על מי מדובר כאן? אם מדובר על לומד תורה 'לשמה', לשם מה מודיעים לו שזוכה לדברים הרבה? ואם כוונת התנא לשכנע אנשים ללמוד לשמה, האם הדרך לשכנע ללמוד לשמה היא בכדי לזכות "לדברים הרבה"?!
הרבי מלובביץ' לומד את משנתנו בצורה מקורית ופשוטה: יש בלימוד לשמה דרגות רבות והמשותף לכולן הוא לימוד ללא אינטרסים זרים, אך באופן כללי הן מתחלקות לשלוש: ללמוד על מנת לשמור ולקיים את המצוות; לשם הלימוד עצמו, לקיים מצוות תלמוד תורה ולקשר נפשו לה'; ללמוד בשביל "לעזור" לתורה עצמה במשמעות של לחבר את התורה עם האין־סוף שלמעלה ממילים ואותיות.
הדרגה השלישית היא גבוהה ושייכת לצדיקים גמורים ולא עליה מדובר כאן. הדרגה הראשונה היא פשוטה וגם עליה לא מדובר במסכת אבות שדבריה הם "מילי דחסידותא" – ענייני חסידות שלפנים משורת הדין. הנושא של משנתנו הוא בלומד תורה בדרגה השנייה. הוא אינו חושב על שום דבר חוץ מהתורה, אין לו כלום בלימודו חוץ מעצם קיום רצון ה' על ידי לימוד התורה. והוא "עוסק בתורה לשמה", התורה היא כל עניינו והוא טרוד בה יום ולילה כמו בעל עסק בעסקו.
אין לי אלא תורה?
הלמדן הטרוד כולו בעסק לימוד התורה לשמה שואל את עצמו לפעמים: מה יהיה עם עבודת ה' שלי? מה עם רכישת מידות טובות ומצוות שבין אדם לחברו? אם הוא לא ישקיע בהן כיצד הוא יתפתח בהן, הרי כל האומר "אין לי אלא תורה – אפילו תורה אין לו"? ובעצם, למרות שחז"ל אומרים ש"תורה אין לו" הוא דווקא מכיר את עצמו ויודע שתורה יש לו והיא אכן כל מציאותו!
וגם – מה יהיה עם ענייני העולם שעליהם הוא לא חושב בכלל, האם הוא יאלץ להיות מוזר ופרוש מהם, חסר יכולת להתמודד עם המציאות?
על זה עונה לו התנא: "כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה!" אל תחשוש שיחסר לך משהו. אתה תקבל הכל. יש דברים שתקבל ממש במתנה ללא שום צורך לעסוק בהם ויש דברים שהקדוש ברוך הוא יכין אותך אליהם ויקל עליך את ביצועם.
ילביש, יכשיר, ירחיק ויקרב
בעניינים שבין אדם לחברו אתה תזכה בשלמות, אתה תאהב יהודים (אפילו "בריות" בעלמא) והם יאהבו אותך, "אוהב ואהוב". דווקא בגלל שאתה לומד רק למען ה' ולא למען עצמך, באופן טבעי תאהב את בניו ללא כל הבדל ביניהם. אתה תהיה צנוע ובעל אורך רוח ומוחל על עלבונו.
וגם בענייני עולם הזה, אפילו שאתה מתעסק רק בענייני תורה – תהיה לך הבנה בענייני העולם עד כדי כך שבני האדם ייהנו ממך בעצה ותושייה בענייניהם, אותם עניינים שאתה בכלל לא עסוק בהם, כי ה' ייתן לך במתנה, דרך התורה, הבנה מושלמת בענייני העולם. עד כדי "מלכות וממשלה" תוך כדי ענווה מוחלטת ו"כל העולם כולו כדאי הוא לו".
בעניינים שבין אדם למקום זה קצת יותר מורכב, את רוב הדברים הקדוש ברוך הוא לא יתן במתנה כי דווקא הם דורשים עבודה ובחירה אישית חופשית, אבל הוא יקל מעליך את העבודה ויכשיר אותך להצליח ללא הכנות מיוחדות: הוא ילביש אותך ענווה ויראה ואתה תוכל להשתמש בלבוש זה ולאט לאט להתאחד עמו ממש; הוא יכשיר אותך להיות צדיק, חסיד, ישר ונאמן ולך יהיה יותר קל לנהוג כך בפועל; הוא ירחיק אותך מהחטא ויקרב אותך לזכויות, אבל העבודה בפועל תישאר בידיך. (אבל אהבת ה' – "אוהב את המקום" – היא חלק מלימוד תורה לשמה ולכן מקבל אותה העוסק בתורה לשמה במתנה מלמעלה, כמו גם את הכישרון להיות "כמעיין המתגבר ונהר שאינו פוסק" בתורה עצמה שלומד).
במקום אחר לגמרי
כך העוסק בלימוד לשמה יכול להמשיך ולהיות עסוק רק בתורה, כל השאר יסתדר כך או אחרת. למעשה הוא יהיה גדול בכל המעשים ומרומם מכל המעשים – "ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים"! הוא גר בעולם הזה אבל באמת שקוע במקום אחר לגמרי; מאוחד על ידי לימוד תורה לשמה עם הקדוש ברוך הוא שלמעלה מהעולם.
[שיחות הרבי מליובאוויטש]
