האוצר שמתחת להר סיני
כבר 3334 שנה אנחנו מציינים את מעמד הר סיני בחג השבועות. ובכל שנה העיסוק המרכזי הוא
יש מי שמחפש התאמה בין תורה ומדע, ויש מי שמחפש סתירה ביניהם. אך האמת היא שאין שום סתירה וגם לא שום התאמה בין התורה והמדע. שהרי התורה מתעסקת במשמעות המציאות, במובן המוסרי של המילה, בעוד שהמדע עוסק בתיאור המציאות ובתפקודה הסתמי, כך שאין בתורה לא אישור ולא ניגוד לכל תיאוריה מדעית המסבירה את תפקוד המציאות ואופן הופעתה.
גם הניסיון להסביר את התורה על פי הגילויים המדעיים אינו שלם, שכן כל מעשה בראשית הכתוב הוא ברובד הסוד ולא ברובד הפשט. מצד שני בהחלט ניתן לראות הַקְבּלה, גם אם לא חפיפה, בין הנאמר בעולמות העליונים כמתואר בפרשת בראשית, לבין גילויי המדע, וההקבלה באמת יש בה כדי לעורר עניין אך לא מעבר לכך.
למרות שאין קשר בתחום העובדות בין התורה לבין המדע, יש לעומת זה קשר עמוק וערכי בין התורה לבין המדע.
הרב קוק מסביר שההתפתחות המדעית עניינה לקרב את השכל המדעי, ההכרה השכלית האנושית, אל דעת אלוקים שלמה יותר. אין זה משנה אם תורת האבולוציה נכונה או לא, שכן גם לה יש חלק בתהליך הגאולה – לקרב את הדעת האנושית לתהליך של התפתחות הדרגתית, בריאה יש מאין ועוד. המדע מביא לידיעת ה' מצד העולם, בעוד שחוכמת הקודש מכירה את העולם מצד מקור העולם. אלו הן שתי זרימות המשלימות זו את זו ובונות עולם הכרה חדש.
המדע הוא כלי שבאמצעותו חושפים המדענים את החוקים המפעילים את העולם. מנקודת המבט המאמינה, המדע מגלה את החוקיות שהטביע הבורא בעולמו. ולכן, מבחינה מהותית, אין שום סיבה להתייחס אל המדע כאל דבר לעומתי לאמונה ולתורה. להיפך, המדע מעצים ומייפה את השירה הגדולה: "מה רבו מעשיך ה', מאוד עמקו מחשבותיך".
אבל אם הדבר פשוט כל כך, מדוע יש תחושה ששורר מתח בין האמונה והתורה לבין המדע המודרני?
ובכן, הסיבה לכך היא, שהמילה "מדע" היא מטרייה שתחתיה מסתופפים ראשים רבים. מדענים רבים אינם מסתפקים בניתוחים מדעיים של חוקי הטבע שבתוך העולם. הם אף מעניקים פרשנויות פילוסופיות מטא־פיזיות, שחורגות מן העולם ומסבירות אותו מבחוץ, באמצעות תיאוריות שמבוססות על ספקולציות.
פעמים רבות, תיאוריות אלו עומדות ניגוד גמור לאמונה בבורא עולם; מה שכמובן עלול להערים אתגרים בפני המאמין.
אבל האמת היא שאלו אתגרים שניתן להתמודד עמם בקלות. צריך לזכור, שבסופו של דבר יש הבחנה משמעותית מאוד בין ה"מדען הקשה", ההוא שיושב יום אחרי יום במעבדה, מתצפת על תא באמצעות מיקרוסקופ ומגלה מנגנון מסוים בתוך מבנה התא, לבין המדען "הספקולטור", שמתוך איסוף וגיבוש של נתונים מדעיים כאלה ואחרים (ברמות שונות של חוזק ושל שייכות לסוגיה), הריהו מפריח לחלל האוויר תיאוריה שמסבירה מה היה לפני מיליוני שנים ומדוע. לפעמים תיאוריות כאלו מצלצלות וקוסמות, אולם צלילה אל תוך קרביהן מגלה נקודות תורפה מבהילות.
המורכבות של היקום שהתגלתה בעשורים האחרונים חושפת תובנות חדשות בפסוקי התורה. אביא כמה דוגמאות:
מאין הופיע היקום? במשך דורות נחשבה אמונת הבריאה לבלתי אפשרית מבחינת המדע, שכן תשובה זו סותרת את חוק שימור המסה והאנרגיה. כיום השתנו פני הדברים. במהלך המאה העשרים היינו עדים לפרץ חסר תקדים של גילויים מדעיים. כיום קיימות ראיות מדעיות רבות התומכות בתיאוריה הקוסמולוגית הידועה בשם "המפץ הגדול".
הקביעה המפתיעה ביותר של תיאוריית המפץ הגדול היא שהיקום אכן נברא! בדיוק כמו שכתוב בתורה. היום אי אפשר לקיים דיון בעל ערך מדעי בקוסמולוגיה מבלי שבריאות היקום תתפוס בו מקום מרכזי.
מדענים גילו כי היקום התחיל בהופעתו הפתאומית של פרץ אור עצום, המכונה "המפץ הגדול", ובהתאם לכך שם התיאוריה. גילוי כדור האור הקודם הן אישר את הבריאה והן תרם לפענוח תעלומה רבת שנים בפסוקי התורה. ביום הראשון של הבריאה ברא אלוקים את האור, אולם באותו זמן לא היו שמש, או כוכבים, או בני אדם, או כל מקור אור אחר שמוכר לנו. המדענים בדורנו גילו כי אכן היה אור בראשית הזמן, ברגע היווצרותו של היקום, בדיוק כפי שכתוב בתורה. בריאת האור היא־היא בריאת היקום!
וכך במשך כל ששת ימי הבריאה. כל הפסוקים בפרק הראשון של ספר בראשית, הנראים בלתי אפשריים בעליל, מתבררים כמתאימים לחלוטין לגילויי המדע של התקופה האחרונה.
כבר 3334 שנה אנחנו מציינים את מעמד הר סיני בחג השבועות. ובכל שנה העיסוק המרכזי הוא
רבים מכם חוו פעם את ההתלבטות הזו במה להשקיע – בעם ישראל, בארץ ישראל, או אולי
בכל פעם שנאור כרמי, המנהל המוסיקלי של ׳צמאה׳, מתחיל לעבוד על ניגון חדש, בשלב הראשון הוא
ארץ ישראל, אמא אדמה, היום את בטח שמחה במיוחד, היום יום הולדת לאילנותייך, כיאה לצניעותך הוא
הרב, טוב לנו ביחד, אנחנו לא רוצים להיפרד. * תרשו לי לתמלל שיח דמיוני והיפותטי לחלוטין,