הוא מגיע!
הוא מגיע!
איזו התרגשות!
איזה פחד!
פעם ראשונה לראות את המלך!
*
כבר מאתמול בערב פרוסים לאורך כל הרחוב מאבטחים ושומרי ראש. אין מעבר למי שלא תושב הרחוב או שיש לו אישור מיוחד.
הבוקר מפלס הלחץ של האבטחה עלה. קמו תחנות שמירה מיוחדות לאורך הרחוב שבודקות גם את התושבים ובעלי האישורים המיוחדים, כולם צריכים לעבור בידוק בטחוני קפדני. איזה מזל שאנחנו תושבי הרחוב, גם אנחנו נזכה לראות את המלך.
*
כל הסיפור התחיל לפני כמה שנים, כשהחליטו לבנות בסוף הרחוב שלנו תיכון מיוחד למחוננים, משהו שעלה הון תועפות. אומרים שהבוגרים של המוסד הולכים לתפוס עמדות מפתח בממלכה.
זו הסיבה שכבר לפני כמה חודשים הגיעו לכאן כל מיני אנשים מהארמון כדי לבדוק את השטח ולהתחיל להכין את הביקור המלכותי בחנוכת המבנה.
ברגע שהבנו שהמלך בעצמו הולך להגיע אלינו לרחוב התחילה התרגשות גדולה, גם אנחנו רצינו להיות שותפים בביקור הזה. בשיתוף פעולה עם מחלקת הטקסים בארמון התארגנו ברחוב על קישוט מתאים והכנה של כולם למפגן נאמנות גדול.
*
זהו. היום הגדול הגיע, היום המלך הולך להגיע.
חוץ מסדרי הביטחון הרחוב עבר קרצוף רציני. כרזות נתלו לאורך הרחוב וכולנו קיבלנו אישור לעמוד בצידי הדרך ולנופף עם דגלים כשהשיירה המלכותית תעבור.
למשפחה שלנו הייתה פריווילגיה מיוחדת, ההורים שלי הם מהתורמים הגדולים של בית הספר, ובכלל אנחנו נחשבים מהמשפחות המקורבות לארמון, סבא רבא שלי היה יועץ אישי של סבא של המלך. בקיצור, אנחנו קיבלנו אישור גם להיכנס לטקס חנוכת הבניית של בית הספר, חוץ מהדגלים וכל השאר.
ככה שאחרי שהשיירה עברה את הרחוב אנחנו כבר היינו בתוך רחבת הכניסה לבית הספר, מחכים לפמליה המלכותית.
*
ההתרגשות שלי הייתה בשיא, לא פשוט לראות את המלך, בטח לא אחרי שהוא חלה במחלה קשה. מאז המחלה הוא לא מצטלם, וכמעט לא מופיע בציבור. ממש קשה לראות אותו, ואומרים שהוא כבר לא דומה לתמונות שלו מהתקופות היפות יותר.
רק דבר אחד לא השתנה מאז המחלה. השכל. כולם יודעים להגיד שהמלך נשאר חריף וחד כמו פעם, והוא בהחלט מנהל את הממלכה הכי טוב שאפשר.
*
אל תשאלו אותי מה חשבתי, כנראה קראתי יותר מדי ספרים, או שראיתי יותר מדי סרטים, אבל באמת הייתי בטוח שהמלך הולך להגיע לכאן עם כתר. נראה לי שבעיקר השפיעה עליי התמונה של המלך מיום ההכתרה, אז באמת היה לו כתר על הראש.
במציאות זה היה נראה אחרת לגמרי. המכוניות עצרו, מכל הדלתות יצאו מלא מאבטחים ואנשים בחליפות ורק המלך לא היה שם.
משכתי לאמא בשמלה ושאלתי אותה למה המלך לא מגיע. רק בזכות המלך שעמד שם היא לא התחילה לצחוק. במקום זה היא נתנה לי שיעור קצר לחיים.
היא אמרה לי: "תבדוק מסביב למי כולם מסתובבים, זה יהיה הסימן שלך מי המלך". רגע אחר כך כבר הבנתי לבד, הסימן באמת עזר.
חולה או לא חולה, לראות את המלך זה מפחיד ממש.
*
בערב, אחרי ההתרגשות, ישבתי ללמוד עם אבא.
בהשגחה הגענו לדף צ"א בסנהדרין, תראו מה כתוב שם:
"מפני מה (השמש) שוקעת במערב? … כדי ליתן שלום לקונה (לה' יתברך) שנאמר: 'וצבא השמים לך משתחוים'".
תחשבו על זה ככה: השמש, הירח וכל הנבראים כל הזמן משתחווים לה' יתברך.
אז גם אם אני לא מצליח לראות שכל המציאות היא רק גילוי של אור ה', ואני גם לא מכיר את ה' כל־כך, ובעיניים שלי המציאות נראית נפרדת, בכל זאת יש לי מה לעשות כדי לירא מה'.
אם אני אבדוק למי כל המציאות משתחווה,
זה יהיה הסימן שלי מי המלך.
