המפגש הראשון שלי עם ירושלים ועם הכותל היה מעט אחרי מלחמת ששת
הימים.
הימים הם ימי אופוריה שאחרי המלחמה והניצחון הגדול, וההורים שלי,
ניצולי השואה, שעבורם ירושלים הייתה חלום דורות שהתגשם, מיהרו
לקחת אותי, ילד בן 8 בכיתה ב', לכותל לראות ולחוות את הנס הגדול,
ולהתפלל.
ההגעה הראשונית שלי לכותל הייתה עבורי לא רק חוויה מכוננת
ומשמעותית, אלא תובנה גדולה וקריאת כיוון לכל החיים.
הגענו אל שער האריות, ושם עמדה שורה ארוכה של חמרים וחמורים
שהציעו טרמפ בשביל העולה דרך אזור יד אבשלום בואכה שער האשפות
עד הכותל.
אבי ז"ל הושיב אותי על אחד החמורים כשהוא פוסע לידי, וכך שיירה
ארוכה של חמורים ורוכביהם עשתה דרכה אל הכותל.
כמו ילדים טובים ואחרים, גם אני גדלתי על תיאור המשיח המגיע על חמור,
והנה לפתע אני מוקף בכל כך הרבה 'משיחים' על חמור, וכשהגענו לכותל,
עמדו שם אלפים רבים רבים מכלל ישראל - מכל הגילים, העדות, הדעות,
הגוונים, האמונות והרקעים - וכולם עומדים בדיבוק חברים אנושי גדול
ומדהים, ובדיבוק רוחני גדול אל העיר והמקדש.
זה היה רגע ומראה מכונן שצרוב בתודעתי וממחיש יותר מכל מאין באנו
ולאן אנו הולכים ושואפים, ומי צועד איתנו בדרך הזו.
סגולתה של ירושלים היא החיבור. זו העיר שהגדרתה ומשימתה היא
לחבר. זו העיר שֶׁחֻבְּרָה לּהּ יחְַדָּו. שעושה את ישראל חברים, שמחברת בין
אדם לחברו, בין עבר לעתיד, בין ישראל לאביהם שבשמים, בין עדות, בין
גילאים, בין השקפות, בין השבטים השונים.
זו ירושלים של מטה המשמשת לנו בבואה לירושלים של מעלה.
זו ירושלים המאתגרת אותנו לשני הכיוונים - מצד אחד היא מזכירה לנו
שהיא כבר נחרבה בעבר פעמיים עקב היותנו לא ראויים לה, והיא מאתגרת
אותנו בשלישית שהתנאי להיבנותה הוא היותנו מסוגלים ללמוד את לקחי
העבר, ומתוכם לייצר את החיבור הגדול של כלל ישראל ללא יוצא מהכלל
אל העיר ואל הקודש.
בדברי הימים ב' אומר הקב"ה: "וָאֶבְחַר בִּירוּשָׁלַםִ לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם".
על הפסוק הזה שמקבילו מופיע בספר מלכים א', אומר המלבי"ם: "כי
התאחדות ישראל היתה תלויה בשני דברים... התאחדות האומה להיות
כגוף אחד, וזה היה על ידי ירושלים, כמו שכתוב 'ירושלים הבנויה כעיר
שחוברה לה יחדיו ששם עלו שבטים' וכו', שעל ידי שכולם עלו שם לרגל
ופני כולם אל מקום אחד, נתאחדו כל איברי הגויה הכוללת להיות גוף אחד
עד שירושלים היתה אל גוף הכללי הזה כמשל הלב בגויה, ששולח רוח
החיים אל כל הגוייה על ידי מרוצת הדם הסובב מן הלב אל כולם ואליו
ישובון".