שלום חברים! בוודאי יצא לכם לשמוע, בזכות רבי נחמן, אנשים שמדברים על ראש השנה כבר לפני כמה וכמה שבועות. אנשים מתפלפלים בכל מיני היבטים של "אומן ראש השנה", וכמובן אצל חסידי ברסלב עצמם ראש השנה הוא נושא שמדובר עוד הרבה קודם לכן. אפשר כבר לשמוע מפסח, או אולי מפורים, ברסלברים שמתחילים לשאול איש את רעהו מה יהיה השנה עם ראש השנה.
במקום המסע מארץ ישראל לאומן, רציתי הפעם לדבר איתכם דווקא על מסע בכיוון ההפוך – מאוקראינה לארץ ישראל. מדובר על מסעו של רבי נחמן עצמו לארץ ישראל, ועל ראש השנה שהוא חגג באותה שנה בעיר חיפה.
כידוע, רבי נחמן עבר כמה תחנות בדרך לארץ ישראל. בתחילה הוא יצא לטורקיה, ומשם נסע באוניה אחרת מאיסטנבול לארץ ישראל. בתיאור המסע מופיע התאריך כ"ב באלול בתור יום שבו הייתה סערה גדולה מאוד, "יעלו שמים ירדו תהומות", עד שנוסעי האונייה היו משוכנעים שהגיע יום מיתתם, והיהודים שביניהם היו שרויים בזעקות ותפילות. התפילות היו ממש כמו נעילה של יום כיפור, כולם בכו וצעקו, ורק רבי נחמן ישב כל הזמן בדממה. למרות שכולם זעקו בתפילות נוראות, הוא ישב לו בצד ונראה כאילו כל מה שקורה לא נוגע לו.
בתיאור שנמסר לנו מאותו אירוע, מסופר שהיו כמה אנשים שהתחילו להקשות על רבי נחמן, למה הוא שותק בשעת צרה שכזו. בין הנוסעים הייתה גם רבנית חשובה, אשת הרב מחאטין, שהיא ממש כעסה על רבי נחמן ואמרה לו בתרעומת: "למה אתה דומם?" ורבי נחמן ענה ואמר: "הלוואי הייתם שותקים גם אתם". הוא עוד הוסיף ואמר: "ובזאת תבחנו, אם אתם תשתקו, ישתוק הים מעליכם גם כן, וכן היה. ופסקו מלצעוק ושתקו". רבי נחמן הזכיר אז את הפסוק: "יקם סערה לדממה ויחשו גליהם, וישמחו כי ישתוקו", והים נרגע מזעפו.
הסיפור הזה מאוד מעניין, כיוון שהוא הפוך מהידיעה הרגילה שלנו, שבשעת צרה יש עניין מיוחד דווקא לזעוק ולהתחנן לפני ה'. כאן, לעומת זה, רבי נחמן אמר ליהודים שהיו איתו לפעול הפוך. דווקא בשעה הכי קשה, להיות בדממה.
השקט של רבי פנחס
לא כל כך פשוט להבין את ההנהגה הזאת, אבל זכיתי בהשגחה פרטית לקבל מקור בעבורה, בזכות היארצייט של רבי פנחס מקוריץ שהיה בשבוע שעבר. לרגל ההילולא שלו, עיינתי בספר 'אמרי פנחס', שהוא ספר ממש נפלא, ובאופן אישי אני מאוד נהנה ממנו ומוציא אותו רבות מארון הספרים שלי. אתם יודעים, לא כל ספר לכבוד הזה… אני מניח שגם בספרייתכם הביתית לא כל ספר זוכה לכבוד כזה.
