בס"ד

שירת נשמת כל חי 1

שירת נשמת כל חי 1

אברהם פריד

המעורר ישנים והמקיץ נרדמים

אנחנו אומרים על הקדוש ברוך הוא – "המעורר ישנים והמקיץ נרדמים". אז מה, הקדוש ברוך הוא הוא כמו שעון מעורר?

טוב, זה שאנחנו מכוונים שעון מעורר זה בסדר גמור, אבל מי שמחזיר לנו את הנשמה ונותן לנו את היכולת להתעורר מהשינה ולהקיץ מהתרדמה – זה הקדוש ברוך הוא. ועל כך אנחנו מודים לו ומשבחים אותו.

עד כאן הפירוש הפשוט. אבל החסידות מפרשת את השבח הזה במשמעות עמוקה יותר.

יש אנשים שהם לכאורה ערים – הם מדברים וצוחקים והולכים ויושבים, אבל בעצם הם ישנים.

כי מה זו שינה? גם אדם ישן הוא חי, אבל העיניים שלו עצומות, והשכל לא ממש קולט ומבין. כשמישהו לא רואה אלוקות ולא קולט אותה, הוא בעצם ישן. על זה אנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא "מעורר ישנים". הוא מעורר את האדם לעבוד את ה', שעיניו יראו את הניסים והנפלאות שהקדוש ברוך הוא עושה איתנו, ושהמוח שלו יבין את גדולתו יתברך.

אדם ישן אפשר להעיר בקריאה, אבל "נרדמים" הם כאלו שישנים כל כך עמוק, עד שאינם שומעים את הצלצול.

זה השבח השני – הקדוש ברוך הוא "מקיץ נרדמים". גם מי שנרדם בתרדמה עמוקה מאוד, עד שהוא כלל לא מרגיש את הצער של הנשמה המחפשת את הקדוש ברוך הוא – גם אותם הקדוש ברוך הוא מעורר, ונותן להם כוח לצאת מהתרדמה ולעבוד את ה' במרץ ובהתלהבות.

והמתיר אסורים והסומך נופלים והזוקף כפופים

יש כאן שלושה מצבים: "אסורים", "נופלים" ו"כפופים".

המצב הקשה ביותר הוא "אסורים". מה זה אסיר? מי שכבול בידיו וברגליו, וסגור מאחורי סורגים. גם אם יתאמץ מאוד, לא יצליח לצאת מהכלא בכוחות עצמו. "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים". הוא צריך עזרה מיוחדת מבחוץ, שיבואו וישחררו אותו.

אחר כך בא המצב של "נופלים". האדם נכשל במשהו ונפל. הוא שוכב על הארץ. אבל הוא יכול לקום. צריך רק להושיט לו יד, לתת לו קצת עזרה, והוא יקום.

למעלה מזה הוא המצב של "כפופים". הוא עומד על הרגליים, ורק הראש כפוף. קצת עידוד, והוא זוקף את ראשו.

מסבירה תורת החסידות שיש כאן שלושה מצבים בשקיעה של האדם בתוך העולם הזה.

יש "אסורים" – אלה אותם אנשים ששקעו לגמרי בתוך ענייני העולם הזה, עד שהם כאילו כבולים וסגורים בתוך ענייני העולם, והם צריכים עזרה מיוחדת מלמעלה.

אחר כך יש "נופלים". הם יודעים שעבודת השם היא העיקר, ושהדברים האמיתיים הם התורה והמצוות; אבל לפעמים היצר מצליח להכשיל אותם, ואז הם נופלים והם צריכים שיושיטו להם יד כדי לקום ולחזור לעבודת ה' בשמחה.

וישנם אלה שהם רק "כפופים". הם לא נכשלים חלילה בעבירות, אבל הראש שלהם כפוף למטה וענייני העולם הגשמי תופסים מקום אצלם. הם צריכים שיעודדו אותם מפעם לפעם להרים את הראש מהאדמה ולהסתכל על השמים – "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה".

הקדוש ברוך הוא עוזר לכולם – הוא משחרר את ה"אסורים", מושיט יד ל"נופלים" וזוקף את ה"כפופים", כדי שכולנו נוכל לעבוד אותו בלב שלם ובשמחה!

לך לבדך אנחנו מודים

יש כאן ממש נשיאת הפכים, שהשכל שלנו אינו מסוגל להבין אותה. מחד גיסא הקדוש ברוך הוא נשאר מרומם ונשגב מכל ענייני הבריאה, עד ש"כולא קמיה כלא חשיב", ובאותה שעה כל דבר, כל פרט – הכל בא רק ממנו עצמו, ולו לבדו אנחנו מודים על כל הטובות והחסדים. "לך לבדך אנחנו מודים".

חנן בן ארי

כל עצמותי תאמרנה

בתפילת 'נשמת כל חי', שאנחנו אומרים בכל שבת וחג, מופיע הפסוק "כל עצמותיי תאמרנה, השם, מי כמוך".

רבי שניאור זלמן מלאדי אומר שאת המילים "כל עצמותיי" יש לקרוא כך – "כָּל עַצְמוּתִי". כשאנחנו עובדים את הבורא, צריך לעשות את זה עם כל הלב והנשמה, עם כל עצם הנפש שלנו.

כי יש דברים שאנחנו רוצים ועושים, אבל זה ברצון חלקי בלבד. מסתדר – מצוין, לא מסתדר – לא נורא; השתדלתי, ניסיתי, לא הלך. כל זה לא נקרא "כָּל עַצְמוּתִי". כשאנחנו רוצים משהו בכל עצמותנו – זה רצון עד הסוף. כשאנחנו רוצים כך, שום דבר לא יכול לעצור אותנו.

