בס"ד

ואישה אחת צעקה

ואישה אחת צעקה

יום אחד נכנס חסיד ליחידות אצל בעל התניא ואמר לו: "רבי, התעייפתי. איבדתי כל חשק בעבודת ה'. אין לי עוד אהבה לה', אין עוד יראה. מה יהיה עלי?!"
על השולחן שכב ספר תנ"ך, ובעל התניא פתח אותו. הספר נפתח בדיוק בספר מלכים בפרק בו אישה אחת מנשות בני הנביאים צעקה אל אלישע הנביא. היא ביקשה שיעזור לה ואמרה שבעלה נפטר, וכל מה שנשאר לה זה בקבוק שמן קטן. אלישע אמר לה שתיגש לשכניה, תשאל מהם כמה שיותר כלים ריקים ואז תשפוך אליהם את השמן. השמן ימלא את כל הכלים בדרך נס, ומזה היא תוכל להתפרנס.
בכל סיפור בתנ"ך יש את הפשט שלו ואת הפנימיות שלו, ובעל התניא הקריא לו כל פסוק והסביר אותו בפנימיות:
ואישה אחת – זו הנשמה, שהיא קשורה עם ה' אחד. צעקה אל אלישע – אלי־שע, הקדוש ברוך הוא, שצועקים ומתפללים אליו. עבדך אישי מת –איש־י, האש שבי, ההתלהבות והרגש שלי לקדושה ולעבודת ה' מתו, התייבשתי לגמרי.
והנושה בא – הנושה, מלשון נשייה, שכחה. הנפש הבהמית, שרוצה להשכיח ממני את האהבה שלי לה' ואת האהבה העצומה של ה' אלי. לקחת את שני ילדי לו לעבדים – מי הם הילדים של הנשמה? הרגשות שנולדים ממנה הם אהבה ויראה לה'. ועכשיו הנפש הבהמית באה לקחת ממני את ההתלהבות לה' ולשעבד אותה לעבדים, לענייני העולם הזה, לתאוות: אכילה, שינה, אינטרנט, כעס, עצבות, דיכאון…
ויאמר אליה אלישע, מה יש לך בבית? – אלישע שואל אילו כוחות נשארו לך, שלנפש הבהמית והיצר הרע אין שליטה עליהם? כוחות שמהם את יכולה לבנות את עצמך מחדש. אין מצב אבוד, אף פעם אל תגיד שאין סיכוי. הנביא לא שואל אותה 'האם יש לך כוחות', אלא 'מה הכוחות שיש לך'. נקודת המוצא שלו היא שתמיד יש מה לעשות.
הסופר הרמן ווק, שהיה קשור מאוד לרבי מלובביץ', ניסה פעם להדגים את הגישה המיוחדת הזו אצל הרבי. תארו לעצמכם, הוא אמר, שיבואו המדענים ויאמרו שעוד שבועיים מהיום כל הקרחונים בעולם יימסו וכדור הארץ יוצף במים. האנשים ישאלו את המנהיגים שלהם מה עושים, וכולם יאמרו: "העולם עומד להיחרב! אין מה לעשות, מוכרחים להכריז על צום עולמי, להפסיק לעבוד ולהתפלל שה' יעשה לנו נס". אבל כשיבואו אל הרבי הוא יאמר: "ובכן, יש לנו שבועיים ללמוד איך לחיות מתחת למים".
אחרי מלחמת יום הכיפורים נכנס הרב ישראל לאו אל הרבי. הרבי שאל אותו מה מצב הרוח בארץ, והוא ענה שאנשים בדיכאון: כל כך הרבה חיילים נהרגו, המלחמות לא נגמרות, "אנשים שואלים מה יהיה". הרבי ענה שיהודים לא צריכים לשאול מה יהיה אלא מה נעשה. זה בעצם מה שאמר אלישע לאישה – תמיד יש מה לעשות.
ותאמר [האישה], אין לשפחתך כי אם אסוך שמן – לא נשאר לי שום דבר חוץ מבקבוק שמן קטן. שמן הוא עניין הנשמה. כמו ששמן צף על המים ולא מתערב בשום דבר, כך הנשמה באדם: גם כשאדם יורד לדרך לא טובה, חוטא ופושע, עצם הנשמה שלו לעולם לא 'מתלבשת' בזה, לא מתלכלכת או נכבית אלא נשארת תמיד מאירה.
ויאמר, לכי שאלי לך כלים מן החוץ – אלישע שולח אותה להביא כלים – מעשי המצוות, אפילו שאין שום רגש או התלהבות לע