חברים יקרים, אני רוצה להתחיל את התוועדותנו הפעם במילותיו של רבי נחמן, "בַּדֶּרֶךְ סִפַּרְתִּי מַעֲשֶׂה…". אז הנה סיפור שקרה לי על אם הדרך. בני הצעיר הוא חובב דיג, ובאחד הימים הצעתי לו לעשות 'אבות ובנים' על שפת הים, וכך יצאנו לנסיעה בדרכנו לאחד החופים בצפון הארץ.
בעברנו בכביש 6 אמרתי לו שחשקה נפשי בכוס קפה. נכנסנו לתחנת הדלק הגדולה, ואז אמרתי לו: "בעצם, אני מעדיף לשתות קפה בבית חב"ד כאן בתחנה, יש שם קפה בחינם…". בטח הקורא תוהה בליבו: זה העניין? קפה בחינם? אז כדאי להיות בסבלנות… כך נכנסנו לבית חב"ד, והתקבלנו בהארת פנים. באמת, זו הייתה הארת פנים מיוחדת שיש לשליחי הרבי, כמו אנשי המלך הנמצאים בשדה בשליחותו, בחודש אלול ובכל השנה.
לפני שנמשיך בסיפור, כדאי לשים לב שכאשר האדמו"ר הזקן מדבר על המשל של 'המלך בשדה' בחודש אלול, הוא משתמש בביטויים שהמלך "מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם". כפל הלשון הזה בהחלט מעניין. כנראה אלו שני מושגים – קבלה בסבר פנים יפות, ולהראות פנים שוחקות. אפשר לומר שאלו שני שלבים במערכת יחסים בין בני-אדם: כשמישהו מקבל אותי בסבר פנים יפות, אני מרגיש שאני בסדר. אתם ודאי מכירים את זה, יש כאלו אנשים שבנוכחותם מיד עולה בנו תחושה של 'מה לא בסדר איתי?' זו תחושת אשמה קדמונית; וכשמקבלים אותי בסבר פנים יפות יש איזשהו שקט במפגש. כלומר, מה שהפוך ממתח. לעומת זאת, כשגם מראים לי פנים שוחקות, זו כבר ממש תחושה שאני אהוב ורצוי. כביכול האדם משדר לי: 'איזה יופי שנפגשתי איתך'.
תרגול מפתיע
בכל אופן, כך קיבל אותנו השליח – גם בסבר פנים יפות וגם הראה לנו פנים שוחקות, כמו המלך בשדה. שתינו קפה, התוועדנו שעה קלה ושמענו רעיונות חסידיים. באותה שעה היו עוד מבקרים בבית חב"ד, וכך יצא שבאמצע כביש 6 צפונה, בעיצומו של יום קיץ, הייתה התוועדות של ממש, כולל ניגונים…
לקראת סיום המפגש הוצאתי שטר של 200 ש"ח מהכיס ונתתי לשליח, כתרומה לפעילות המבורכת שלו. פניו של השליח אורו בהפתעה, ומרצון להכיר לנו טובה הוא הלך לפינת המבנה והביא לנו כמתנה מעין ערכת קלפים של ביטויים ומשפטיים חיוביים ממשנתו של הרבי מלובביץ', שניתן להשתמש בה כמשחק וסדנה לימודית בה כל משתתף מוציא את הקלף שעלה בידו ומשתף מה התוכן שכתוב עליו מעלה במחשבתו.
עם כאלה קלפים יפים, כמובן ישבנו מיד לשחק עם הנוכחים בבית חב"ד… כל אחד מהנוכחים הוציא קלף ושיתף היכן הדברים פוגשים אותו ומה הוא לוקח מהם. גם השליח עצמו, שהשתתף במשחק המעניין, הוציא קלף והראה לנו שכתוב עליו את המשפט הבא: "אתגרים מגלים בנו טוב גנוז ועוצמתי, הלוואי ונשכיל לגלותו גם בימי שגרה". השליח היה אחוז התפעלות, ואמר לנו שהוא מרגיש שזו השגחה פרטית של ממש. הוא סיפר שהוא מתמודד בימים אלה עם אתגר מסוים. הוא שכר יועץ ארגוני שיעזור לו לערוך קמפיין התרמה לבית חב"ד, והוא הכין מתנות ותשורות למי שיתרום לפעילות כולל פרוספקטים מכובדים שמציגים את הפעילות שלו, אבל הוא מתבייש לגשת לאנשים. וכעת, הקלף הזה ממש בא לו במקום.
רוחי הייתה טובה עלי. אמרתי לו: "בוא תתאמן עלי…". השליח אמר: "מה, באמת?" אמרתי לו: "כן, תדגים לי איך אתה פונה לאנשים ומבקש מהם". כך, למרות שאני נמצא בבית חב"ד הזה אחת לכמה חודשים ואני כבר מכיר אותו, השליח התאמן עלי ופירט על מכלול הפעילות שלו: כך וכך אנשים עוצרים להנחת תפילין, לקריאה בתורה, למנייני תפילה, לשיעורי חסידות ועוד. הוא סיים להציג את הדברים ואז אמרתי לו: "נו, מה?" הוא הבין את כוונתי ומיד שאל: "האם אתה מוכן לחתום על הוראת קבע לפעילות?" נעתרתי בשמחה וחתמתי לו על הוראת קבע לשנה של 100 ש"ח לחודש, סך הכל 1200 ש"ח לשנה…
הסבר פניך לאחיך
נפרדנו בידידות, ויצאתי משם עם שמחה גדולה בלב. למה? לכם אני אומר, חברים יקרים: כל הסיבה לעצירה שלי בבית חב"ד, כולל מה שאמרתי לבן שלי שיש קפה בחינם בבית חב"ד, היא כיוון שרציתי להנחיל לו את האהבה שיש בי כלפי שליחי הרבי. ראיתי בכך הזדמנות בתוך הטיול שלנו, שיחווה בלייב את העניין הזה, בלי שאכביר במילים. ובאמת, כשיצאנו החוצה, הבן שלי הסתכל עליי ואמר: "אבא, הקפה בחינם הזה עלה לך 1400 ₪…". חייכתי כמובן, כי אכן זו הייתה התוכנית. אמנם לא ידעתי מלכתחילה שהביקור יתפתח להוראת קבע, אבל בכל זאת הייתי מלא שמחה פנימית על כך שהענקתי לבן שלי את החוויה הזאת, שיוכל לראות עד כמה שליחי הרבי יקרים בעיניי. דרך אגב, מספר שבועות אחר כך, בני שמטייל במזרח הרחוק סיפר לי שאת שתי השבתות הכי נפלאות שהיו לו בטיול, הוא חווה – איך לא – בבית חב"ד בטוקיו…
אתם יודעים, לפעמים עולה בי מחשבה שאולי בחינוך הילדים לא הצלחתי כמו שרציתי. יכול להיות שזו מחשבה מוטעית, אבל אני משתף אתכם בכנות שזו המחשבה שעולה בי, ואז אני חושב שכדאי לי להשקיע בילדים שלפחות יראו את שליחי הרבי בכל מקום, כיצד הם פועלים באהבה גדולה כלפי כל מי שבא במגע איתם, ושיידעו שבית חב"ד הוא בית עבורם ועבור כל יהודי – לא משנה לאן הוא מתגלגל בעולם. בעיניי, זו ההשקעה הכי טובה שאב יהודי יכול להעניק לילדיו, ושמחתי שבתוך המסע האישי שהבן שלי עובר – גם מסע פיזי מסע בעולם וגם מסע נפשי של חיפוש דרכו בעולם – יש לו פינה חמה לשלוחי הרבי.
בינתיים, תוך כדי שאני מתוועד איתכם על הנושא, הוצאתי את ערכת הקלפים שקיבלתי מהשליח. בערכה היפה ישנם שישה קלפים, לצד חוברת המסבירה איך לעבוד איתם. אני מבקש לקרוא בפניכם את הכתוב על הקלפים הללו, בתקווה שבהשגחה פרטית כל אחד ואחת שקוראים את הדברים ימצא את המסר שנוגע בליבו:
- למילים יש כוח. דיבור חיובי חושף את הטוב אצל מי שדובר אודותיו
- אם נשים לב לטוב המובן מאליו, נראה שהכוס מלאה הרבה יותר מחציה
- האדמו"ר ה'צמח צדק' מלובביץ' אמר: חשוב טוב – יהיה טוב
- אתגרים מגלים בנו טוב גנוז ועוצמתי. הלוואי ונשכיל לגלות אותו גם בימי שגרה
- המבט שלנו על העולם משקף את נטייתנו. מי שרואה את הטוב, הוא טוב בעצמו
- אין כמה סוגי יהודים, כל יהודי הוא יהודי שלם, כל יהודי הוא קדוש
חברים יקרים, שנזכה בעזרת ה' בימים המיוחדים הללו של אלול – כל אחד מאיתנו במקום שבו הוא מסתובב – להיות גם הוא משליחי המלך שכרגע נמצא בשדה, ולקבל כל יהודי בסבר פנים יפות ולהראות פנים שוחקות לכולם. לחיים, לחיים.