כך צריך לעבוד את השם – ש"כָּל עַצְמוּתִי תאמר: השם, מי כמוך!".

מציל עני מֵחָזָק ממנו

החיים שלנו בעולם הזה הם קרב תמידי בין שתי הנפשות שבקרבנו, הנפש האלוקית והנפש הבהמית; יצר הטוב ויצר הרע.

יצר הרע אינו נותן לאדם מנוחה אפילו לרגע אחד. אתה רוצה לקום לעבודת הבורא – הוא מפתה אותך להמשיך לישון. אתה עומד להתפלל – הוא מפציץ אותך במחשבות זרות. אתה רוצה לתת צדקה – הוא מוצא דרכים מתוחכמות לשכנע אותך שלא עכשיו ואולי בכלל לא. אתה מנסה לשמור על מחשבות טהורות– והוא מתקיף אותך בתאוות חומריות.

אז מי חזק יותר, יצר הטוב או יצר הרע? הנפש האלוקית או הנפש הבהמית?

האמת היא שיצר הרע חזק יותר, ולכן אמרו חז"ל: "אלמלא הקדוש ברוך הוא שעוזר לו (לאדם), אינו יכול לו" – ליצר הרע.

ולמה יצר הרע חזק יותר? מסבירה החסידות שחוזקו נובע משורשו העליון. השורש של יצר הרע ושל הנפש הבהמית הוא בעולם רוחני עליון ביותר, ולכן יש בו תוקף ועוצמה גדולים במיוחד.

וזו המשימה שלנו – לרתום את הכוח העוצמתי הזה לעבודת הבורא, ולעבוד את ה' לא רק ביצר הטוב, אלא גם בהתלהבות ובכוח הרב של יצר הרע.

זה השבח שאנחנו משבחים את הקדוש ברוך הוא – "מציל עני מחזק ממנו". 'עני' הוא יצר הטוב, והקדוש ברוך הוא מציל אותו "מחזק ממנו" – מיצר הרע שכוחו גדול וחזק, אבל הקדוש ברוך הוא נותן לנו כוח לגבור עליו ולנצח.

יונתן רזאל

מי ידמה לך, ומי ישווה לך, ומי יערך לך

מספרים על חסיד אחד של בעל התניא, שהיה סוחר עצים גדול. קראו לו ר' בנימין קלֶצְקֶר. אבל המסחר לא היה הדבר החשוב באמת בעיניו. עיקר חייו היה התורה ועבודת ה'. הוא היה לומד הרבה ומתפלל באריכות ובדבקות.

ויהי היום והגיע הזמן לעשות את המאזן השנתי של העסק. הוא ישב במשך כל היום וערך את החשבונות. סיכם את כל ההוצאות וההכנסות, פירט את הרווחים וההפסדים, ורשם את כל התנועות הכספיות של העסק.

הלילה ירד והוא עדיין עסוק בחשבונות. מחשב אין בימים ההם, ואת כל החישובים הוא עושה על הנייר. טורים ארוכים של מספרים. לחבר ולחסר, לסכם ולבדוק.

ואז, אחרי כל העבודה, איפשהו בשעות הקטנות של הלילה, הוא מסיים סוף-סוף. הוא מותח קו ורושם: סך הכל…

עכשיו הוא אמור לרשום שם את השורה התחתונה, כל מה שהעסק הרוויח בשנה האחרונה.

אבל אז הוא עוצר פתאום ומתחיל לחשוב: זה הסך הכל? זו השורה התחתונה? האם הסך הכל הוא כסף? כמה הרווחתי או כמה הפסדתי בשנה האחרונה? זו השורה התחתונה?! זה הסיכום?!

ואז באופן ספונטני הוא רושם מול המילים "סך הכל" – את מילות הפסוק "אין עוד מלבדו"!

זה הסך הכל! זו השורה התחתונה – "אין עוד מלבדו".

*

בתפילת 'נשמת כל חי' אנחנו אומרים לקדוש ברוך הוא: "מי ידמה לך, ומי ישווה לך, ומי יערך לך".

מה זה אומר, בעצם? שכל העולם הזה, כל הברואים, הגדולים והקטנים, הכל בטל כאין וכאפס לגבי הקדוש ברוך הוא ואינו נחשב לכלום. "אין עוד מלבדו"! – הוא ורק הוא המציאות האחת והיחידה. כל הבריאה כולה היא כאבק פורח לעומת הקדוש ברוך הוא.

ואף על פי כן הקדוש ברוך הוא עושה איתנו חסד גדול ונפלא – שאפילו שאנחנו כל כך קטנים וחסרי כל ערך לעומתו, בכל זאת הוא נותן לנו כוח שנוכל להלל ולשבח אותו, ולעבוד אותו, ולעשות נחת רוח לפניו!

הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו ירד אלינו, נתן לנו תורה ומצוות, וקבע שאנחנו, בשר ודם, עפר רימה ותולעה, אנשים קטנים כאן בעולם הזה התחתון – נוכל להתחבר עם הקדוש ברוך הוא עצמו על ידי לימוד תורה וקיום מצוות ותפילה ועבודת ה' בשמחה. יש לנו משמעות וחשיבות , ואולי אפילו יותר מזה… ה' כביכול צריך אותנו.

אז נזכור תמיד שכל העולם הוא הבל הבלים – ואין עוד מלבדו!

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן