היי מתוק, מה קורה?
אפשר שניה לעניין אותך?
ממש בקטנה לא משהו גדול,
רק תעיף מבט.
*
מה אתה נבהל, מי ישמע?
אתה באמת לא רגיל לראות דברים כאלה, ממש סליחה. הנה תסגור בעדינות, תחזור חזרה למקומות המוכרים והידועים ותקבל על עצמך שלא להיכנס בחיים עוד פעם לדברים כאלו.
בשום פנים ואופן לאף אחד אין חלילה רצון אפילו קטנטן אפילו פצפון שמשהו יקרה ליראת השמים שלך, לתמימות שלך. אתה כזה צדיק וממש חשוב שתישאר כזה.
אין לך ממה לפחד.
*
כמה מפתיע, באמת, מי היה מדמיין שתחזור לביקור.
נחמד שבאת לבדוק מה שלומנו כאן, סקרנות זו בהחלט תכונה חשובה. חשובה מאוד.
מעניין אותך לבדוק קצת יותר? רוצה לראות אפשרויות נוספות? ממש בלי מאמץ אתה יכול להמשיך מכאן לעוד מקומות מעניינים. אבל רק להזהיר, הם קצת יותר רציניים ופחות ידידותיים ממה שראית עד עכשיו.
אתה חושש בצדק, אשריך צדיק.
ניפגש בפעם הבאה. אה, אופס. שתזכה לא לחזור לכאן חלילה חלילה.
*
מה, אתה כאן? רוצה בכל זאת לנסות? בסדר, בלי לחץ, כאן אין כפיה, בניגוד לבית המדרש שלכם הדוסים ששם אתם כל הזמן חייבים הכל. אתה יכול למחוק את השורה האחרונה.
שלא תגיד שלא הזהרתי אותך, באמת יותר קשה כאן ממה שראית בהתחלה, אבל זה לא ממש גרוע, יש גרועים יותר. לא לא לא, לא רמזתי שכדאי לך להמשיך הלאה, רק ככה להרגיע אותך שלא נפלת לבור עמוק, זה מים רדודים.
אין כמו המבט הזה שיש לכם בעיניים בשלב הזה, מבט רעב. זה שלב כל כך מספק, המעבר מהמבט המבוהל למבט הרעב והמחפש. יש עוד מבטים, אתה תכיר אותם בהמשך. בינתיים תהנה, קיבלת כרטיס מועדון.
*
מצחיק באמת.
להסתכל אחורה ולראות את הדרך שעברת מהפעם הראשונה. אתה זוכר כמה נבהלת בפעם ההיא ממה שהיה שם? היום ברגעי ההתחזקות שלך אתה חוזר לשם, זו אפילו לא נפילה, זו נורמה.
הלכה התמימות יקירי, לא בקטע רע, אלה עובדות החיים. המבט שלך כבר לא רעב, אתה מהקבועים כאן, לא מהחדשים. מבט מכור, של אחד שפשוט חי כאן.
*
איי, מסכן, איך אני אוהב את המבט הזה. בשביל המבט הזה היה שווה הכל.
אתה יודע כמה השקעה זה לעבוד עליכם פעם אחרי פעם עד שתגיעו לכאן? אבל עד הרגע הזה תמיד יש חשש סביר שתחליטו לחזל"ש את האירוע, לחתוך מכאן חזרה.
אבל המבט הזה הוא הוראת הקבע שלך, זהו, מכאן כבר לא תצא.
המבט המיואש.
*
רק להזכיר לך שמי שנפל כמו שנפלת אין לו דרך חזרה, איך אומרים אצלכם? 'רשעים הם ברשות לבם', בחירה כבר אין לך. כל הרהורי התשובה שיש לך לא באמת משנים למישהו, והרצון שלך לברוח לא באמת רלוונטי. אתה כבר שייך לכאן סופית, ברשות לבך, בלי יכולת לבחור אחרת, לעשות שינוי אמיתי.
לא נורא, בוא תחזור לכאן, לפחות כאן תהנה.
*
שקרן מרושע, זה מה שהוא, מנוול שבמנוולים.
קצת עובדות: 'רשעים הם ברשות לבם' נאמר על רשעים גמורים, והם באמת תקועים, וגם זה רק עד שהם יעשו תשובה. אבל מי שהוא לא רשע גמור ויש לו עוד הרהורי תשובה בכלל לא שייך למשפט הזה.
תקשיב טוב טוב, זה בכלל לא משנה איפה היית ומה עשית, בכל רגע נתון אתה יכול לבחור אחרת. יש לך מוח והוא שולט על הלב, ואם רק תפעיל אותו אתה יכול לצאת מכל מקום שהגעת אליו. מהרגע הנוכחי אתה יכול לבחור אחרת ולהיות מי שהיית ועוד יותר מזה. מה שבטוח הוא שאתה לא אבוד אף פעם.
יש מי שיוצר לך מציאות מדומה וגורם לך להאמין שזו המציאות האמיתית. אבל האמת היא שזה רק דמיון, קורי עכביש, תזיז אותם ותגלה שהם לא מוצקים כמו שדמיינת.
אין ייאוש בעולם כלל.
