איך שומרים על העיניים ונשארים נורמליים?

שאלה: איך שומרים על העיניים ונשארים נורמליים?

לא נורמליים

// הרב ארלה הראל, ראש ישיבת 'לב חדש', שילה

ראשית כל נא הרשו לי לכפור בעיקר - מי אמר שצריך להישאר נורמליים?! אנו מצויים בעולם לא נורמלי, בו הפריצות והזימה ניבטת מכל פינה ופינה, בקנה מידה שלא היה כדוגמתו מעולם. אולי דווקא בשל כך, צריך, לצערנו, להתנהג קצת באופן לא נורמלי? כן, לצמצם את שעות השוטטות שלנו ברחובות ולהקפיד לא להתקרב אפילו למעיינות בהם הצניעות איננה מוקפדת. אני, למשל, בצעד כואב, הפסקתי לקחת טרמפיסטיות שאינן לבושות בצניעות. וכי אין גבול לחוצפה? הרוצה להסתובב כך ברחוב, אין ביכולתי לכפותה (למרות שזו וודאי הטרדה מינית); אך לרכב שלי אינני חייב, ואף אסור לי, להעלות את מי שאינה מכבדת אותי.
אך למרות כל זאת, אי אפשר לברוח מהעולם לגמרי. מה עושים בכל זאת כדי לא לתת לזוהמה הזו לפעפע בתוכנו? תורת החסידות לימדה אותנו שרק האור מגרש את החושך. כבר הרמב"ם הדריכנו שהדרך הטובה ביותר להימנע מהרהורי עבירה היא "יסיע מחשבתו לדברי תורה, שהיא אילת אהבים ויעלת חן", כלשונו בהלכות איסורי ביאה (כא, יט), ואנו צריכים להרחיב זאת גם לכל דבר שבקדושה – שמיעת ניגון טהור וכל דבר המרומם את נפשו של האדם. אפשר להשתמש בכלי המשחית הסלולריים לטובה – להעלות עליהם שירים מתוקים המעוררים געגוע אל ה' יתברך, ופשוט לשמוע אותם כל עת שמצויים בסביבה לא טהורה. ניגון טוב, או פיסקה באורות התשובה ובתניא, מסוגלים לסלק הרבה מחשבות רעות. כשהוא רק שומע ניגון מתקרב אליו, היצר הרע תופס את הרגליים, מקפל את הזנב ובורח!

לא רק העיניים

// הרב אורי גמסון, מרצה לחסידות

אותי מעניין דווקא לדעת איך אפשר שלא לשמור על העיניים ולהישאר שפוי. שמעתי פעם מהמשפיע הרב דייטש שליט"א שאמר בשם אביו, כי חסידים הראשונים לא היו מסתכלים סתם כך דרך החלון, מכיוון שעצם ההסתכלות דרך החלון פירושה "אני פנוי לראות כל מה שיזדמן", והם אמרו 'לא' באל"ף רבתי לגישה כזו.
אם השמירה מתחילה רק מהעיניים זו באמת יכולה להיות בעיה. אבל אם שמירת העיניים היא תוצאה של דרך חיים, שאומרת: אני מגדיר לעצמי איפה אני מונח בחיים, אני בוחר במה אני מסתכל ובמה לא, ובקיצור: אני מנהל את החיים ולא הם מנהלים אותי, אז לא רק ששמירת העיניים איננה מוציאה משפיות אלא אדרבה, היא שומרת עליה, מכיוון שאני לא מבלבל את הראש שלי עם אלף ואחד נתונים שהם לא רלוונטיים לחיים שלי.
נכון, זה לא דבר קל ובפרט בזמנים מסוימים בעונות השנה. אבל באותה מידה שנסתכל בתימהון על אדם שאינו משופע בכסף, וממלא את ביתו בכל מיני מוצרים מיותרים, רק בגלל שהוא 'עבר ליד והיה ממש חייב לקנות', כך אנחנו צריכים לחשוב על עצמנו כל פעם שאחנו עוברים ו'קונים' את הלוקשים שמנסה למכור לנו היצר הרע. ממלאים איתם את הראש, ואחר כך שוברים את הראש איך להיפטר מהם.
נגדיר לעצמנו מה אנחנו עושים בעולם הזה ולמה אנו זקוקים בשביל לעשות את מה שאנחנו צריכים לעשות, ודברים יהפכו קצת להיות יותר פשוטים.

העין רואה, הלב בוער והשפתיים מדובבות

// פרץ איינהורן, ר"מ במכינה הקדם צבאית 'עצם', נווה

פשוט להתפלל!
פשוט לדבר עם השם יתברך!
כל היום! כל הזמן!
הלוואי יתפלל האדם כל היום כולו.
ברוך השם, דור של עקבתא דמשיחא, דור של גאולה.
זה כנגד זה עשה אלוקים.
כעוצמת הנסיונות, כך עוצמת הכיסופים להשם יתברך.
הלב בוער והשפתיים מדובבות:
ריבונו של עולם, אני רוצה עיניים טהורות, אני רוצה פה טהור, אוזניים טהורות, לב טהור. אני רוצה חיים טהורים, אני רוצה לזכות באישה טהורה, להקים בית טהור ולגדל ילדים טהורים.
חטאתי, עוויתי ופשעתי לפניך במראות אסורים. אני מכיר בחטאיי, מתוודה לפניך בפי, מתחרט מכל ליבי ומקבל על עצמי לא לחזור על כך בעתיד ומתחנן לפניך שתעזור לי, כי אם לא תעזור לי - פשוט איני יכול!
אבי שבשמים, הגמרא ביומא מלמדת אותנו שכשעושים תשובה מאהבה זדונות הופכים לזכויות.
אני אוהב את תורתך הקדושה, אוהב את ישראל קדושים, אוהב תלמידי חכמים, אוהב ללמוד, אוהב לעשות חסד ואוהב מאוד להתפלל לפניך. אני שונא ליפול, אני שונא טומאה, אני שונא לשון הרע, אני שונא חוסר צניעות, אני שונא להרגיש קטן, אני שונא להיות עם חברים שמרחיקים אותי ממך יתברך.
אני עושה תשובה מאהבה – כולי זכויות!
חז"ל הקדושים מלמדים אותנו: במקום שבעלי תשובה עומדים - צדיקים גמורים אינם עומדים!
ואני בעל תשובה, עכשיו, ברגע זה.
כל שמירה והצלחה קטנה בדור שלנו, היא כמו אלף אלפי הצלחות בדורות קודמים.
אני מקבל על עצמי עכשיו: להפסיק להתחזק לבד! אני רוצה להתחזק גם עם אחרים שמשתוקקים ומתפללים כמוני כל היום.