לחיות,
לנשום את תמצית החיים,
להיות מוכן למות.
*
"שומע אבי? יש כאן יופי של סברא בסוגיה, הרשב"א ממש מחדש כאן יסוד חשוב".
"וואו! זה באמת חידוש מה שהוא כותב כאן, ממש מיוחד. בדיוק ראיתי משהו דומה ב…"
"במה אבי? אתה יכול רגע לעזוב את הפלאפון ולסיים משפט"?
*
לאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אתה שוב עושה את זה!!!!!!!!!!!!!! פשוט לא להאמין, כאילו לא היה אתמול!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
באיזה קטע אתה לא לומד כלום?
תרשה לי לדייק. אתה לומד משהו, אבל אז המכשיר המשוקץ הזה פשוט גונב לך את תשומת הלב ואתה עובר זמנית לפלנטה אחרת.
*
"המשנה כאן אומרת שר' יהודה מחייב, הרב לימד אותנו בכיתה שהסיבה שהוא מחייב היא כי ר' יהודה מחייב במלאכה שאינה צריכה לגופה. אתה שומע אבא"?
"מה? כן. מאוד יפה. אבל למה הרב שלכם מלמד אתכם על גופות"?
"מה הקשר לגופות? מלאכה שאינה צריכה לגופה. אתה בכלל לא מקשיב".
"כן חמוד, אבא מאוד מוטרד בדברים שקשורים לעבודה".
*
עבודה? איזו עבודה בראש שלך?
תתעורר כבר על החיים שלך! הבן שלך רוצה ללמוד איתך תורה ואתה עסוק בעבודה?
מישהו כאן לא מאופס!
*
"ברוך אתה ה', אלוקינו ואלוקי אבותינו"
ממש נחמד היה אתמול עם כל המשפחה. זה מזכיר לי שאני חייב לשלוח היום בקבוצה את התמונות שצילמתי, תמונות כל כך יפות של משפחה מגובשת.
אם כבר מדברים על גיבוש, חייבים לקדם את יום הגיבוש בעבודה, כבר שבועיים אנחנו מדברים על זה ושום דבר לא זז.
"ברוך אתה ה' מגן אברהם"
*
אוף אוף אוף.
כבר יש לי כאב גרון והריאות שלי נגמרות מהצרחות. אם לא תתעורר מהר תגלה שאני זקוקה להחייאה דחופה.
ת-ת-ע-ו-ר-ר כבר!
*
"אתה יודע אחי, בזמן האחרון אני מרגיש עם עצמי לא מאה. זה לא שקרה משהו, אבל בפנים יש איזו תחושה לא טובה, כאילו מישהו צורח שם שאני לא בכיוון.
והאמת היא שהוא צודק, אני באמת לא בכיוון. חי את העולם הזה באקסטרים, ובאופן ישיר זה משפיע על התורה והתפילה שלי. כבר הרבה זמן אני מרגיש שכל מה שקשור לקודש הוא חלק מהמבול של העולם הזה במקום להיות תיבה ואי של שקט. הכל נבלע בתוך השיטפון הזה שזורם מסביב".
*
מה שאתה מדבר. אשריך! שוב הוכחנו שאין ייאוש בעולם כלל!
תן לי לנסח את התחושות שלך במילים.
כנציגה של החלק האלוקי שלך אני נושאת אהבה עמוקה לה', כזאת שאתה מוכן אפילו למות בשבילה.
לפעמים יש לך טעות שמסירות נפש היא משהו שעושים כשאין ברירה. מישהו מצמיד אותך לקיר ונותן לך שתי אופציות ואז אתה נדרש למסור את הנפש.
אז זהו שלא. מסירות נפש זו מהות, המוכנות להתמסר לה' עד כלות.
כל פעם שאתה לומד או מתפלל אתה מסוגל למסור את הנפש, לנטוש את העולם הזה על כל האקשן שלו ולעבור לפינת גן־עדן. כאן, בעולם הבא שבעולם הזה, אפשר להתמסר ללימוד ולתפילה בלי שהעולם הזה יבלבל אותך. עכשיו אין אוכל, שינה, חדשות, ווטצאפ, רשתות חברתיות, מיילים, עבודה וכו' וכו', יש רק אותך ואת ה' יתברך.
בעולם הבא אתה ממש תרגיש תענוג מהעניין, אבל בעולם הזה אתה יכול להסתפק בזה שאתה הולך עם האמת.
בכל מקרה אתה תראה שאלו החיים האמיתיים, לא כל הקשקושים שאתם קוראים להם חיים.
*
"בקיצור, קבל החלטה דרמטית: מהיום אני משתדל ללמוד ולהתפלל עם פלאפון מכובה – אין יותר שטויות. חוץ מזה שהייתי רוצה להגיע ללימוד ולתפילה מכוון יותר".
*
אתה יכול! אתה יכול!
אם רק תקדיש רגע לפני הלימוד או התפילה.
סתם, קח לדוגמה את ברכת 'אלוקי נשמה', בדיוק על זה היא מדברת: הנשמה הייתה שלו ותהיה שלו וזה אומר שבעצם גם עכשיו אתה צריך להיות במצב של מסירות נפש, זו המהות שלך. עם המחשבות האלו תתחיל לברך ברכות השחר ולהתפלל, ותבדוק אותי אם התפילה שלך לא מכוונת יותר.
גם בלימוד כדאי להקדיש למחשבות האלו כמה דקות בתחילת הלימוד, וכל פעם שפותחים שוב ספר לתת איזו דקה לזיכרון לצוף. אפילו אם לומדים ברציפות כמה שעות כדאי להקדיש דקה כל תחילת שעה לתזכורת קצרה.
*
"וזהו, עם ההחלטה הזו ברור שיהיה לנפש שלי טוב יותר, ואני ארגיש הרבה יותר טוב עם עצמי".
*
זה חשוב יקירי.
אבל האמת היא שאני בכלל לא עסוקה בעצמי, וכדאי שגם אתה לא תתעסק בעצמך ובי. הכי טוב ששנינו נתעסק רק בה'. כל פעם שאתה גואל אותי מהמאסר של העולם הזה ומחזיר אותי אליו יתברך זה כמו לפדות מהשבי את הבן היחיד של המלך.
אתה יכול לדמיין כמה שמחה אתה גורם ככה למלך? אז זהו, זה היעד.
בסוף העיקרון פשוט.
למות כדי לחיות.