ללא ספק, אחת השאלות המעניינות ביחס לכל יהודי היא, מה הם עשרת הספרים שאותם הוא מרבה להוציא מהספרייה, ולא רק בזמן הניקיונות לפסח. מובן שהתשובה לשאלה הזאת לא חייבת להיות מוחלטת, ואפשר לשנות את ההעדפות גם תוך כדי תנועה. בכל אופן, אצלי ה'אמרי פנחס' לרבי פנחס מקוריץ שייך לרשימת הספרים המועדפים, ולרגל ההילולא שלו מצאתי את ההסבר להנהגה של רבי נחמן באותו מסע.
דרך אגב, רבי נחמן הפליג לדבר על גדולתו של רבי פנחס, ואמר עליו שהוא היה אחד בדורו, והוסיף ואמר עוד משפט חשוב: "אשרי העיניים שראו את רבי פנחס!" מכאן גם נולד מטבע לשון שמקובל בין חסידי ברסלב, שהוסיפו ואמרו: "אשרי העיניים שראו את מי שראה". כך יוצא, שגם אם לא זכינו לראות צדיק מסוים שיש לנו חפץ גדול להיות קשורים אליו, אפשר להתחבר למשהו ממנו על ידי מבט בעיניים של אנשים שפגשו אותו. ישנו קשר פנימי שנוצר דרך המבט בעיניים, שדרכו יש לנו נגיעה עם אותו אדם גדול.
אז רבי פנחס מקוריץ אומר כך: "כשבא על אדם איזה צרה רחמנא ליצלן וצר לו מאד, אל לו רק שיבטח בחסד עליון בל ימוט. ואז, לא יעשה שום רפואה כלל, ואפילו שלא יתפלל, רק לבטוח". רבי פנחס בעצם אומר, שברמה של מצוקה רגילה מוטל על האדם לפעול את כל הפעולות שהוא יודע ויכול לעשות, אבל כשצר לו מאוד, דווקא אז לא יעשה שום רפואה כלל ואפילו שלא יתפלל.
סליחות עם אליהו הנביא
בכל אופן, אחרי שמצאנו מקור להתנהגותו של רבי נחמן להיות דווקא בדממה, אפשר להמשיך בסיפור המסע. האונייה המשיכה במסע, ובערב ראש השנה הספינה הגיעה לחיפה, ושם רבי נחמן ירד מהספינה, בתחתית הר הכרמל. הוא ושאר הנוסעים הלכו לאמירת סליחות במערת אליהו.
רבי נתן סיפר שרבי נחמן אמר לו באותה תפילה במערת אליהו, ביום הגעתו לארץ ישראל: "ציירתי לעצמי איך שכאן עמד אליהו הנביא והשיח את ליבו לפני ה' יתברך". אצלנו, אליהו הנביא נראה כדמות תנ"כית רחוקה. רבי נחמן מלמד אותנו להחיות את הקשר עם הצדיקים דרך דמיון מודרך, עד כדי שהוא העיד על אותה תפילה שכל המדרגות המופלאות והעצומות שהיו לו בארץ ישראל, הגיעו מאותה התבודדות במערת אליהו. אז חוץ מההזמנה לבקר במערת אליהו, יש לנו הדרכה איך ליצור בעזרת דמיון מודרך חיבור לצדיקים מימי קדם.
בהמשך התיאור שמופיע בספר 'פעולת הצדיק', מסופר שאחרי הביקור במערה הם הלכו למקווה ומשם הלכו לבית הכנסת: "ונתמהמהו שם עד הלילה! ורבנו ז"ל האריך בתפילתו בליל ראש השנה, כדרכו בדבקות נוראה ונפלאה מאד". בהמשך מובא שם, שמקובל אצל חסידי ברסלב שבאותו ראש השנה של שנת תק"ס בחיפה, רבי נחמן זכה להשיג עניין ראש השנה בשלמות. יוצא, אם כן, שכל העניין של הקיבוץ בראש השנה אצל רבי נחמן התחיל דווקא בארץ ישראל, במערת אליהו, ובבית הכנסת בחיפה. לחיים חברים! שתהיה שנה טובה ומתוקה! לחיים!
