book of Consciousness – זה נשמע חזק! כשאתה אומר את אותו הדבר אבל בשפה לא רגילה, המוח חייב לחשוב לפני שהוא באופן אוטומטי מתרגם. כך גם אצל דתיים. כשאומרים 'רבונו של עולם', זה נהיה אוטומטי. אף אחד לא חושב: רגע, מה אמרתי? אמרתי Master of the Universe. עכשיו אנחנו מבינים!".

באמת ניסיתי את זה. הייתה באמת תקופה שהייתי משתמש בסידור עברי/אנגלי. וואו! כמה התפילה מדהימה! אבל כל תפילה לקחה לי שעות.

"אגב, זה מה שראיתי להפתעתי שקרה להרבה קוראים של לוחמי התמורות. אנשים שקשורים לתפיסה היהודית, אבל בגלל ההרגל אין להם הרגש בזה, זה לא מדליק אותם. מה מדליק בתפילין, בשבת, בבית כנסת? זה כביכול לא כזה מדליק. אבל כשהם קראו את 'לוחמי התמורות', זה עולם אחר, אתה יכול להידלק על זה, זה לא מאיים עליך. אתה יכול לנוח מכל העולם שלך בתוך עולם אחר. וברגע שנהיה להם לינק והם אמרו – רגע, זה העולם שלי! זה מדבר עליי! זה הדליק אותם ברמות על העולם של עצמם. הם התחילו ממשהו שהוא כביכול שונה ואפשר לנוח בתוכו, ואז קיבלו את הלינק ואמרו, רגע, זה יהדות, איזה מדליק! איזה דבר מדליק זה יהדות… הרבה אנשים שומרי מצוות קיבלו את ההתעוררות על היהדות מלוחמי התמורות, שזה כביכול משהו אחר לגמרי".

לוחמי התמורות הוא ספר שנכתב לפני כ־20 שנה. סיפרת שהיית בפגישות עם כל מיני מפיקים – אז איפה זה נעצר?

"אתה יודע, בכל יום שולחים להם איזה מאה תסריטים. אני לא היחיד שנכנסתי לעניין. אבל בסופו של דבר אני חושב שה' ריחם עליי שזה לא הגיע להוליווד, כי אז הם היו מוחקים את המסר, מכניסים אלמנטים שאין רוח חכמים נוחה מהם ועושים עם זה מה שהם רוצים. קשה לי להאמין שהיו נותנים לזה להיות מה שאני רוצה. מקסימום היו נותנים לי יותר כסף, וזאת לא הייתה הכוונה. אני ממש לא מצטער על זה".

האם בעיניך לוחמי התמורות הוא הספר הכי חשוב שכתבת?

"אולי זה הספר הכי מיוחד, כי הוא מדבר בשפה אחרת. אבל הוא לאו דווקא הכי חשוב".

מה בעיניך הספר הכי חשוב שכתבת?

"פעם שאלתי את זה את הרב בזנסון, והוא אמר לי 'הספר הבא…'. אני תמיד חושב את זה על הספר האחרון. קוראים לו 'התכלית של הכול זה אושר גדול'. שישים ושש שאלות ותשובות על נושאים מאוד בוערים שעוברים עלינו בדור הזה: משברים, תפילות, בדידות, רווקות. 'הרב שלי הורשע, במה אני יכול להאמין?'. 'מה קורה עם הקורונה?' ועוד.

הרב שלי הורשע

'הרב שלי הורשע' זאת סוגיה שעלתה כמה פעמים בין השאלות שהופנו אליך.

"כן, יש לי שם חלק מאוד חזק, ועבדתי עליו הרבה שנים לדייק אותו כך שיביא רק חיזוק ותועלת לשואלים ששלחו את השאלות ולקוראים. זה ספר שעושה ריח טוב בעולם. זה נושא שהטריד אותי הרבה לפני שאני בעצמי נפלתי בפח. זה מאוד כואב, הדבר הנורא הזה שקורה בכמויות לא יאמנו. מסופר שהבעל שם טוב הקדוש הלך פעם עם התלמידים שלו ביער והם ראו אותו שהוא בוכה וצועק ודופק את הראש שלו בעצים. הם שאלו אותו: מה קרה? והוא אמר להם: כמה שיש עלים בעצים האלה, ככה יהיו מפורסמים של שקר לפני ביאת המשיח – רבנים שקרנים ועבריינים. ואנחנו רואים את זה על ימין ועל שמאל. כל יום בערך אני שומע על עוד אחד חדש שהוליך שולל אנשים שבטחו בו וסמכו עליו, וזאת תופעה מחרידה וחילול ה' נורא ואיום. מה שאני כתבתי לאנשים, גם מתוך הניסיון האישי והמר שלי, זה כמה זוויות מרעננות על הנושא. אם אפשר להגיד את המילה 'מרענן' על כזה דבר מחריד.

"קודם כל: אנשים שואלים 'למה זה קרה לי?' לפעמים נדמה לאנשים שזה קורה רק לאנשים חלשים, או מבולבלים. אבל לא, זה קורה לכולנו, כולנו מחפשים על מי להישען וכולנו יכולים ליפול בפח הזה של אנשים שהם פשוט נוכלים. הם מאוד מתוחכמים, והם מחפשים שליטה, כסף, ניאוף, כל מה שאפשר כדי לבנות לעצמם איזו במה. אז עניתי על השאלה איך זה קורה, למה אתה נופל בפח. איך להימנע מזה, איך לזהות את זה.

"שנית, אחרי שאדם עבר דבר כזה, הוא בקלות יכול לאבד את כל האמונה בסמכות תורנית, בתורה ובקב"ה. זה קורה לא פעם ולא פעמיים. אז 'איך אני עובר את המשבר הזה? איך אני הופך את זה למנוף ולהתקדמות ולא לשבר מוחלט של חוסר אמונה בבני אדם?' לדעתי גם דוד המלך עבר את זה, יש פסוק בתהילים (ט"ז, י"א) "אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי כָּל הָאָדָם כֹּזֵב". כולם שקרנים, כולם בגדו בי. דוד המלך נרדף על ידי ראשי סנהדראות: דואג האדומי, אחיתופל – לא חסר מי. זאת שאלה שניה שאני משתדל לענות עליה: איך יוצאים מזה יותר חזקים ויותר חכמים ויותר זהירים. שאלה שלישית שאני עונה עליה – עד כמה שאני יכול להתיימר לענות על שאלה כזאת – היא 'למה הקב"ה עושה לנו את זה?', מה הקטע? יש פה איזה קטע".

מה הקטע?

"לדעתי זאת איזושהי הכנה לבגרות וללקיחת אחריות של בן אדם על החיים שלו. היום בגלל איזשהו חינוך לתלות, יש ביקוש – אז השוק מייצר הרבה קוסמים וידוענים למיניהם – עם כיפה, עם גלימה, עם עיניים נוצצות, בכל מיני סגנונות. לדעתי כל השבר הזה בא להגיד לבן אדם את מה שרבי נחמן אומר לבן אדם – קח אחריות על החיים שלך, אל תיתן לאחרים להחליט בשבילך. תתלבט, תתפלל, תתייעץ, תחשוב, תקבל החלטות – אל תחכה לאיזה קוסם שיגיד לך מה לעשות עם החיים כי אתה תשלם על זה ביוקר. זה סוג של הסבר־על על כל התופעה. זה אחד הנושאים שמופיע בספר. אגב, זה מופיע גם בלוחמי התמורות. יש שם פרק שנקרא 'הכפיל', שמדבר בדיוק על התופעה הזאת, איך היא עובדת וכמה לא פשוט לצאת מזה".

יש דבר כזה צדיק?

רבי נחמן לקח את מושג הצדיק והביא אותו למקום שלא קיים בשום מקום אחר, למעט אולי חב"ד של הדור האחרון. הצדיק הוא איזה מין ישות על־אנושית, וברור שיש אחיזה בדבר הזה, אבל איך אתה מבין את מושג הצדיק, ואולי בגלל זה אתה נוהג ללכת בלי כובע וחליפה ובלי כל מיני סממנים שאומרים 'עצור, לפניך בן אדם מסוג אחר, התייחס בהתאם', נכון?

