מה זה אומר ביטחון בה' – אמונה שהכל יהיה טוב, או אמונה שהכל כבר טוב?

שניהם אמת, אבל לא באותו אופן. מצד אחד, במעמקים הכל כבר טוב, מצד ההנהגה האלוקית שמסובבת את כל גלגולי המאורעות ומשתמשת בכל הקשיים ובכל הייסורים הגלויים כדי להביא עתיד שבו כל הטוב הגמור יהיה גלוי לעין. מצד שני, כשיתגלה שהכל טוב, הדבר לא יתגלה רק בנוגע לאותו זמן עתידי, אלא שבאותה שעה בה "כולם ידעו אותי מגדולם ועד קטנם" יתגלה גם שהעבר כולו, על כל הרפתקאותיו וקשייו, הכל הכל היה טוב גמור.

ואז נהלל, נודה ונשבח לה' לא רק על הטובה שתגיע באותו זמן, אלא גם על כל הצרות שהביאו אותנו אל הטובה הזו והיו טובה גדולה בעצמן. זה סוד הפסוק "אודך ה' כי אנפת בי", ולכן לעתיד לבוא גם על הרעה יברכו "הטוב והמטיב", במהרה בימינו.[1] 

מה זה בטחון בה'? אני לא מסוגל וגם לא רוצה לעצום עיניים אל מול המציאות.

מי שלא רוצה לעצום עיניים אל מול המציאות, מוכרח להודות בפיקחון, שהמציאות תלויה על בלימה. הקדוש ברוך הוא מחייה ומנהיג אותה בכל רגע ורגע, בעומק ובחכמה מופלאה שאין שום בריה יכול לעמוד במעמקיה. בטחון בה' זו פקיחת העיניים, להבין את המציאות ומעמקיה ממקור חייה. יחד עם זאת, התורה אינה שוללת את האחריות של האדם אלא מטילה עליו לבחור ולפעול במישורים הריאליים של החיים. כאשר מקשרים את שני צדי המטבע של הביטחון וההשתדלות למקשה אחת, זוכים לטעם הנפלא של שותפות בין ה' יתברך לבין האדם. 

מהם גבולות הבטחון בה'?

הדרך הידועה והמפורסמת היא דרכם של רוב רבותינו, והיא שהביטחון מלווה את ההשתדלות. מוטל על האדם לשקול ולנהל את ענייניו על פי גדרי הטבע, ועל גבי השתדלותו להפנות את נפשו ולבו לה' יתברך מתוך בטחון ש"הוא הנותן לך כח לעשות חיל".

אמנם, ודאי שאין הכוונה לשקיעה בחומריות ובנהנתנות, לראיית העושר הממוני כעיקר ואת ההצלחה הקרייריסטית כנותנת טעם לחיים. התורה, העבודה וגמילות חסדים יהיו עמודים שעליהם מושתתים חייו, ובמתינות ובענייניות יעסוק בחיים הגשמיים על כל ענפיהם. כשינהג האדם באופן זה, גם צרכיו הגשמיים יתרוממו ויקבלו ערך. הוא לא ירדוף אחריהם יתר על המידה, אלא יהיה סמוך ובטוח בה' שיזמין לו מזונותיו בנחת.

האם אני אמור לתת לה' לנהל לי את החיים?

יש לי בשורה טובה בשבילך: הוא כבר מנהל לך את החיים! גם את השאלה ששאלת, כמו תמיד, הוא ניהל, ומקרא מלא דיבר הכתוב: "בטרם אצרך בבטן ידעתיך" (ירמיה א,ה). האם את תהליכי העיכול שמתרחשים אצלך ברגע זה, או את אין ספור הקשרים הנוירונים במוח שלך אתה מנהל? אכן, בשורה טובה.

בכל זאת, הוא הותיר לך חלק שבו יש לך בחירה, יש לך מרחב פעולה ואחריות. עומק הבחירה, ממנו יונקים המשמעות והערך של כל מה שתבחר, הוא עד כמה תסכים לשתף את מי שמנהל את חייך – גם באזור שהוא השאיר לך לפעול לבד, כביכול.

ככל שתשתף אותו יותר, תהיה מוצף בשפע ברכה ואור אלוקי, שמחת חיים ועצמאות שאינה מנוכרת אלא מחוברת ומקשרת. 

מה אם אני סומך על ה' ולא יוצא מזה כלום?

 כל עוד אתה המודד, היודע והקובע את ערך התוצאות, אתה סומך על עצמך ולא על ה'. לסמוך על ה' פירושו להשאיר את כל אלה בידו.

איננו סומכים על ה' כמניפולציה שכוונתה היא לשלם איזה כופר לעריץ ואחר כך לתבוע ממנו לעמוד באיזה חוזה שפנטזנו בדמיוננו. לסמוך על ה' פירושו שאנחנו יודעים שהוא מחייה את כל איברינו בכל רגע – המדענים אומרים שבמוח האדם מתרחשים עשרה מיליון כפול מיליארד תהליכים בכל שניה, ואת כולם, קטן וגדול, מנהיג ה' יתברך.

הוא מטיב לנו עד אין קץ ועד אין תכלית ואנו עומדים ואומרים מה גדלו מעשיך ומה קטנו מעשיך ואנחנו באמת בידך, בין אם אנחנו מודעים לכך וסומכים עליך ובין אם לאו. ומי שנותן לנו את אותו שפע, יודע מתי להיטיב לנו ומתי לאתגר אותנו, וגם בזה וגם בזה אנחנו מהללים ומשבחים אותו, וזוהי מצוות התורה לאהוב את ה' "בכל מאודך – בכל מידה ומידה שמודד לך הוה מודה לו מאוד מאוד".

אם אבטח בה' ממש חזק, יהיה לי הרבה כסף?

הביטחון בה' הוא לא אמצעי, וכסף הוא בוודאי לא המטרה.

אם תבטח בקדוש ברוך הוא ממש חזק, למה לך כסף? אדם צריך כסף ומרכז את משאלותיו בו רק כאשר אינו סומך על הקדוש ברוך הוא, וכך אמרו רבותינו: "מי שיש לו פת בסלו ואומר 'מה אוכל מחר?', הרי זה מקטני אמנה".

הביטחון בה' הוא המטרה העליונה מכל. וכבר תיאר דוד המלך את הנועם הנפלא של הבוטח בה': "כגמול עלי אמו", וגמול שמניח ראשו על אימו אינו זקוק לכסף, אינו חושב עליו או על ניהול חייו, מפני שהוא משליך את כל יהבו על אימו ועל יכולותיה. קל וחומר שהסומך על ה' יתברך שהוא כל יכול, לא מבקש לעצמו שום מטרות אחרות אלא רק להעמיק עוד את הביטחון בה'.

כי בלי סייעתא דשמיא, אין לנו כלום. ואם יש סייעתא דשמיא, יש הכל.

האם זה נכון לחסוך כסף למען העתיד, או שיש בזה חוסר אמונה וביטחון בה'?

רבותינו אומרים "כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר, הרי זה מקטני אמונה". ומאידך, רבי שמעון בן שטח תיקן לתת כתובה לאישה, שאולי בעתיד הרחוק תסייע לה כלכלית, ואין בכך כל פגם.

הנקודה היא שאדם צריך לנהוג על פי המקובל ולא להיכנס למתחים ודאגות מעבר לכך. לכן, כיוון שהיום יש מנגנונים שמסייעים לאדם להתכונן לימים שבהם הוא יצטרך להשיא את בניו ובנותיו, לדאוג לימי זקנותו וכל כיוצא בזה, הורו רבים מרבותינו שהמנהג הפשוט הוא לחסוך ולדאוג לעתיד, ואין בכך חוסר ביטחון. אדרבה, גם חובה יש בכך כחלק מחובת פרנסת בני ביתו, וחובתו שלא ליפול על כתפי אחרים. אף על פי כן, אם יימצא מישהו יוצא דופן ביותר, שמבקש ממידת חסידות להשליך עצמו על ה' בלבד, איננו באים אליו בטרוניה ובלבד שנראה שזוהי דרגתו האמיתית גם בהקשרים נוספים, ולא שהוא משתמש במידת החסידות כדי לברוח מאחריות.

פיטרו אותי מהעבודה, ואני בחרדות נוראיות איך נסגור את החודש. איפה פה הביטחון?

כדאי לעיין בשער הביטחון בספר חובות הלבבות, שדבריו הנפלאים מאירים את העיניים לראות נכוחה את המציאות שבה אנו חיים. ברחם אימנו היינו כלואים במקום צר, והוא יתברך שמו דאג להתפתחותנו, לפיתוח איברינו, לשכלול מוחנו, וזאת ללא כל מאמץ ועבודה מצדנו. אחרי שהגחנו לעולם הוא דאג שיהיו לנו הורים שיפרנסו ויכלכלו אותנו כשלא היתה בידינו היכולת לעמוד או ללכת. וכך הוא מלווה אותנו לאורך כל חיינו, בכל פרט, עד שדאג בהשגחה פרטית שתהיה לנו עבודה ופרנסה בנחת ובשמחה.

כמי שמעולם לא עזב ולא נטש, הוא מלווה אותנו בחסדו גם בשעות הקשות, גם כשאין לנו הבנה איזה טוב הוא עתיד להצמיח לנו על ידי הקושי.

בעיניים אנושיות יש מקום לראות את המצב כהזדמנות לפתיחת דף חדש של פרנסה בשפע יתר, בעבודה יותר מתאימה ומוצלחת, ובעזרת ה' תהיה לכם ברכת שמיים לפרנסה טובה במהרה.

אם אני רוכש ביטוח חיים, האם אין בזה חסרון אמונה?

יש מחלוקת בדבר. רבים מגדולי ישראל סברו שאין בכך פגם במידת הביטחון, ביניהם הרב משה פיינשטיין זצ"ל, וזוהי דרך המלך. בכלל ביחס בין בטחון להשתדלות, הדרך הסלולה לרבים היא שאנו בוטחים בה' ומצרפים לכך את ההשתדלות הרצינית והשקולה שלנו.

אם אדם מרבה בהשתדלות מעבר למידה סבירה יש בכך פגם של חוסר בטחון בה', אבל ההשתדלות הנהוגה בקרב אנשים שכמותו היא ראויה לכתחילה. יש יחידי סגולה ששייכים למדרגות מיוחדות שמידת הביטחון שלהם גדולה כל כך עד שהם יכולים להתעלות מן הצורך בהשתדלות, ובדרך כלל הם גם בעלי מעלה מיוחדת בעניינים נוספים. להיות בעל מעלה מיוחדת רק במיעוט השתדלות – עלול לסמן בעיה רוחנית, שמא אדם משליך עצמו על אחרים ולא עושה את המוטל עליו.