יש רגע מיוחד כזה, כשקורה משהו חדש שלא היה עד כה. כשתינוק טועם טעם חדש, כשנגלה לעינינו נוף חדש, כששומעים עיבוד חדש ומדויק לשיר שהכרנו, כשנובטת הבנה חדשה. משהו לא היה כאן קודם, ועכשיו הוא פה.
אחד הדברים המופלאים בגוף האנושי הוא התלת ממד. יש שתי עיניים, כל אחת מהן רואה מזווית טיפונת שונה, ויחד הן יוצרות מראה שלם. כשעוצמים עין אחת (תנסו) כל העומק מושטח, העולם מתכווץ לדו ממד, אי אפשר לדעת מה קרוב ומה רחוק. וכשאנחנו עם שתי עיניים פקוחות, המוח מחבר בין שתי התמונות השונות שנוצרות משתי העיניים ומרכיב תמונה חדשה שגורמת לנו להבין את העולם.
לא סתם העולם שלנו מכיל בתוכו שני צדדים. מזרח ומערב, ימין ושמאל, למעלה למטה, פנים וחוץ, שמים ואדמה. הזוגות האלה הם בכוונת מכוון שני צדדים של אותו תלת ממד. כשמסבירים לנו את זה על ראייה אנחנו מבינים, אבל כשזה נוגע לעולם הנפש, או לעמדה שאותה אנחנו מחזיקים, בדרך כלל יהיה קשה לנו להבין שאנחנו מביטים בעין אחת, שהראייה שלנו היא חד ממדית, שיש פה עולם שלם שנמחק ומושטח כשאנחנו אוחזים בזווית שלנו דווקא.
אחד הביטויים הפשוטים של הנושא הזה הוא בתוך זוגיות. בכל מקום שבו יש פער, או שוני, או הבדל, היינו יכולים לחפש מה 'נכון' או מי 'צודק'. אבל בתוך המערכת הזו אנחנו יכולים להביט מתוך מבט של שתי עיניים, מבט שמזכיר לעצמו שאנחנו רוצים לפגוש עולם של תלת ממד. כל צד צריך להביא את הצד שלו, כדי ששני הצדדים יצרו יחד משהו חדש, שהתולדה של השילוב ביניהם תיצור מראה שלם. כל צד מביא איתו צבע. אחד אדום, אחד כחול, וכשכל אחד תורם את הצבע שלו במאה אחוז – נולד צבע חדש שלא היה שם קודם. הסגול מבצבץ ומופיע מתוך המערבולת.
הפכים בנשימה אחת
שבוע התפארת לוקח אותנו לגלות מה קורה כשמחברים. במבנה הספירות יש חסד מצד אחד, גבורה מצד שני, ותפארת באמצע. התפארת 'נולדת' מתוכם, מהחיבור שבין חסד וגבורה. כשיש חיבור נכון בין חסד וגבורה יש רחמים. איך לתת את השפע בצורה נכונה, איך להביא את הברכה בכלים מדויקים ובאופן נכון. רחמים.
התפארת קשורה ליעקב, שמידתו אמת. ודווקא דרך זה אפשר להבין עוד עומק. כשכל אחד מהצדדים מביא את המבט שלו, את העומק, את החלקיות שלו אבל במלואה – נוצר ציור חדש. קול חדש. האמת היא שלימה יותר מכל קול בנפרד. האמת היא היכולת לשאת בתוכך את שנים עשר שבטי ישראל ולתת שביל לכל אחד ואחד, איש על מחנהו ואיש על דגלו. האמת היא לפגוש את הצורה והמבט המיוחד שיש לי ולזולת – ולדעת להיות נוכח באין. לא לטשטש אף קול, ולהיות נוכח בהיוולדות של הקומה החדשה שמכילה את שני הצדדים. נשיאת הפכים כזו לא מוכנה לוותר על הקול שלי, ובאותה נשימה יודעת שהוא רק חלק מהאמת. הוא מביא צד, מבט, שיחד עם המבט השני יגלה לנו את האמת, את התמונה התלת ממדית השלימה והנכונה.
יש קו ישיר שמחבר בין הכתר, הספירה הגבוהה ביותר, לבין הדעת, לבין התפארת. וזה לא סתם. יש חיבור עמוק בין מה שלמעלה מטעם ודעת לבין מה שמתגלה בארץ, מדויק ונכון ואלוקי. כשאנחנו מוכנים לדעת שאיננו יודעים, לפגוש את מה שמעבר אלינו, להתכלל בתוך מה שגדול מסך חלקיותנו, אנחנו מחוברים לרצון העליון. כי המבט האישי שלנו, ויהא זה המבט המפותח ביותר, הוא עדיין חלקי ביחס לאינסוף. ה' יתברך מתגלה מתוך הקולות השונים, מתוך הריבוי מתגלה קול צלול, כמו הלבן שמכיל בתוכו את כל הגוונים. וכשאנחנו מצליחים להכיר בפאר האלוקי, שכולל בתוכו את כל הגוונים, משהו חדש נולד.
השבוע, במידת התפארת, נרצה לתת מקום לפאר האלוקי המתגלה. לתת מקום לרחמים שמתגלים כשאנחנו מוכנים לפגוש את מה שמעבר אלינו. לשמוע את הדיוק האלוקי מכך שיש קצוות שונים, שיש קולות מנוגדים, ואיזה קול צלול וחדש נולד מהחיבור שלהם יחד. "פארו עלי ופארי עליו וקרוב אלי בקוראי אליו". לכל אשר יקראוהו – באמת.
