מצוות ישיבה בסוכה ואפילו בניית הסוכה חביבה היא על בני ישראל עד למאוד. חן גדול וחיבה יתירה יש למצווה זו ולעיסוק בה, הן אצל גדולי ישראל קדושי וחסידי עליון המייחדים ומכוונים בה כוונות עליונות, והן בקרב "עמך" בית ישראל שנוהגים לכבד מצווה זו כפי כוחם.
מיוחדת המצווה בכך שבכדי לקיימה כראוי, על פי כמה דעות בפוסקים (דברי הב"ח בהסבר הטור ועוד), אין להסתפק בשעת הישיבה בסוכה רק בכוונה לשם קיום מצות ישיבה בסוכה אלא יש לכוון אף לטעם מצווה זו, מכיוון שנאמר בתורה: "בסכת תשבו שבעת ימים. למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כג), לכן לא די בכוונה רגילה לשם מצווה אלא יש חובה לדעת מדוע זכינו למצווה זו.
על בשרנו חווינו
בעת יציאתנו ממצרים, בשעת הנדודים במדבר, עליה נאמר "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיה ב), הראה לנו הבורא יתברך את אהבתו וכמו אב המרחם על בנו דאג לכל צרכנו במדבר. סיפק לנו מים מבארה של מרים, הוריד לנו לחם שמים והשפיע עלינו רוב טובה. גם הגנה מפני חום המדבר הכבד והמעיק העניק לנו ה' יתברך על ידי בניית סוכות לצל ולמסתור. אמנם נחלקו חכמינו האם מדובר בסוכות ממש או בענני הכבוד שנפרסו מעלינו (סוכה יא'), אך תוכן אחד יש לשתי דעות אלו, כי ההגנה על ראשינו, ובמושגים עכשוויים נכון יותר לומר כי "כיפת הברזל" השומרת עלינו, היא "מלמעלה". אבינו מלכנו המוליך אותנו אל ובתוך הארץ הקדושה חופף עלינו מלמעלה. וכפי הדימוי המיוחד המצוי בתורה, "כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף" (דברים לב), כמו נשר החופף ומגן בכנפיו על גוזליו.
את פריסת ההגנה העליונה שזכינו לה ביציאת מצרים ושבנו וראינו במהלך הדורות, ואף בחסדי ה' חווינו על בשרנו בחודשים האחרונים תוך כדי "צוק איתן", יש לראות כגילוי אהבה עמוקה של בעל המגן על רעייתו וחפץ לדור עמה בחיבה ורעות. על כן יש בסוכה ממד של התקרבות הדדית, אנו בונים סוכה של ממש וה' יתברך פורס עליה מלמעלה את השראת שכינתו הקדושה. "הגלה נא ופרוס חביבי עלי את סכת שלומך".
מכוננים זוגיות חדשה
לכן, בסיום הימים הקדושים והנשגבים שחלפו עלינו, שתחילתם בימי אלול, "אני לדודי ודודי לי" ושיאם מתגלה בחג הסוכות, אנו מגיעים לגילוי אהבה זו הנוסכת בנו את מידת הביטחון בעומק הקשר בינינו ובהיותו קשר של קיימא. משום כך ראו חכמינו לבאר את משמעות הדירה בסוכה על ידי הפסוק "הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך" (שיר השירים א), והעצימו זאת בכתבי האר"י זי"ע כשדימו את מבנה הסוכה הבסיסי של שתי דפנות ודופן שלישית מועטת ברוחב טפח, לצורה הדומה לזרוע מכופפת קמעא, ובכך בא לידי ביטוי "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני" (שיר השירים ב). אכן הרגשה נשגבה היא לשכב בסוכה ולהביט כלפי מעלה, להבחין דרך הסכך בשמים ובכוכבים ולהפנים כי "ה' שמרך ה' צלך על יד ימינך".
לא בכדי שבעה ימים מתמשך חג הסוכות ובמהלכו אנו מעתיקים את כל מעשינו הרוחניים והגשמיים לתוך הסוכה. אחרי ההתחדשות של הימים הקדושים בתחילת השנה, אנו בונים זוגיות חדשה מלאת חיים שלמים המושתתים על עומק הקשר בין הדוד לרעיה. לכן אנו מבקשים שכל תחומי חיינו במהלך השנה הבאה יתבססו על הניסיון המוצלח שאנו חווים במהלך שבוע זה שהוא כמו שבוע "שבע ברכות", בתוך הסוכה החופפת כחופת חתנים על ראשינו. "ופרוש עלינו סכת שלומך, סכת רחמים וחיים ושלום".
