בס"ד

אחד מעיסוקי כתיבתי הוא עריכת מדור 'הד לחדשות', היוצא בידיעון 'הד העיר', המופץ באזור השפלה ובמרכז ודרום הארץ. המדור הזה מחייב אותי להחזיק ראש במציאות, להיות מעודכן בחדשות ולהגיב עליהן.

בתקופה האחרונה, כידוע ניצלו כמה ראשי ערים מגוש דן את חולשת השלטון המרכזי, והחלו להפעיל תחבורה ציבורית חינמית בשבת. עיריית רמת-גן הייתה ראשונה לנוע בכיוון, ואחריה עיריית אחותה הגדולה שבחרה לחלל שבת בגוש דן ללא הפסקה.

הנושא הזה העסיק אותי. ליקטתי כמה כתבות בנושא, וחיוויתי את צערי בנידון. ערב אחד חשתי ממש דכדוך ממה שמתרחש בגוש דן, מכך שיש כאן לכאורה שתי מדינות – מדינה יהודית שבירתה ירושלים, ומדינת כל אזרחיה שבירתה תל-אביב.

יש לי סימפטיה לתל-אביב, בה התגוררתי בעת שירותי הצבאי ולימודי באוניברסיטה. למרות שהייתי אז חילוני למהדרין, אני זוכר לטובה את ימי השישי אחר הצהריים עם הרוגע, ועם גבינה מלוחה ובירה שחורה שקניתי לכבוד שבת, שלוו באיזה ניצוץ חבוי של נשמה יתירה.

בהמשך הערב שמעתי ריאיון עם ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, כאשר הנושא היה תחבורה ציבורית בשבת. הרהרתי בכך שהרצליה היא עיר חילונית מובהקת, ויש שם יחסית מעט דתיים, שלא לדבר על חרדים. ואם ראש עיריית רמת-גן להוט שיסעו אוטובוסים בשבת, קל וחומר שראש עיריית הרצליה ילחץ על הדוושה.

להפתעתי דיבר פדלון על כך שיש להתחשב בכל אחד מתושביו. הוא לא מוכן ששומרי השבת בעירו ירגישו שרומסים להם את השבת. ממש דברי דרך ארץ קדושים. התפלאתי מנין לו הגישה הזאת. ב'ויקיפדיה' פגשתי יהודי מאיר פנים שנכתב על פועלו המוצלח בהרצליה, מבלי להיכנס לגישתו הכה אנושית, יהודית ומתחשבת.

למחרת ראיתי התכתבות בפורום 'אחריות יהודית' שאני נמנה עליו, ובו ידידים בעלי תשובה ודתיים מבית, שמייחלים לשינוי יהודי במרחב הציבורי.

הנושא היה חילולי השבת בגוש דן. כתבתי להם שנהניתי מהריאיון עם משה פדלון, וכאשר עלה בדעתי שאחד מחברי הפורום – אלעד צדיקוב – הינו חבר במועצת עיריית הרצליה, הוספתי בחצי בדיחותא: "כנראה שאלעד השפיע עליו…".

כעבור זמן קצר, אלעד העלה לפורום ריאיון אחר עם פדלון ובו נאמר, בין השאר:

"אני ראש עירייה של כולם. יש לנו כאן תושבים נהדרים שגרים תשעים וחמש שנה בהרמוניה. אני מחבק את כולם ומשקיע אותו דבר במתנ"ס ובבתי כנסת ומקוואות. בשבילי כולם שווים. אני צריך לתת לכל תושב מה שהוא זקוק לו. ביום שבת בבוקר, אנשים קמים. חלקם הולך לבתי כנסת, וחלקם לספורטק. יש כאן אווירה של שבת, של כיף. למה לקלקל דבר כזה?".

ואז הוסיף: "יש לנו בקואליציה חבר מועצה בשם אלעד צדיקוב, חרדי, איש 'דגל התורה'. מי שמכיר את עברו, יודע שמדובר באיש הקומנדו הימי שחזר בתשובה. למה לפגוע בו?!".   

שמחתי שצדקתי בהשערתי שדמותו של אלעד השפיעה על פדלון, ושמחתי על חוזרים בתשובה שגורמים לשלום אמת בין חילונים לשומרי מצוות. בגלל שחוו את שני העולמות מתוך נפשם, הם הגשר בין העולמות שהגיעו היום כמעט לניתוק מוחלט. הם מכירים את המעלות והמורדות בשני הצדדים, ולא רחוק היום שהם יהפכו מחברי מועצה לראשי עירייה ולמנהיגי מדינת ישראל.

כאשר הבעתי את התפעלותי בפורום, הציע ידידי, הרב אהרן אגלטל, שאכתוב על כך סיפור. ובכן, סיפוריי האישיים מתרחשים בדרך כלל ברדיוס של קילומטרים ספורים מביתי בנחלאות, אבל כאשר ידידיי הטובים מבקשים ממני לעודד את הטוב, אני מותח את נפשי לאורכה ולרוחבה של הארץ.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן