הנס היומי

הנס היומי

שלום חברים! חנוכה שמח! בחנוכה אנחנו מודים לה' "על הניסים ועל הפורקן". למכבים היו כמה וכמה ניסים, כשבנס הגדול – נס פך השמן, היו גם כן כמה ניסים.

אחד הניסים שהיו בחנוכה, הוא הנס שלא נכנעו לייאוש, ולמרות המצב המשיכו לפעול ב"עשה טוב". אם תחשבו על הסיטואציה שהייתה שם, תבינו שהיא הייתה די מייאשת. באותו כ"ה כסלו הגיעה למקדש חבורת כוהנים, עייפים אחרי הקרבות הארוכים. במקדש כל השמנים היו טמאים, אבל הם לא התייאשו, עד שחיפשו ומצאו את כד השמן הטהור.

בשלב הזה, קרה נס נוסף. ייתכן שבין הכוהנים הקדושים היו כאלה שאמרו: "חבר'ה! תראו, יש כאן שמן שיכול לדלוק רק לילה אחד. כמה זמן ייקח עד שנביא שמן חדש מהגליל? שבוע ימים. נו, אז בשביל מה להדליק לילה אחד, ואחר כך שוב להפסיק לשבוע… הרי ממילא עבודת בית המקדש הופסקה לכל כך הרבה זמן, והמנורה לא דולקת כבר שנים! עדיף שנמתין עוד שבוע עד שיגיע השמן הטהור, ואז כבר נדליק בצורה רציפה!" אלה היו הכוהנים הריאליים, שהשמיעו את דעתם.

בחסדי ה', הייתה שם קבוצה אחרת של כוהנים, שהם היו 'ברסלברים'. הם אמרו: "מה אתכם? הרי רבינו אמר: "הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ" זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם – שֶׁלּא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה!" המכבים החסידיים אמרו: "אם עכשיו אתה יכול לעשות טוב, אל תעשה חשבונות!" הכוהנים האלו נותנים לנו עידוד של ממש. הם אומרים לנו שאדם יכול להשתנות ולהיטיב את מעשיו מיום ליום. כל אחד יכול לצאת מההרגלים ומהתפיסות המקובעות שלו, ולהתחיל כל יום מחדש.

אנשים בדרך כלל מזלזלים בזה: "האם יש ערך לשינוי ולתיקון הזה של יום אחד? של שעה אחת?" אומרים לנו המכבים: כן! אדם שמתחיל מחדש, ופועל את כל מה שיש בכוחו לפעול, זה עצמו חלק מהנס. אם אחר כך יש גם נס שיורד מלמעלה, והשמן ממשיך לדלוק לעוד שבוע – אז זה כבר ממש נפלא. אבל בכל מקרה צריך להתחזק בהבנה שיש ערך גם ליום אחד, גם אם לפי מה שאנחנו רואים, אחר כך לא יהיה המשך – צריך לשים בצד את החשבונות, ולעבוד את ה' עם כל האפשרויות שיש לנו כעת.

חנוכה של שלום

בהלכות חנוכה יש הלכה ששייכת לשבת חנוכה, וממנה אפשר ללמוד כמה רעיונות חשובים. הגמרא שואלת, מה יהיה הדין של אדם שבערב שבת חנוכה יש לו רק נר אחד להדליק – האם את הנר הזה הוא ידליק לשם נר חנוכה, או שעדיף להדליק בתור נר שבת. כדי שלא תהיו במתח, אומר לכם מיד את התשובה – נר שבת עדיף. אבל אם הייתי מציג את השאלה הזאת כשאלה פתוחה לקהל, ייתכן מאוד שאנשים יאמרו שנר חנוכה עדיף. בסופו של דבר, הרי שבת יש לנו בכל שבת ואנחנו מורגלים בה. לעומת זאת, חנוכה יש רק פעם בשנה! בכל זאת, הגמרא מכריעה שנר שבת קודם, בגלל שהוא מיועד להביא שלום בית.

מה הרעיון של ההלכה הזאת? מהפסיקה הזאת אנחנו לומדים על היחס בין ה'פנים' לבין ה'חוץ'. העניין של נר חנוכה הוא לפרסם את הנס בחוץ. כשאני מדליק את החנוכייה, אני מציב אותה ככה שהיא תאיר מהבית החוצה, ותביא לגילוי אלוקות ב'חוץ', ברשות הרבים. גם אם החנוכייה שלי בתוך הבית, היא תהיה ממוקמת בדלת או בחלון, כלפי חוץ. לעומת זאת, את נרות השבת מדליקים על השולחן בתוך הבית. הכיוון של נר שבת הוא כלפי פנים. חז"ל הגדירו שנר שבת מיועד עבור שלום בית.

בפנים או בחוץ

הדילמה שחז"ל מציגים, בין נר שבת לבין נר חנוכה, באה לסדר את הקדימות בעמדה הנפשית שלנו. הרבה פעמים שומעים בן אדם שמדבר בהתלהבות כמה חשוב להשפיע בחוץ. הוא בעד לעשות הפצות. נשמע ממנו משפט כמו: "מאוד חשוב לגלות אלוקות בעולם!" זאת התלהבות חשובה, אבל אסור לה לבוא על חשבון שלום בית. אם אדם רואה שהוא יכול להשקיע כמו שצריך רק בכיוון אחד – או בהפצות או בשלום הבית, התשובה היא – להשקיע בבית.

מעניין לראות, שכשהרמב"ם כותב את ההלכה הזו הוא מרחיב עוד יותר על חשיבות שלום בית: "הָיָה לְפָנָיו נֵר בֵּיתוֹ וְנֵר חֲנֻכָּה אוֹ נֵר בֵּיתוֹ וְקִדּוּשׁ הַיּוֹם, נֵר בֵּיתוֹ קוֹדֵם מִשּׁוּם שְׁלוֹם בֵּיתוֹ. שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם נִמְחָק לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁכָּל הַתּוֹרָה נִתְּנָה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יז): דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם".

הדברים האלו של הרמב"ם טובים לכל זמן, בכל דרשה ובכל עניין. בכל זאת, הרמב"ם בחר לכתוב את המשפט הזה דווקא בסוף הלכות חנוכה. יש כאן מסר חזק מאד – שחנוכה, למרות שהוא מכוון כלפי חוץ, באמת הוא זמן המסוגל לשלמות הבית פנימה. יש הדרגה חשובה מאוד של שני השלבים. קודם כל צריך לבנות את השלום והחיבור בין בני הזוג – ורק מתוך השלמות בתוך הבית, אפשר להוציא לפועל את הכוח להשפיע בחוץ. כמובן, בשביל שלום בית בין בני הזוג, אדם צריך שיהיה לו שלום בתוך עצמו. אנחנו צריכים גם לדעת איך להתקרב לעצמנו. אדם שלומד את הסוד איך להתקרב לעצמו, יודע כבר באופן טבעי איך נכון להתקרב לזולת. אחרי שיודעים איך להתקרב לזולת, אפשר גם ללכת ולהשפיע בחוץ. לחיים חברים! שיהיה לכולנו חג שמח ומאיר, מלא שפע ואור, וגם ניסים גדולים! לחיים!

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן