שבת קודש היא הפתח והשער לכל ענייני הקדושה.
אם זוכים להרגיש את קדושת השבת, הנקודה הזאת ברורה ואין בה שאלות. השאלה הגדולה היא: מה עושים כשלא מרגישים מאומה? האם גם אז השבת יכולה לרומם אותנו?
רבי שמחה בונים מפשיסחה אמר פעם בליל שבת לחסידיו: מה עושה אדם שלא מרגיש כלל את קדושת השבת, האם מותר לו לחלל אותה? כמובן, התשובה היא שלא. למה? כי כל יהודי ויהודי, לא משנה באיזה מקום הוא נמצא רוחנית, חל עליו הציווי המופיע בפרשתנו "כל העושה בו מלאכה יומת". המשיך רבי שמחה בונים ואמר: ואם כל יהודי בכל מקום שהוא שייך לאיסור חילול שבת, בוודאי הוא גם שייך לשמחה הגדולה של השבת ולקדושתה העצומה. כל יהודי יכול לתפוס בקדושת השבת ולהתרומם מכוחה, וזאת בזכות האמונה הפשוטה בגדולתה וקדושתה.
לימים סיפר ה'בית ישראל' מגור שכשהחסידים שמעו את הדברים רקדו אחר כך במשך כל הלילה. הם לא יכלו לישון מרוב התרגשות ושמחה. כך היה לא רק אצל רבי שמחה בונים, גם ה'שפת אמת' חזר על הדברים לחסידיו וגם הם קמו ממקומם מיד לרקוד במשך שעה שלמה מרוב שמחה.
המשיך הבית ישראל מגור ואמר: אבל אני, כשאני מדבר על כך, במקרה הטוב מתייחסים לזה כאל וורט נאה וממשיכים הלאה… אף אחד לא מעלה בדעתו לצאת בריקוד.
האמירה הזאת די נוקבת, ויש בה יסוד חשוב בעבודת ה'.
השבת היא אותה שבת, מאז ולתמיד. הדבר היחיד שהשתנה בין הדורות הוא ההערכה שלנו לקרבת ה' הגדולה שאנו זוכים לה בשבת. חסידים בדורות קודמים הבינו שאם אפילו על ידי אמונה בלבד אפשר לזכות לקדושת השבת – זאת סיבה טובה לרקוד.
הפסוק המדבר על מעלת יום שבת קודש אומר "אות היא ביני וביניכם לדורותיכם לדעת כי אני ה' מקדישכם". רש"י מפרש שעל ידי השבת ידעו הגויים שהקב"ה בחר רק בעם ישראל, אך בחסידות סלונים הוסיפו ממד נוסף: ה' נתן לנו את השבת כדי שאנחנו נדע שה' בחר בנו. יהודי שרוצה להכיר ולדעת שה' בחר בו – שיביט על המתחולל בו בשבת קודש. כשהוא מתעלה ומתרומם הוא יכול להבין ולהרגיש את המשמעות של הבחירה האלוקית שה' בוחר בו, "לדעת כי אני ה' מקדישכם".
אם מחברים את שני הפירושים יחד, אפשר לומר שהכוונה היא שגם ה"גוי" שבתוכנו ידע; שאפילו החלקים הנמוכים שבנו ידעו וירגישו שה' בוחר בנו ויפנימו את המתרחש בזכות קדושת השבת.
כדי לזכות לכל זה עלינו לרומם את השבת: לומר דברי תורה בסעודות, לשיר זמירות, לעסוק בעניינים השייכים לפנימיות התורה, ובמקביל להימנע מכל מה שמנסה למשוך אותנו לעולם החול. ואחרי כל אלה, גם אם לא מרגישים משהו מיוחד, אנו יכולים בכוח האמונה התמימה לזכות למדרגות הנפלאות הללו.
ומעל הכל, עיקר העיקרים הוא לזכור שביום השבת ה' הוא שיוזם את הקשר אתנו, הוא שמתקשר אלינו מרצונו, וכל מה שנותר לנו לעשות – בסך הכל להרים את השפופרת כביכול ולענות לו. לא להשאיר אותו על ממתינה, ולא לשיחה שלא נענתה.
