בס"ד

"למען יאריכון ימיך?"
ברכה לחיים מלאי משמעות
// הרב אריק מלכיאלי מרצה לחסידות

המושג אריכות ימים הוא די חמקמק. מרחב הזמן הוא מקביל במובנים רבים למרחב המקום.

כשם שאדם שחי עם מרחבי מקום אדירים זה עדיין לא אומר שיש לו איכות חיים, כך מרחבי זמן הם רק בבחינת כלים ופוטנציאל הכלה לחיים האמיתיים הראויים לשמם.

הפסוק אומר "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום". חז"ל באבות דרבי נתן ציינו שעשרה נקראו "חיים", והצד השווה שבהם הוא שכולם מכילים עוצמה של אנרגיית־על וערכים עליונים ונצחיים.

הדברים ניתנים להבנה גם ברמה הבסיסית ביותר. אדם יכול לעבור פרק זמן ללא כל משמעות הספק והתקדמות, כך שבקורות חייו ניתן כביכול לעשות עריכה ולחתוך את החלק ההוא. לעומת זאת אדם יכול לעבור בפרק זמן קצר חוויות משנות חיים עם עוצמה אדירה.

ישנם סיפורים רבים על אנשים שבשהות של רגע קצר במחיצת צדיק, נפעל ונצרב בהם שינוי, חותם של אש, שליווה אותם מכאן ולהבא עד סוף ימיהם. הבנה זו היא בסיסית לחיים הראויים לשמם. הידיעה הברורה שערכו של הרגע תלוי בנו אם הוא יהיה חסר משמעות או בעל חשיבות קריטית.

בגמרא בכמה מקומות מסופר על אנשים שבמעשה הירואי אחד זכו לדרגה גבוהה, ועל כך בכה רבינו הקדוש ואמר "יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש בכמה שנים". המשמעות של אמירה זו היא ההפנמה של ההזדמנות הנפלאה שניתן לממש ברגע אחד, מול הפספוס האדיר הקיים בכל רגע דל של חוסר מעש ובטלה.

חז"ל הגדירו את העולם הבא כ"יום שכולו ארוך". אחת המשמעויות כאן היא דומה. לעתיד לבוא כל רגע יהיה מלא וגדוש בעוצמה רוחנית אינסופית ולכן הוא עצמו יהיה ארוך כביכול, כל שניה בו תכיל נצח.

מכל האמור עולה שכשהתורה מברכת אדם לאריכות ימים, מעבר כמובן למימוש הברכה כפשוטה כשאדם זוכה לזה, יש בה גם ממד של ברכה לחיים מלאי משמעות, עוצמה רוחנית ועונג פנימי.

בעצם "למען יאריכון ימיך" יכול להתפרש לא רק כשכר אלא כמשימה. יש לקיים מצוות ולמלא את חיינו בתוכן עמוק ואלוקי, כך שכל ימינו יהיו "חיים שיש בהם".

מצינו גדולי עולם שחיו זמן קצר יחסית והספיקו לשנות את כל פני העולם. אחד הבולטים שבהם הוא האריז"ל שחי סך הכל 38 שנה, אך זכה בהם לשנות את כל חיי היהדות עם תורת הקבלה והחסידות שבאה בעקבותיה.

נסיים בציטוט מדברי הרבי מלובביץ' (קונטרס עניינה של תורת החסידות): "כל ישראל בני מלכים הם, והמושג של "חיים" אצל בן מלך הוא – התקשרותו עם אביו המלך. ובאם יתנו לו חיים אבל ינתקו אותו מאביו המלך ויכניסוהו לרפת לחיות חיי בהמה – הרי לא לבד שלא יתענג בחיות זה, אלא אדרבה ימאס ויקוץ בחייו...".

ניצול הזמן
// הרב יהושע טשרנפסקי ר"מ בישיבת הכותל

העיסוק בשאלה זו מזמין אותנו להבין בצורה עמוקה יותר את משמעות המושג הארכת ימים או חיים.

התרגלנו לחשוב ש"למען יאריכון ימיך" זה שכר על כיבוד הורים ו"למען ייטב לך והארכת ימים" זה שכר על מצוות שילוח הקן, וכשרואים שזה לא בהכרח מתגשם כפי שאנו מצפים, אנחנו מתמלאים בתהיות ואף רבו של רבי מאיר כפר בתורה חלק משאלה זו. התרגלנו לחשוב שה"חיים" נועדו לספק לאדם את מילוי מאווייו, אך בהתבוננות עמוקה יותר נראה שצריך להבין את הדברים אחרת.

"יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו" אומר לנו החסיד במסילת ישרים. חז"ל הדריכו אותנו שחובת האדם בעולמו הוא "להתענג על ה'". המשמעות היא שהאדם יחיה את חייו בצורה שלימה. שידריך את כל מעשיו, כל מחשבותיו וכל עיסוקיו בהתאם למציאות עליונה יותר. שיחיה בכל דקה חיים של נצח, חיים של משמעות.

לא כתוב שהקב"ה יתן לנו אריכות של שנים אלא אריכות ימים. אולי כך אפשר להבין למה זה נאמר בכיבוד הורים. ההורים מתאמצים מאוד על גידול הילדים שלהם. למה? למה זה טוב? כי כל תפקידנו בעולם הוא ליצור מציאות שלמה יותר, נצחית יותר. לכן, כשאדם מרוכז בעצמו הוא אינו רוצה להתחתן, וגם אם הוא מתחתן הוא מעדיף שלא יהיו לו הרבה ילדים. לעומת זאת, אם הוא חושב על מציאות שלמה יותר, הוא חושב על ההמשכיות של העולם ושל העם, הוא חושב איך לייצר עולם טוב יותר ומתוקן יותר.

אולי זו הסיבה שגם בשילוח הקן כתוב "והארכת ימים". אם האדם רוצה את הביצים כדי לחיות על ידן, הוא יכול לקחת אותן על ידי שילוח האם. בעלי חיים נועדו כדי שהאדם ירומם את המציאות. גם שם מדובר על 'הורים' ו'ילדים'. אבל אם האדם אינו זקוק לביצים, עדיף שישאיר את האם על הביצים.

אריכות ימים פירושה שכל יום יהיה בעל משמעות, ולכן האתגר הגדול בחיים הוא ניצול הזמן. נאמר על אברהם, יהושע ודוד "זקן בא בימים", התורה דורשת מאיתנו "לבוא בימים", להביא ימים ארוכים בעלי משמעות, ועל פי זה לחיות את חיינו.

אם כן, אריכות הימים המדוברת בכתוב היא תיאור המציאות של האדם הממלא את חייו על ידי התורה והמצוות.

שכר ציבורי
// הרב ד"ר עדי בלכר מרצה באקדמית חמדת

במצוות כיבוד אב ואם שבעשרת הדיברות נאמר "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלוקיך נתן לך". כבר בימי חז"ל התעורר הקושי, שלעתים בפועל ההבטחה של אריכות ימים לא תמיד מתממשת. הפתרון לקושי נמצא כשדרשו חז"ל את הכתוב "למען יאריכון ימיך" – במשמעות של חיי העולם הבא.

יש שהציעו לראות את פשוטו של מקרא כמכוון לא לשכר אישי אלא לשכר ציבורי. ר' אברהם אבן עזרא מבאר: "כי כאשר ישמרו ישראל זאת המצוה לא יגלו ממנה". בדרך דומה ביאר רמב"ן את התוספת שבעשרת הדיברות בחומש דברים "למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ה' אלקיך נתן לך" כמכוונת לציבור, ההבטחה כאן היא להשתקעות העם על אדמתו המבורכת.

ר' משה יצחק אשכנזי בביאורו 'הואיל משה' ביאר שהתוספת "למען ייטב לך" (הקודמת למילים "על האדמה אשר ה' אלקיך נתן לך") בכתוב בדברים נועדה להבהיר בדיוק עניין זה, שהשכר למצווה אינו אישי אלא לכלל. לדעתו, מסר זה חודד בחזרת משה בספר דברים עבור בני הדור השני, שעמד להיכנס לארץ ולחיות כעם על אדמתו. "וזה דבר דק ראוי לאומרו לדור שני ולא לדור ראשון שהיו משיבים 'אך השקט והצלחה תהיה לי! ומה לי ולאושר האומה!' לא כן אריכות ימים על האדמה, כי בגלותם ממנה כל אחד יסבול וידוכא".

דומה שבימינו, בה מודגש האינדיבידואליזם וקיימת נטייה לערעור הסמכות ההורית, חשוב לחזור ולשנן את הפירוש הפשוט של הכתוב: כיבוד הורים ונכונות הבנים להוקיר את מעשיהם ואת דמותם של הדור הקודם – הם בסיס חיוני לחוסנו של עם. הורדת הציפיה לפרס אינדיבידואלי בקיום המצווה וההבנה שכיבוד ההורים נחוץ ומועיל לחברה – הן המפתח לשינוי בפרספקטיבה על המצווה ולפתרון הקושי הטמון בה.

 

אהבת את המאמר? שתפו

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך
רחלי מושקוביץ

מלחמה משותפת

מסופר על הבעל שם טוב הקדוש שהיה מתפלל עם חבורת תלמידיו הקרובים תפילות ארוכות של דבקות.

למאמר המלא »

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן