ארבעה דברים שלמדתי מרבי נתן

ארבעה דברים שלמדתי מרבי נתן

רציתי לדבר על רבי נתן מברסלב, לכבוד היארצייט שלו, שחל בעשרה בטבת. בכל שנה, כשמתקרב התאריך הזה, אני מזכיר לעצמי כמה נקודות שהיו בחייו של ר' נתן. נקודות שיכולות לתת כוח לכל אחד בעבודת ה' שלו. הנקודה הראשונה, היא העובדה שר' נתן היה אצל כמה וכמה צדיקים לפני שהוא התקרב לר' נחמן. הוא פגש דברים נפלאים, אבל הנפש שלו לא הגיעה לסיפוקה. הוא לא מצא רבי שממש דיבר אל נשמתו. בסיפור הזה כבר יש עידוד! יהודי צריך לדעת שזה לגיטימי לעבור לפעמים בכמה מחוזות, להיות אצל כמה צדיקים וכמה בתי מדרש, עד שמוצאים את מה שהנפש חפצה. אמנם צריך להיזהר, שלא להפוך את זה לאידיאולוגיה. כמו שבשידוכים, בחור יכולה להיפגש עם כמה בנות, אבל היעד בסופו של דבר הוא למצוא אחת, שאחר כך מתקשרים איתה בברית נישואין. בצורה הזאת, גם ר' נתן עבר אצל כמה מצדיקי דורו: ר' זושא מאניפולי, ר' לוי יצחק מברדיצ'ב ועוד, וכולם היו כידוע קדושים וטהורים. בכל זאת, נפשו של ר' נתן התגעגעה, עד שהוא פגש את ר' נחמן, והוא הרגיש שזה הדבר.

נקודה נוספת, היא ההערצה של ר' נתן את רבו ר' נחמן. ר' נתן כל כך העריך את ר' נחמן, עד שבסוף ימיו הוא אמר שהוא מצטער על הזמנים שהוא לקח לטובת הלימוד האישי שלו. ר' נתן מאוד הקפיד להקדיש את הזמנים שלו ללימוד תורה. הוא היה עוצר את הלימוד בשביל לבוא לטישים של ר' נחמן, ולשיחות האישיות איתו, וגם הצטרף אליו לנסיעות. ר' נתן אמר, שהוא מצטער על הזמנים שהוא לקח ללימוד, במקום ללוות את ר' נחמן. הוא הסביר שכשהוא היה עם ר' נחמן, הוא היה מתעד הכל: שיחות חולין, סיפורי-מעשיות ותורות. לימוד התורה האישי שלו אמנם גידל אותו, אבל כל דבר שהוא כתב מפיו של ר' נחמן, השפיע לדורות עולם.

יישוב הדעת 

נקודה נוספת שיש ללמוד מחייו של ר' נתן, קשורה לרדיפות הגדולות שהוא עבר. כנראה שבין כל המחלוקות הידועות שהיו בהן רדיפות של חסידים, מה שר' נתן עבר היה ממש השיא. אף על פי כן, ר' נתן לא איבד את יישוב הדעת שלו. גם בעיצומן של הרדיפות, הייתה לו קביעות בלימוד ובכתיבה. פעם הוא הסביר, שבחיי האדם יש שני מעגלים. ישנו מעגל חיצוני, ששם בדרך כלל 'יהום הסער'. יכולות להיות רדיפות ומחלוקות וקשיים גדולים. לעומת זאת, יש מעגל פנימי. עולם פנימי ששם יהודי יכול לשמור על השלווה שלו. רוב האנשים מתבלבלים בנקודה הזאת. כשהמציאות החיצונית סוערת, אז גם המציאות הפנימית שלהם סוערת. בדרך כלל אנשים לא יודעים לעשות הפרדה. הם לא יודעים שיש אפשרות כזאת, של שמירה על עולם פנימי רגוע. ממילא, התפילה שלהם מתבלבלת, הקביעות בלימוד מפסיקה, והדאגה והעצבות והמתח פוגשים כל ממד בחייהם. ר' נתן היה מאסטר, הוא היה ממש מורה דגול לעניין הזה. גם כשמסביב היו קשיים גדולים ומאוד לא נעימים, בעולמו הפנימי ר' נתן שמר על הסדר.

אנכי והילדים

נקודה אחרונה, שמאירה לי מאוד באישיות של ר' נתן, היא העובדה שהוא הקדיש זמן לילדים. היה לו בן – ר' אפרים, שאחרי חתונתו הלך לנהל בית דואר. ר' נתן אמנם רצה שבנו ישקוד על התורה ועל העבודה, אבל הוא בחר לעבוד לפרנסתו. אף על פי כן, ר' נתן כל כך אהב את בנו והשקיע בו הרבה. ר' אפרים כתב לאביו מכתבים והוא מתאר את הקשיים הנפשיים והרוחניים שלו, ור' נתן ענה לו כמעט כל שבוע במכתב. בחסדי ה', המכתבים הללו נשארו בידינו ויצאו לאור כספר שנקרא 'עלים לתרופה'. ספר כזה הוא דבר נדיר – ספר שלם של מכתבים מאב אל בנו. במכתבים האלה, ר' נתן מחזק אותו בעבודת ה' ובענייניו האישיים: בזוגיות, בהורות ובפרנסה. הספר 'עלים לתרופה' היה נחשב אצל החסידים אחד מהספרים החשובים. לפעמים ר' נתן מתעד באיזו שעה של היממה הוא כותב את המכתב. הוא כתב פעם שהשעה לפנות בוקר והוא עוד לפני התפילה, אבל אף על פי כן מאהבת בנו הוא יושב לכתוב. ההשקעה הזאת מדהימה, למרות כל עיסוקיו כמורה ומדריך לקבוצה גדולה של תלמידים, וכמדפיס ספרי ר' נחמן, הוא משקיע את מיטב זמנו בכתיבה לבנו. ברוך ה' שהמכתבים הללו שרדו, ואכן כשמם כן הם: 'עלים לתרופה'. כל ההשקעה הזאת הייתה גם אחרי שהוא התחתן, שזה שלב בו רוב ההורים נותנים לבן להסתדר לבד. החידוש הגדול של ר' נתן היה שהוא המשיך להשקיע בבנו ולהדריך אותו, גם אחרי שהוא כבר חי את חייו העצמאיים. 

הצג כתבה

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן