מנימת השאלה עולה, כי נקודת המוצא "תעסוקה במשרה מלאה" היא גורם מפריע בעבודת ה', וכעת רק נותר לפתור את הקונפליקט בין השניים.
העובדה שליהודי יש עבודה ופרנסה כשרה, הרי זו ברכת שמים. וכשליהודי יש עבודה במשרה מלאה, זו ברכת שמים כפולה ומכופלת שיש להודות לה' על כך באופן של "פינו מלא שירה" (לכמה אנשים אין עבודה?). אם נצא מנקודת מבט זו, ניתן להבין בקלות שהעבודה אינה יכולה להפריע בעבודת ה'. אדרבה, מן הראוי לנצל את המקום הזה שניתן משמים, ולהפוך גם אותו ככלי להשלמת כוונת הבריאה "לעשות לה' דירה בתחתונים".
הרבי מליובאוויטש עודד את אלו שהתקרבו לחיי תורה ומצוות, שלא להזניח את עיסוקם הישן, אדרבה. הצייר ימשיך לצייר והזמר ימשיך לשמח לב אנשים, אלא שהכל יהיה מכוון לקדושה. השלמות נמצאת כשרותמים את עבודת היום־יום לעבודת ה' וממזגים אותן.
עשה כאן קדושה. אם הנך עובד במשרה מלאה, קח אתך לעבודה ספרי קודש ולמד בהם. קח עמך זוג תפילין וזכה את הבאים עמך בקשר בהנחת תפילין. הנח קופת צדקה על הדסק, הקפד לפתוח כל ישיבת צוות ברעיון תורני, וכהנה רבות.
מי אמר שעבודת ה' הנדרשת ממך היא דווקא בבית המדרש, אולי היא דווקא במקום עבודתך?!
ולסיום, כדאי לזכור כי אדמו"ר ה"צמח צדק" אמר: "כשעוזרים ליהודי בפרנסה, אפילו בלהרוויח שבעים קופיקות (מטבע קטנה ברוסיה) במסחר עגלים, אזי כל שערי היכלות העליונים פתוחים לפניו".