בס"ד

דווקא לא מושלמים #2

דווקא לא מושלמים #2

דיברנו על כך שבעולם הזה "אי אפשר לצמצם". האדם לא יכול לעשות דברים בדיוק מושלם. ובכלל בעולם הזה אין שום דבר נקי. בעבודת ה', "אין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא", אין מצוה שאדם עושה תמיד במאה אחוז. אפילו המדע אומר שאין שום חומר נקי במאה אחוז. גם היהלום הנקי ביותר, היקר ביותר, אם תסתכל עם מיקרוסקופ, תראה שגם בו יש לכלוך קטנטן.
למה ה' ברא עולם כזה? למה הקדוש ברוך הוא ברא אותנו ללא היכולת להיות מושלמים ומדויקים לחלוטין, למה הוא תכנן את התסבוכת הזאת, שתמיד יצא לנו רק בערך, בדיעבד?
הוא עשה את זה כי זה הכי עמוק. כי אצל ה' הכל טהור, הכל נפלא. ואם גם העולם היה נוצר מושלם, לא היה כל חידוש בכך שהקדושה חודרת אליו. מתי בא האינסוף של ה' לידי ביטוי? רק כאשר הקדושה נכנסת אל עולם שבמהותו איננו נקי – לא בגלל שאיננו רוצים שהוא יהיה נקי ומושלם, אלא שמעצם טבעו אי־אפשר לעשותו כזה – ובכל זאת אפילו לשם יורדת הקדושה. אנחנו מחדירים את הקדושה למקומות הנמוכים ביותר, מקומות שאין להם אפשרות להיות קדושים לגמרי.
מספרים שפעם היה ויכוח בין אנשי חלם: איזה אור חזק יותר, אור הירח או אור השמש? אחרי הרבה לבטים הם החליטו שאור הירח חזק יותר, מפני שהוא מאיר בחושך, לעומת השמש המאירה רק כשיש אור…
עבודת חיינו היא "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים", לעשות אור דווקא איפה שיש חושך. אם אני יכול "לצמצם", דהיינו לעשות בדיוק, הקדושה שאני ממשיך היא מצומצמת. ככל ש"אי אפשר לצמצם" ואין בדיוק, הקדושה גדולה יותר, היא אינה מצומצמת. לא רק שה' מסתפק בזה, אלא שזה בדיוק מה שהוא רצה, שנעשה את המקסימום שלנו למרות שהוא לא יהיה מושלם.
כשצועקים בתפילת נעילה "ה' הוא האלוקים", מתכוונים לכך שעיקר גילוי ה' (שם הוי"ה) הוא בתוך ההסתר (שם אלוקים). הרבי הרש"ב אמר שטוב יותר להיוולד עם מידות לא טובות ולעבוד עליהן, מאשר להיוולד עם מידות טובות. לפעמים אדם מתפלל והתפילה הולכת לו, ולפעמים לא. לעומת מה שמקובל לחשוב, עיקר התפילה היא דוקא כשלא הולך לנו, דווקא כשאנחנו בחושך. "ועשו לי מקדש" נאמר דוקא בעולם התחתון שלנו.
כשאזרחי ברית המועצות עוד היו מאחורי מסך הברזל, החליטו כמה חסידים לפני חג הסוכות לשלוח לכל כפר ועיירה את ארבעת המינים. אחרי חג הסוכות הלך אחד השליחים לאחד מן הכפרים האלה ושאל את אחד היהודים: "נו, איך התקבל האתרוג?". אמר לו היהודי: "התקבל בשמחה גדולה. כינסנו אסיפה של כל היהודים, וכל אחד כמובן רצה לקבל את האתרוג, אבל לא ידענו מה לעשות איתו. בסופו של דבר החלטנו לחתוך אותו לפרוסות וכל אחד קיבל חתיכה, ואחר כך בירך בהתלהבות עצומה". אנחנו חיים בעולם כל־כך שפל ונמוך, אנשים אפילו לא יודעים מה לעשות עם אתרוג עליו ציווה ה'. ובכל זאת, את המצוה הם אמנם לא קיימו, אבל בטוח שלקדוש ברוך הוא היתה נחת רבה מהיהודים האלה.
המדרש מספר שכשהקדוש ברוך הוא ברא את האדם, המלאכים התחלקו לכיתות־כיתות חבורות־חבורות. "חסד אומר יברא, שהוא גומל חסדים. ואמת אומר אל יברא, שכולו שקרים. צדק אומר יברא, שהוא עושה צדקות. שלום אומר אל יברא, שכולו קטטה". מה עשה הקדוש ברוך הוא? השליך את האמת ארצה, ועל זה אמר הכתוב: "אמת מארץ תצמח". מדרש מאוד יפה אבל מאוד לא מובן: החסד והצדק אמרו שהאדם עושה חסד וצדקות, אך האמת היא שלא כולם עושים צדקה וחסד. האמת והשלום אמרו "שכולו שקרים", "שכולו קטטה", אבל גם זה לא נכון ביחס לכולם. למה החסד והצדק מסתכלים על מי שמצליח והאמת והשלום מסתכלים על מי שנכשל?
ההבדל הוא כמו ההבדל בין הרבי מקוצק לבין האדמו"ר הזקן. מידתו של הרבי מקוצק הייתה אמת, וכשהוא ראה אדם עם קצת שקר הוא לא יכול היה לסבול את זה. גם מידתו של האדמו"ר הזקן הייתה אמת, אבל בצורה שונה. הוא אהב כל־כך את האמת, כך שברגע שהוא ראה באדם קצת אמת הוא מאוד מאוד אהב את זה. אנחנו בכל מקרה חיים עם אמת לא מושלמת, מעורבבים בעולם השקר, הקדוש ברוך הוא מחליט להשליך את האמת מהשמיים, מהשלמות שלה, אל הארץ והוא בוחר באמת הלא־מושלמת שלנו.
ומה זאת אומרת שה' זרק את האמת? אפשר לזרוק אותה? המהר"ל אומר שחותמו של הקדוש ברוך הוא אמת, ו"אמת" בגימטריה 441, ובגימטריה קטנה 9. כמה שלא תכפיל את המספר תשע, הוא יישאר תמיד אותו הדבר בגימטריה קטנה: 9, 18, 27, 36, 81… החיבור של שתי הספרות יוצא תמיד 9, שהוא המספר הכי גבוה ביחידות. כך גם האמת נשארת תמיד אמת – אתה יכול לקבור אותה, לשכוח אותה, אך היא תמיד תצוץ מחדש. הקדוש ברוך הוא שהוא האמת, "זורק" את עצמו מהשמיים הנקיים לארץ המלוכלכת, ואז האמת הופכת לעמוקה עוד יותר.
הקדוש ברוך הוא אומר לעם ישראל – מה המעלה שלכם, מהי השליחות שלכם? "שובי שובי השולמית". מהי "שולמית"? שאתם עושים שלום ביני ובין העולם. העולם הזה הוא "עולם השקר" הוא נראה לנו כאילו הוא מתקיים מעצמו. הוא מרגיש יש ונפרד מהאלוקות. הוא נגד הקדוש ברוך הוא בהרבה מובנים, ואתם, עם ישראל, עושים שלום וממשיכים אלוקות אפילו לתוך עולם חשוך שכזה.
הרמב"ם פוסק שאם לעני אין כסף, עליו להעדיף את נר שבת – המביא לשלום בית – על־פני נר חנוכה, מפני ש"כל התורה לא ניתנה אלא לעשות שלום בעולם". ברור כיצד מצוות שבין אדם לחברו עושות שלום, אך איך מצוות שבין אדם למקום מוסיפות שלום? הכוונה היא לשלום שבין העולם לקדוש ברוך הוא. כשאני עוזב את העסק שלי באמצע היום ורץ להתפלל מנחה, כשאני עוזב את החדשות והולך ללמוד תורה, אני משלים בין עולם השקר הגשמי לבין הקדושה האלוקית.
מידת האמת לא התכוונה לכך שבני אדם משקרים אלא למהותו של עולם השקר, ולכן היא לא סובלת את העולם הזה. היא אמרה לקדוש ברוך הוא: אתה, מלך העולם, אין עוד מלבדך! אך הקדוש ברוך הוא השליך אותה ארצה, הוא אמר: אתם יודעים איפה באמת תתגלה האמת? דוקא בארץ, דוקא ב"מקדש של מטה", בעולם שבו "אי אפשר לצמצם", שכולו חושך – שם אפשר לגלות את גדלותה של האמת. כי בעולמות העליונים זו לא חכמה, דווקא כשהאמת תתגלה בתוך עולם השקר הזה, אז תתגלה האלוקות.
הייתי פעם בפגישה אצל יהלומן. באמצע הפגישה אשתו טלפנה אליו והוא מאוד התרגש: "מה באמת? וואו". הוא סיים את השיחה ואמר לי בעיניים בורקות: "אני מוכרח לרוץ הביתה. תעשה לי טובה, תשמור על הכל – כל היהלומים היו מפוזרים על השולחן – אני כבר חוזר". אחרי חצי שעה בערך הוא חזר, וסיפר לי: "אתה יודע מה קרה? יש לי בן אוטיסט, והוא לא מתקשר בכלל. אנחנו מדברים אליו, מקריאים לו סיפורים – ואין שום תגובה. אשתי טלפנה קודם כדי לספר לי שהיום הוא החזיק לה את השמלה, לקח אותה למטבח, פתח את המקרר והצביע על המיץ וקרא: 'אהה, אהה'. אתה מבין? זה אומר שיש קשר! פעם ראשונה בחיים שיש לי תקשורת עם הבן שלי!". ההתרגשות הייתה עצומה.
אנחנו ברוך ה' בריאים, שה' ישלח לכולם בריאות טובה לאורך ימים. אבל לגבי הקדוש ברוך הוא אנחנו קצת אוטיסטים. נשאל את עצמנו עד כמה אנחנו סוחבים אותו ואומרים: "זה אלוקות?" המטרה של כל הבריאה, של עם ישראל, זה לעשות קשר אפילו במקום שנראה שאין סיכוי, ומקשר שכזה הוא מתרגש יותר מכל.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן