ושוב קוראים על חטא ותאווה. ושוב קוראים על קנאה בין

מקץ כמעט שנתיים ימים הם שבו, עשרים נסיכי אדם, משיבים

ריבונו של עולם, אנו ניצבים היום לפניך, לקיים מצוות סוכה.

שמחת תורה הוא חג מיוחד ומעניין מאוד. נתחיל בכך שהוא

תקיעת השופר של ראש השנה מטלטלת. מעוררת אותנו משינה עמוקה

היא עומדת על מפתן הדלת, לבושה בבגדי הלבן, מהוססת מעט.

קשה לקרוא את הקללות בפרשה. גם חז"ל התקשו בזה מאד.

המגיד ממזריטש בא לתהות על קנקנו של הבעל שם טוב.

"עניה סערה לא נחמה" אומר הנביא, ורש"י מסביר: "שליבה סוער

סבתי זהרה, זכרה לברכה, הייתה מכינה בכל יום שישי כמה

מה את שומעת? נסי רגע לעצור ולחשוב: כמה קולות חלפו

"אמר ר' יוחנן: מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזירה על

יום אחד אומר ר' נחמן לתלמידו, ר' שמעון: "יש לפני

חודש תמוז, שבוע שעבר התשפ"ה, חצר תלמוד תורה בירושלים, ילדים

סבא משה יקר ואהוב מאוד. לפני 50 שנה הגעתם אתה

חודש תמוז מזמין אותנו למסע. 'מסע קיץ' המתחיל בי"ז בחודש

"אמר רבי חייא: הרוצה לראות בארה של מרים, יעלה לראש

רציתי לשתף אתכן במחשבות על הימים המופלאים האלה. אנחנו אומרות

רגע לפני שנכנסים הביתה, עוצרים ונושמים עמוק, עושים הכנה, התכווננות

מתן תורה היה מעמד מרשים. הפסוקים מתארים חוויה חזקה ועמוקה