"שאלה מצוינת. אני רוצה לתקן אותך: את מושג הצדיק כסמכות־על נשגבת לא רבי נחמן המציא. זה מושג שקיים בכל דברי חז"ל ובזוהר הקדוש. ככה אנחנו מתייחסים לשבעת הרועים, למשה רבינו, וכך הלאה בכל הדורות. הבעיה הגדולה היא שאחד המאפיינים האמיתיים של צדיק כמו משה רבינו למשל, זה שהוא מגדל אותך ולא מקטין אותך, שהוא מקדם אותך ולא משתמש בך. המאפיין הזה הושמט כאשר המילה 'צדיק' קיבלה קופי־פייסט לכל מיני שקרנים. באמת כשהמושג הזה של אדם נשגב הועתק לאנשים שהשתמשו בו וטענו לכתר, כאילו הם הדמות הפלאית והנשגבת שאין להרהר אחריה, הם פגמו את המושג ויצרו נזק רחב עוד יותר".

אז איך יודעים מי צדיק?

"אם אדם עושה עבירה על סעיף קטן בשולחן ערוך ועוד הופך את זה לשיטה – הוא לא קביל לכלום, גם לא להיות רב שכונה, בטח שלא להנהיג אנשים וכמובן שלא איזה צדיק יסוד עולם, אבל את זה אנשים לא יודעים כי הם לא מספיק מכירים את התורה ואת הכללים של התורה. זאת בעיה אחת. הבעיה השנייה היא שהם השמיטו את הרכיב הכי חשוב של צדיק כזה, שהוא בא לגדל אותך ולא להקטין אותך. הוא בא ללמד אותך לבחור, לא לבחור במקומך. ברגע שהמושג 'צדיק' התלבש על אנשים שגם עושים עבירה ולו הכי קטנה, וגם מקטינים אותך במקום להגדיל אותך, זה הפך להיות משהו מפלצתי. זה קופי־פייסט שהסטרא אחרא לקחה את המושג הקדוש הזה, הלבישה אותו על כל מיני כלומניקים, ומפה התחיל השבר".

למה?

"בגלל שיש להם תאווה גדולה לכבוד ולשליטה, הם נופלים ביצר. החסידים שלהם היו צריכים יותר לשים לב על מי הם סומכים, הם אלה שהעלו אותם והסמיכו אותם. אני רואה בעצמי – היום הסלביות זה הדבר הכי חשוב שבעולם. 'אני מלמד תורה, אני מפורסם'. אני לא רוצה להיות מפורסם, זה לא מעניין אותי שאני מפורסם, אבל אני רואה איך אנשים תופסים את זה שאתה מפורסם, מתייחסים אליך כאילו אתה אני־לא־יודע־מה. מעריצים אותך ושונאים אותך ומקנאים בך. אם אתה לא סגור על עצמך שזה אפילו לא מתחיל ואתה בסך הכל בן אדם שיש לו קצת כישרון דיבור ורצון טוב, ואם אין לך חברים טובים שיגידו לך 'אחי, תרד מהעץ', – העיוותים האלה יכולים להתפתח אצל כל אחד. ואני גם פוגש את זה בתוך עצמי. זאת מחלה שיכולה להתפתח אם אין לך הגנה ואם אין לך בקשת רחמים מה'".

מה שומר עליך באמת?

"אני מסתכל על כל האנשים האלה שנפלו, ועשיתי מחקר אישי מה אין להם. אתה יודע מה אין להם? אין להם חברים בגובה העיניים שיגידו להם 'מה נסגר אחי? מה עובר עליך?', אין להם זוגיות תקינה שהאישה תגיד לו 'בעלי, מה עובר עליך?' וזה הבאג. זה גורם שאין להם קשר אמיתי עם עצמם ועם הקב"ה. אני לא רוצה לנכס לעצמי ולהגיד שיש לי את הדברים האלה, אבל אני יודע שאלו המגינים: א. חברים אמיתיים בגובה העיניים שיגידו לך 'מה נסגר?', שיזכירו לך שאתה לא משחק שום תפקיד לידם ולא משחק שום תפקיד בכלל. ב. מאמץ אמיתי לכנות מוחלטת בזוגיות ולא משחקים; ג. השתדלות לקשר אמיתי עם עצמך ועם הקב"ה".

מה הכוונה 'בלי משחקים' בזוגיות?

"בן אדם שיש לו כוחות נפש גדולים, יכול להשפיט [מלשון שפוטה] גם את אשתו. הוא יכול לשכנע אותה שבאמת הוא אדם נשגב, שהיא צריכה רק לשרת אותו ולא להעביר עליו ביקורת. גבר שלא נותן בשמחה לאשתו להעביר עליו ביקורת כדי להתקדם ורק משתק אותה, סותם לה את הפה ומשכנע אותה כמה הוא מדהים ובזה זה נגמר – הוא מועד להיות הגורו הבא".

הרבה אנשים שאלו לאן נעלמת. ההיעלמות שלך כביכול קשורה לדבר הזה?

"אני לא כל כך אוהב את המילה 'נעלמתי', כי אני לא נעלמתי לאף אחד. מי שחיפש אותי היה יכול למצוא אותי. לא התחבאתי בשום מקום בעולם. הייתי זמין לכל מי שרצה לשמוע את דעתי בכל נושא, לא הסתתרתי ולא התחבאתי. אבל מאחר שמאוד נפגעתי, הייתי צריך לשקם את עצמי ולבנות את עצמי מחדש ולהבין מה קרה לי ומה ה' רוצה ממני. מה גם שהדבר הזה שקרה גרם לחורבן כמעט מוחלט של כל מה שבניתי בחיים. הארגון שבניתי לא נשאר בידיים שלי, היכולת שלי להשפיע או להתבטא ירדה בצורה משמעותית, ובאופן טבעי הייתי עסוק בלבנות את עצמי מחדש".

בשאלה הראשונה שאתה עונה עליה בספר, נשאלת: איך דבר כזה קורה לאנשים חכמים? איך זה קרה לך? איך זה קורה לאנשים?

"זה קורה לאנשים בצורה מאוד פשוטה. אתה פוגש מישהו מאוד מקסים, שעונה על כל מיני צרכים שחסרים לך, מבין אותך, אוהב אותך, רואה אותך, קורא אותך, יש לו מידע על תחומים שאתה חלש בהם – ברור שאתה נשבה בקסמו, זה לא קשור לכמה אתה חכם. לוקח זמן עד שהוא שולף את הציפורניים ועד שהוא מכניס אותך לרשת. אתה אפילו לא שם לב שאתה בתוך הרשת, כי נתת בו אמון. זה קורה לכל אחד, זה לא קשור לחכמה ולא לשום דבר".

כאילו, כל אחד לכוד בתוך המאבקים שלו וההתמודדויות שלו וכל אחד מחכה שמישהו יראה את הסיפור הספציפי שלו, וברגע שזה קורה אז הוא אומר: 'אוקיי, הנה, זה הבן אדם. אשתי לא מבינה אותי, חברים שלי לא מבינים אותי, ה' לא עונה לי, הנה בן אדם אחד שיטפל בבעיה'.

"נכון, וזה אחד הדברים שלמדתי ביתר שאת מכל ההרפתקאה הכואבת הזאת: להיות זהיר יותר. כמובן, הנטיה הנפשית של כל מי שנפגע היא להפסיק להאמין בבני אדם באופן מוחלט. לא הייתי רחוק מזה בכלל, אבל הבנתי שזאת שגיאה. גם דוד המלך אומר, "אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי כָּל הָאָדָם כֹּזֵב" – כלומר זאת טעות להגיד שכל האדם כוזב. אבל להיות יותר זהיר – זו ההנחיה של חז"ל, 'כבדהו וחשדהו'. וגם לעשות את הדרך יותר בעצמי ולא להיתלות באחרים, למרות שאני לא בן אדם תלותי, אבל כשבא ומופיע איזה קוסם אני גם בסכנה. ולא רק אני: כולם אוהבים ללכת לכל מיני מקובלים ורואי נסתרות שיגידו לנו מה לעשות עם החיים, זה מאוד מקסים ומאוד נחמד, ולא תמיד זה כרוך בשעבוד, אבל זה מאוד באופנה. זה אחד הדברים המיוחדים של רבי נחמן, שאנשים לא כל כך יודעים, אבל אולי זה המסר העיקרי שלו: "אני לא אעשה שום דבר בשבילך, אני לא אגיד לך מה לעשות, אני אלמד אותך איך לחיות ואיך לבחור". הדבר הזה מאוד לא מפורסם, אבל לדעתי זה המסר העיקרי של רבי נחמן. ואלו העצות שהוא נותן, וזה גם מה שאני מנסה להסביר בספרים שלי.

