שלום חברים! שיהיה לכם חודש טוב ומבורך, וחנוכה שמח! הימים של חנוכה הם ימים שמחים ומתוקים מאוד. יש סיפור מעניין על הדלקת נרות אצל המגיד מטריסק – הנכד של רבי נחום מצ'רנוביל. באחד מימי החנוכה, לפני שהוא התחיל בהדלקת הנרות שלו, הוא פנה אל החסידים הרבים שהיו סביבו והציג להם דילמה: אם ישנו זוג שהגבר גבוה ואשתו נמוכה, מה הם יעשו כשהם רוצים לדבר ביניהם. אפשרות אחת היא שהאישה תעלה על כיסא ותתאים את עצמה לגובה של בעלה, האפשרות השנייה היא, כמובן, שהבעל יתכופף אל האישה וכך הם ידברו. כשהמגיד העלה את השאלה בפני החסידים, הם היו די בהלם מעצם השאלה המוזרה – חתיכת דילמה… מן הסתם, לא כל מוח יכול לסבול לשמוע חידה כזאת, ואחר כך עוד להיות קשוב לרבי שלו להדלקת הנרות. בכל אופן, המגיד לא חיכה לתשובה ופתח מיד בהדלקת נרות.
אחרי שהסתיימה ההדלקה, האחיין של הרבי – שמו היה רבי מרדכי דב מהורנוסטייפל – הסביר לחסידים מה העניין. בגמרא במסכת בבא מציעא יש אמירה כזאת: "איתתך גוצא – גחין ולחיש לה" (=אשתך נמוכה – התכופף ודבר איתה). רבי מרדכי דב הסביר שהדוד שלו דיבר בעצם על הדילמה – איך יתנהל הקשר שלנו עם הקב"ה. האם אנחנו נעלה כלפי מעלה ונגיע לדיבור וקרבה רוחנית מול ה', או שה' יתברך כביכול ירד אלינו. המגיד התכוון לומר שבחג החנוכה יורדת השכינה למקומות הכי נמוכים – אפילו עד למטה מעשרה טפחים, כביכול ה' מתכופף אלינו. לנו נשאר רק לפתוח את הלב כדי לזכות לגילוי הזה.
נראה לי שחוץ מהנמשל הנפלא, גם במשל עצמו יש עצה פרקטית חשובה – בזוגיות צריך להתכופף. לא רק להתכופף פיזית (אם אתה באמת צריך) אלא גם להגמיש את עצמך ולדעת להאזין לבת הזוג.
סגולה בפרשנות חדשה
סיפור אחר שאפשר למצוא בו אור מיוחד של חנוכה, מופיע בגמרא במסכת עבודה זרה. מסופר שם על אחות אשתו של רבי מאיר שהייתה בשבי הרומאים, ורבי מאיר הלך ושיחד את השומר כדי שישחרר אותה. אותו שומר שאל: "מה אעשה אם יעלו עלי?" אז רבי מאיר אמר לו: "תאמר 'אלהא דמאיר ענני!'" ואכן, אותו שומר ניסה את הסגולה הזאת כבר בנוכחותו של רבי מאיר, ואחר כך עוד פעם כשתפסו אותו, והיא אכן פעלה.
מה הקשר לחנוכה? אתם יודעים שיהודים מכל סיפור בגמרא עושים דיון שלם – אני אומר את זה לא בציניות, אלא כעניין יפה וחשוב כדי שלא לקבל את הסיפור סתם כך. בכל מקרה, המהרש"א שם שואל: איך רבי מאיר נתן לו סגולה כזאת? הרי יש לנו כלל שהקב"ה לא קורא את שמו על הצדיקים בחייהם. רבי מאיר, כביכול, יצר כינוי חדש לקב"ה – "אלהא דמאיר". לכאורה, כינוי כזה יכול להיות רק אחרי פטירת הצדיק! המהרש"א עונה כמה תשובות. אחת מהן היא שהכוונה במילים "אלהא דמאיר" היא לה' שמאיר באור החנוכה. כלומר, לא מדובר על רבי מאיר בעל הנס, אלא על ה' יתברך שמאיר לנו באור החנוכה! אל ה', שמופיע – כמו בחנוכה – אפילו במקומות הכי נמוכים והכי ירודים, אנחנו קוראים 'ענני'.
מדהים איך שהמשפט הכל כך מפורסם הזה, מקבל משמעות חדשה לגמרי! אז כעת, גם כל השנה כשאנחנו אומרים "אלהא דמאיר ענני" ונותנים צדקה לכבוד נשמת רבי מאיר בעל הנס, ניזכר גם באור החנוכה. בכל עת צרה ומצוקה, כשאנחנו במקום נמוך ובעייתי, גם שם האמירה הקדושה הזאת עובדת. הייתי שמח לומר שהגעתי לרעיון הזה מתוך לימוד מהרש"א על הסדר, אבל האמת היא שהוא מתוך חוברת מופלאה של המשפיע החסידי רבי אלימלך בידרמן, בשם 'באר החיים', על חנוכה, ואני ממליץ עליה בחום.
מתפקר חסידי
אם כבר דיברנו על אמונה של צדיקים, אני רוצה לצרף עוד סיפור עם חיוך, שסיפר רבי יענקלה גלינסקי זצ"ל. הוא סיפר על יהודי שהיה חסיד סלונים בילדותו, ואחר כך התפקר ורצה לעלות עם החלוצים לארץ. אבא שלו, שמאוד כאב על עזיבתו את היהדות, אמר לו שלפני העלייה יכנס לרבי. הבן הסכים, וכשהוא נכנס הרבי אמר לו: "תזכור מהיכן באת ולאן אתה שייך!" והוסיף: "לא תסתלק מהעולם הזה בלי תשובה!".
היהודי אכן עלה לארץ, ולימים היה מראשי ההסתדרות. יום אחד הוא שחה בחוף של תל אביב, נסחף לתוך מערבולת והתחיל לטבוע. המציל ראה אותו ברגע האחרון, וכשהגיע אליו ועזר לו לעלות לחסקה, הופתע לשמוע אותו ממלמל "אני לא חוזר בתשובה! לא חוזר בתשובה…". סתם כך זה נשמע דיבור מאוד קשה, ממש כמו שכתוב על הרשעים שאפילו על פתחה של גיהינום אינם חוזרים בתשובה. אבל במקרה הזה, המשמעות הייתה הפוכה! הוא האמין לגמרי בברכתו של הרבי, ולכן לא חזר בתשובה בשביל להיות בטוח שהוא ממשיך לחיות. אחרי שנים ארוכות ורחוקות כל כך, התגלתה אצלו נקודה של אמונת צדיקים מאוד מיוחדת.
הרווח האמיתי
אתם יודעים שהיום האחרון של חנוכה – יום 'זאת חנוכה' – נחשב אצל החסידים בתור היום הכי גבוה בחג הזה, עד כדי שמשווים אותו לימים הנוראים. רבי ישראל מרוז'ין ראה פעם את החבריא שלו משחקים בסביבון, כמנהג ישראל. הוא עצר ואמר להם שאת מה שמרוויחים בימי חנוכה, אפשר גם להפסיד. כמו שבסביבון אם משחקים על כסף (בלי להיכנס לשאלה ההלכתית בנידון), גם אם הרווחת עכשיו, בסיבוב הבא אתה עלול להפסיד. רבי ישראל הוסיף, "אבל מה שמרוויחים בזאת חנוכה – יישאר אצלו לעד ולעולמי עולמים!". קצת קשה לקלוט את זה, אבל כך אמר הרוז'ינר. את מה שמרוויחים ב'זאת חנוכה', את התעוררות הלב ופתיחת הלב, שירת הנשמה שמופיעה, הם יתקיימו אצלנו לעד ולעולמי עולמים. שנזכה! לחיים!!
