אמנים שרים את ניגוני הרבי מליובאוויטש
אנעים זמירות ושירים אארוג
כי אליך נפשי תערוג:
נפשי חמדה בצל ידך
לדעת כל רז סודך:
כל כך קל לטעות בטיבה של אהבה. פנים קפואות יכולות להסתיר סערת רגשות, ודיבור טכני יכול להביע עולם ומלואו. זר לא יבין. מי שעומד מן הצד, לא מסוגל לקלוט את התדרים העדינים, את הניואנסים. לאהבה יש שפה אישית, פשוטה וסודית, והיא לא תמיד פוטוגנית. אל תצפו שהיא תסביר לכם את עצמה, בשביל להבין אותה צריך לפתוח בעדינות את הלב, ולהקשיב בשקט.
"עם צאת יום הכיפורים", כך סיפר הרבי מליובאוויטש, "התפזר הקהל לאור הלבנה לביתו, ובית הכנסת נשאר ריק. רק איש אחד התקשה להיפרד מקדושת היום. הוא נשען על אחד השולחנות, והתחיל לפזם בניגון געגועים מילים מתוך 'שיר הכבוד', הנודע בייחודו ובקדושתו: 'אנעים זמירות, ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג'. עיניו נעצמו ונפשו שרה באהבה, הוא ליטף את המילים העורגות, הכוספות אל על, עד ש… נפתחה הדלת וקרני שמש חדרו לבית הכנסת. לנגד עיניהם המשתאות של המשכימים לתפילת שחרית ניצב יהודי ששכח לאכול, שכח לישון ושכח להתאושש מצום יום הכיפורים. יהודי מאוהב".
חוקי התורה ופרטי המצוות מצפינים את הציר הפנימי שלהם, שהוא רק אהבה. אהבה שקטה, אהבה מרגשת, אהבה כאש ואהבה כמים. תרי"ג המצוות הן תרי"ג נחלים של אהבה. לעיתים נדמה לנו, אנחנו לא באמת זרים. אנחנו מוזמנים לפתוח את הלב, ולהאזין בשקט לניגונו של הסוד המתחולל בקרבנו. "נפשי חמדה בצל ידך, לדעת כל רז סודך".