"רבי נחמן נפטר בלי להשאיר יורש. זו הייתה תופעה חד־פעמית מופלאה, שאין לנו גישה בלתי אמצעית אליה – אני לא יכול לדבר עם רבי נחמן, רק ללמוד את תורתו, לנסוע לאומן ולהרגיש קרוב. זה מה שהצמיח את כל האנשים הבינוניים הרגילים ונתן להם חופש של חיים במסגרת של הלכה עם אופק של הלכה ועם חופש פרשני, החשוב כל כך לצמיחה רוחנית. וכשחזרו הממשיכים, כמו 'נשמת הצדיק' וכל הדיבור הזה, זה עצר בתוכו כוח עצום של מאתיים שנה, שהצטבר בצדיק וירטואלי ככל שיהיה, והעיר אותה לתחיה. בברסלבים יש משהו חופשי וכמעט אנרכיסטי. וכשעמד פתאום 'צדיק', שגם הכתיב פרשנות מאוד מסוימת, רדיקלית ואכזרית – זה הורג את הדבר הזה.

"רבי נחמן הודיע על זה מראש. הוא אמר, "גם בעניין שלי יהיו מפורסמים של שקר". אתה צודק, זה יותר כואב, יותר מסואב, יותר מסוכן, אבל זאת פשוט לא הדרך של רבי נחמן. תראה, עד לפני כמה עשרות שנים, כל העניין של רבי נחמן והדרך שלו היה הרבה פחות מוכר בעולם, ויכול מאוד להיות שדווקא בגלל זה אלה שעסקו בזה היה להם את החופש הפרשני ואת העבודה שלהם עם עצמם. ברגע שזה פרץ, והספרים והחסידים ואומן הפכו לדבר בכזה קנה מידה גדול – ממילא מגיעים כל מיני עכבישים שרוצים לנכס את זה לעצמם".

הדור השני של בעלי התשובה

בהקשר הזה של מעברי השנים, יש נושא שעלה כמה פעמים בקרב החברים כששאלתי אותם מה לשאול אותך, בעיקר אצל אנשים שהם בעלי תשובה בעצמם, על הדור השני של בעלי התשובה. זאת תופעה גדולה ורחבה שרבים מהם יוצאים בשאלה או תלושים בין עולמות.

"התמורות שמתחוללות בעולם בקצב מטורף, התמורות המנטליות והרגשיות והחיים עצמם – מה שקורה בעולם בכל התקופות האחרונות, ובפרט בשנים האחרונות – מלוות את כולם. גם את בעלי התשובה וגם את הדור הראשון והשני וכן הלאה. פעם חשבתי שצריך לדבר בצורה שונה למגזרים שונים כי זו שפה שונה, אבל היום אני רואה שבכל המגזרים ובכל הגילים והדורות – כולם צריכים את אותו הדבר, ומה שרבי נחמן אומר זה מתאים לכולם. זה לא משנה איזה משבר עברת ואם אתה בתשובה כבר עשרים שנה או לא. נכון שיש הבדלים, אבל אני חושב שזה זניח לעסוק בשאלה הזאת על ההבדלים שבין הדורות בגלל שהתרופה היא אותה התרופה, רק שאולי צריכים טיפה לתרגם אותה לעברית מדוברת כדי שהאדם יבין על מה מדובר. זה גם הדבר שאני מרגיש שה' נתן לי מתנה, להעביר את רבי נחמן בשפה שאנשים מבינים בחיים שלהם על מה מדברים איתם. זה הדבר שהכי משמח אותי – שאני מצליח להנגיש את רבי נחמן עם תרגום קצר ופשוט, שגורם לאנשים להגיד 'וואלה, זה קשור אליי, לחיים שלי'. זה גם סוג של לוחמי התמורות. אני חושב שזה זניח לעסוק בהבדלים, כולנו מתמודדים עם אותם קשיים ואותן מצוקות".