חז"ל הקדושים לימדו אותנו שקיימת "ירידת הדורות", ובדורות הקודמים היו נשמות הרבה יותר גבוהות והיה קל יותר בעבודת ה' - כוחות הגוף והנפש היו חזקים יותר, ואנשים יכלו להגיע למדרגות גבוהות הרבה יותר מהדור שלנו. ולכאורה איך אנו יכולים, בעבודה שלנו, דור "עקבו של משיח", להשיג את התכלית ולקרב את הגאולה?
אלא שצריך לדעת שהתכלית בעולם היא להוריד "שכינה בתחתונים". דווקא מתוך המקומות הנמוכים, הגשמיים של העולם הזה – משם עתידין להיגאל, כשיאיר בהם אור ה'.
מלאכים ושרפים ועולמות עליונים יש בשמים בלי סוף, אבל הקדוש ברוך הוא רוצה את שוכני בתי חומר, דווקא את העבודה שאנו נמצאים בה. מוקפים במצבים שמושכים אותנו להיפך מקדושה, היפך מטהרה, היפך מהתקרבות – ובכל זאת נלחמים.
וזה היסוד שאבינו שבשמים רוצה שנשריש בקרבנו – שכל תכליתנו ושליחותנו בעולם היא ללחום מלחמות. אנחנו לוחמי מלחמת ה', ולכל אחד יש מלחמות שרק הוא יכול ללחום, ולכל יום יש את המלחמות שלו. המלחמות הללו הן הנחת רוח שלמעלה – לא הניצחון כי אם ההשתדלות לנצח.
וכל אחד צריך לדעת שלמעלה בשמים כתוב מה יהיו המלחמות של היום הזה, באיזה ''סור מרע ועשה טוב" במחשבה, דיבור ומעשה נצטרך לעמוד מהרגע שנקום בבוקר ועד הרגע שנלך לישון. יש מלחמות שהקדוש ברוך הוא רוצה שננצח לגמרי, יש מלחמות שרוצה שננצח רק לשליש ולרביע, ויש גם מלחמות שרצון אבינו שבשמים שלא ננצח כלל, והעיקר הוא מה שנלחם. זה החביבות וזה הנחת רוח של ה' יתברך למעלה. ויהי רצון שנילחם את המלחמות היטב ובעזרת ה' נעשה ונצליח.