בס"ד

לילדים קטנים, אלו שלפני בר־בת מצווה, יש חביבות מיוחדת לפני הקדוש ברוך הוא, חביבות של ילד. לעיתים ה' משבח את כל בני ישראל שהם ילדים קטנים שלו – "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים". לילדים קשר עצמי שאינו תלוי במעשה מסויים או התנהגות הולמת.
הגמרא (שבת קיט) מכנה את דברי הקדושה שיוצאים מפי הילדים כ"הבל שאין בו חטא", שעל ידו מתקיים העולם. גדולי ישראל וקדושיו, האמוראים, מעידים (שם) שאין להם את ההבל הזה והוא שייך אך ורק לילדים. בחסידות מוסבר שהנשמה של ילד קרובה יותר לאלוקות "מפני שזה מקרוב באה מעולם הרוחני", וגם גופם עוד לא התגשם כל כך מענייני העולם.


לב נאמן
התפילה היא "עבודה שבלב", ועל אברהם אבינו נאמר "ומצאת את לבבו נאמן לפניך". החסידות מסבירה שלא היה אצלו "אחד בפה ואחד בלב", לבו תמיד היה נאמן לדיבורו, וזו עבודת התפילה – להיות שלם ותמים עם כל מילה שנאמרת. מעבר לפירוש המילים, יש להיות שלם איתן, לקחת אותן עד הסוף ללא פער בין הנאמר והמורגש.
אצל ילדים אין "אחד בפה ואחד בלב". אם ילד אומר משהו, הוא שם עד הסוף. אולי הוא איננו מבין עד כמה המילים מחייבות מבחינה התנהגותית, אבל אמירתו היא תמה ואמיתית, ללא חשבונות.
תפילת הילדים היא ביטוי שלם ותמים לתפילה רצינית. ילד לא יודע חוכמות וכשהוא אומר משהו הוא מתכוון לכך בשיא הרצינות, באמונה פשוטה. הפשטות הזו מגיעה לעצמותו של הקדוש ברוך הוא, הפשוט ומופשט מכל תואר ומכל שם וספירה.
כך מסביר הצמח צדק את עומק דברי הריב"ש (שו"ת הריב"ש סימן קנז), אחד מגדולי המקובלים בתקופת הראשונים. בהתייחסותו לנושא כוונות בתפילה על פי הקבלה, כתב הריב"ש "אני מתפלל לדעת זה התינוק". ב