ובכן תן כבוד ה' לעמך. הרבה שנים התפללנו על כבוד במובן הפשוט, שעם ישראל לא יהיה למרמס, שדם יהודי לא יהיה הפקר, שכנסת ישראל לא תהיה כרחל שלפני גוזזיה נאלמה. התפעלנו מכך שיש יהודים שיכולים לזקוף את הגב, מסוגלים להניף חרמש, לחרוש, לזרוע ולקצור ולהחזיק נשק להגן על עצמם.
עכשיו הגיע שלב חדש עם סוג חדש של כבוד. לא רק שעם ישראל לא יהיה למטה מכולם, לא רק לצפות שנהיה לפחות כמו כל העמים, אלא שנתחיל להיות לדוגמה ומופת לכולם. אנשים בכל העולם מסתכלים עלינו איך קמנו מעפר, איך אנחנו מצליחים להתמודד עם כל האיומים, איך מצליחים להיות גם חזקים וגם אנושיים. מסתכלים עלינו ולומדים. בקוריאה, בסין ובהודו שם ישראל נישא בהערצה. מפקדי צבא אמריקאים ובריטים מגיעים לכאן ומתמלאים התפעלות מעם התנ"ך שחוזר לארץ התנ"ך ומחולל בעזרת ה' ניסים בדרך הטבע, בצמיחה הכלכלית ובהמצאות המדהימות שנדמות לקסמים. מסתכלים ורוצים ללמוד מאיתנו איך משלבים חדש וישן, חוזק ורגישות, שכלולים מודרניים וילודה מרובה. איך עושים את זה, איך מגלים כוח חיים כה גדול ורצון לצמיחה כה חזק אחרי כל הרדיפות והשואות.
זו אחריות! ובכן תן כבוד ה' לעמך, תהילה ליראיך ופתחון פה למייחלים לך. רוצים לשמוע אותנו. מעתיקים מכאן את הרעיון של המכינות כהכנה לצבא או לחיים, מנסים להבין את הראש היהודי שלומד גמרא. מחפשים איפה הסוד, מהי החידה של העם הזה שגרמה לכל כך הרבה קנאה ויכולה לגרום לכל כך הרבה התפעלות. והתשובה נמצאת באותה תפילה - ובכן תן כבוד ה' לעמך. כבודו של עם ישראל הוא כבוד אלוקים.
עוד לא סרו האיומים, גם הממשיים וגם הסכנות של השפעה רוחנית זרה, אבל אדרבה, ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. במקום לחשוב שהם הגדולים ואנחנו צריכים ללמוד מהם, או להיזהר מללמוד מהם, עלינו להשיב אל לבנו שכאן אצלנו יש גדלות, וכל העולם מצפה לה. ציפייה זו מתחילה להיראות עכשיו, ותלך ותגדל. אין לנו ברירה אלא לסגל עצמנו להיות המורה של כל העמים. ופתחון פה למייחלים לך.