לפעמים נראה שהשיח של 'הפסיכולוגיה היהודית' אוהב מאוד את השיטות המהירות והחיצוניות כדי לטפל בבעיות שלנו – שינוי חיצוני של התנהגות, התמקדות בדפוסי חשיבה וכדומה. יש הרבה גישות פסיכולוגיות שממליצות על טכניקות כאלה ואחרות ואני לא פוסל אף אחת. ובכל זאת, אני מאמין דווקא בשיטה שנכנסת עמוק יותר.
כיהודים, אנחנו לומדים הרבה תורה, צוללים להבנה שכל דבר בעולם קשור לדבר שורשי יותר ממנו, הכל מחובר. החסידות מחברת בין עבר, הווה ועתיד, חושפת את עולם הכוונות. אז למה שהדרך שבה ניגש לבעיות ולהרגלים שלנו תהיה פשטנית וחיצונית?
בגדול, אפשר לקרוא לדרך עליה אני ממליץ 'דינמית'. היא מאמינה שהנפש מלאה בכוחות רבים שכל הזמן עוברים תהפוכות, מלחמות, יחסי־גומלין. הכל חי ובועט, קומפלקס שהתחיל להיבנות מהרגע שנולדנו וממשיך עד עכשיו.
במבט הזה, ההרגלים שלנו הם לא רק איזו פעולה שחזרנו עליה כמה פעמים ו"התרגלנו" אליה. יש סיבה שטמונה בפעולה הזו. הפעולה הגיעה בגלל סיבה מסוימת והיא גם ממשיכה ומשרתת אותנו. זה נקרא 'רווח משני'. אנחנו מרוויחים משהו מההרגל, גם אם אנחנו שונאים אותו ורק רוצים להיפטר ממנו.
ההרגל מכיל משמעות עמוקה בשבילנו. לא בטוח שאנחנו יודעים אפילו מה המשמעות, אבל זה לא משנה להרגל. הוא ממשיך. אם אנחנו נעשה ניתוח 'חיצוני' ונכפה על ההרגל איזו טכניקה שתגרום לו להיפטר ממנו, יכול להיות שהוא ייעלם אבל הצורך הפנימי לא ייעלם. לכן, סביר להניח שהצורך הזה יחזור די מהר, בהרגל אחר, בתופעות חדשות שיצוצו ושוב יכניסו אותנו לכעסים וייאוש.
אז מה עושים? לצערי, אין פתרונות קסם. אני בעצמי ניסיתי להתמודד הרבה שנים עם הרגלים רעים שלי, אבל רק כשנכנסתי לעולם הפסיכודרמה התחלתי להתקדם.
זה אולי לא פופולארי ולא אינסטנט, אבל מי אמר שעבודת ה' היא כזו קלה? אני אגיד לכם עוד משהו, מאתגר עוד יותר: גם אחרי שעשינו את המסע המעמיק אל האישיות שלנו, וסוף סוף חשפנו את החלקים של הפאזל, הבנו מה גורם לנו לפעול ורכשנו כלים להשפיע על עצמנו, זה לא נגמר שם.
אני זוכר את ההתלהבות שלי בקבוצות פסיכודרמה שהעברתי. אנשים סיפרו על איך החיים שלהם השתנו, איך הם התגברו על מכשולים והצליחו לעשות דברים שהם לא חלמו עליהם. הייתי כולי חיוך מאוזן לאוזן, הלב מאושר ובטוח בכוחה של העבודה הנפשית.
כעבור שנתיים קיבלתי כמה טלפונים מאותם אנשים. העבודה נעלמה. האפקטים נחלשו. הם חזרו לסורם, להרגלים שלהם ולקשיים הקבועים. באותו רגע הבנתי שהעבודה הנפשית ממשיכה איתנו לאורך החיים. זה לא רק ההבנות העמוקות שיעזרו לנו, אלא גם חיזוק הכוחות הנפשיים, תרגול עוצמות הרגש והיכולת הקבועה להיות מחובר לעצמי.
אז טיפ קסם בארבע־מאות מילה לא תקבלו, אבל הכְוונה דווקא כן: מי שרוצה לעבוד את ה' ומה שעוצר אותו הם ההרגלים, הנפילות והמחזוריות של המעשים הרעים – שיתחיל לעבוד על הנפש שלו, כי המסע שלו רק מתחיל.
[email protected]