האוצר שמתחת להר סיני
כבר 3334 שנה אנחנו מציינים את מעמד הר סיני בחג השבועות. ובכל שנה העיסוק המרכזי הוא
לנוער שלנו יש כוח בכך שהוא מלא בחיבור אמיתי. הוא מתרגש מדברים. תפילת קרליבך עוצמתית או סיפור מור"ק יכולים לרומם את רוחו לגבהים גדולים. זה משהו שהמבוגרים כבר לא יכולים להרגיש. הציניות, העולם ה'אמיתי', גורם לרגש שלהם להתכהות.
כשנער מתאהב, הוא מתאהב באמת. כל כולו בתוך ההתאהבות. וגם נער, כשמו כן הוא, מתנער, מורד בהורים. הוא רודף אמת, וכשהוא מאמין במשהו, הוא דבק בו בצורה חזקה מאוד.
התעלות רוחנית שכזו פלוס דבקות אמיתית, גורמות לו ללכת עד הסוף לכל דבר שהוא רוצה.
לא בכדי מתגייסים, משרתים את המדינה ומתנדבים בגיל הנעורים. בגיל זה יש את שיא הכוחות, את מלוא המרץ.
בשבוע ארגון, רגע לפני השיא של השנה, ניתן להבחין בכוח של הנוער, שלא ישן כבר חודש, שנותן את כל לבו לחניכיו, שיושב עם הילדים לשיחות אישיות, לצביעת קירות, וצורח במורלים.
אז מי יכול לעבוד את ה' בצורה חזקה יותר מהנוער תגידו לי?
לבן הנוער יש כוחות רבים, גם פיזיים וגם רוחניים, והוא יכול לקחת אותם להרבה כיוונים. כמו למשל מטוס בואינג - אם הוא יסע על הקרקע או בתוך עיר הוא יגרום נזק שלא יתואר אבל אם הוא יטוס באוויר הוא יעשה דבר שגם אלף מכוניות לא יצליחו לעשות. כך גם לנוער יש הרבה כוחות, אם הוא יקח אותם למקומות רעים וישקיע בזה את כל הכוח הוא ירד לבאר שחת, אבל אם הוא יקח את עצמו למקומות טובים ויעבוד את ה', הוא ישפיע טוב וברכה בעוצמה רבה לעצמו ולסובבים אותו.
הנוער בדרך כלל מחפש להגיע לאמת המוחלטת, למשהו שהוא ירגיש שהוא אמיתי ויספק אותו, וכשהוא מגיע לאותו הדבר הוא נדבק בו ומשקיע בו את כל הכוחות שהוא יכול.
נאמר במסכת אבות (ד, כ) שילד שלומד דומה לדיו הכתובה על נייר חלק, וזקן שלומד דומה לדיו כתובה על נייר מחוק. מבוגר הוא נייר מחוק, כי מתי שהוא היה נער הוא כתב ומחק, כתב ומחק, ועכשיו הוא מקובע ולא משתנה, ולכן עבודת ה' שלו קבועה כל כך. אבל הנער משנה את דעתו ומעצב את עולמו כל הזמן ולכן עבודת ה' שלו מאוד מגוונת ויפה.
יחסית למבוגרים, הנוער הוא תמים ופחות מבין את המציאות, וכשהוא עובד את ה' מתוך תמימות יש בזה חן. "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". מבוגרים כבר לא מסוגלים לדפוק את הראש בקיר.
תרבות המערב חודרת אלינו חזק מאוד והרבה אנשים נהיים חילונים בגללה, בן הנוער שמלא בכוחות מתקשה להתגבר על התרבות הזאת, ואם הוא מצליח הוא מתחזק מאוד באמונתו וגם זוכה לשכר גדול על ההתאמצות.
מה הקדוש ברוך הוא מבקש מאיתנו?
זאת שאלה שנשאלת בכל דור ודור על ידי בעלי שיבה וצעירים חסרי מנוח. כמדריך בתנועת נוער אני שואל את השאלה הזאת ומנסה לחדד את סקרנותם של החניכים. בפרשיות השבוע אנו למדים על האבות הקדושים ומתחקים אחרי מעשיהם, מנסים להבין מה עומד מאחורי כל סיפור שהתורה מספרת.
מדוע אברהם הוא אבי האומה ולא נח שקדם לו? "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו, את האלוקים התהלך נח". במה הוא שונה מאברהם שגם הוא החל לקרוא בשם ה'? רש"י על פרשת נח אומר שיש הדורשים אותו לשבח ויש הדורשים לגנאי. למה לגנאי? אולי לא לשבח, אבל בוודאי לא לגנאי... אני חושב שהתשובה קשורה לעצם היותי מדריך בעיר אשדוד. סניף עזרא אשדוד ממוקם בלב שכונת מצוקה.
מדי שבוע בימי חמישי מתכנסים עשרות ילדים מכל רחבי העיר לפעולה ערכית ומכינים סלי מזון לנזקקים. ומדי שבת מתייצבים בקור העז ובשמש הקופחת עשרות חניכים וחניכות בחולצות לבנות, ובסדר מופתי מקיימים את המסדר בגאוות יחידה, כשדיירי השכונה מביטים מהחלון, וכולנו מרגישים שליחות בקיום הסניף דווקא בשכונה הזאת. גם נח וגם אברהם קראו בשם ה', אך נח ביקש להסתתר בתיבה ואילו אברהם ביקש לפתוח את האוהל לארבעה כיוונים. כל מי שביקש, נכנס לאוהל והתקבל בסבר פנים יפות. לכן אברהם מכונה "אב המון גויים" והוא הראשון באבות.
אין כמו להיות מדריך בעיר מעורבת שבה יש מגוון רחב של עם ישראל – עולים וותיקים, חרדים ובעלי כיפות שקופות. אנו מנסים להתחקות אחרי מעשיו של אברהם אבינו ולקרוא בשם ה' לכל עם ישראל ולהיות גאים במה שאנו עושים. אז מה ה' רוצה? שנידמה לאבות הקדושים, ושנפיץ את תורת ישראל בארץ ישראל לכל עם ישראל!
כבר 3334 שנה אנחנו מציינים את מעמד הר סיני בחג השבועות. ובכל שנה העיסוק המרכזי הוא
רבים מכם חוו פעם את ההתלבטות הזו במה להשקיע – בעם ישראל, בארץ ישראל, או אולי
בכל פעם שנאור כרמי, המנהל המוסיקלי של ׳צמאה׳, מתחיל לעבוד על ניגון חדש, בשלב הראשון הוא
ארץ ישראל, אמא אדמה, היום את בטח שמחה במיוחד, היום יום הולדת לאילנותייך, כיאה לצניעותך הוא
הרב, טוב לנו ביחד, אנחנו לא רוצים להיפרד. * תרשו לי לתמלל שיח דמיוני והיפותטי לחלוטין,