שלום חברים! שיהיה לכם חודש אדר שמח במיוחד! בוודאי אתם כבר מרגישים באוויר את השמחה שמתחילה כבר בראש חודש – משנכנס אדר, מרבים בשמחה. לכבוד אדר, אני רוצה לדבר אתכם על מגילת אסתר.

אתם יודעים, לפעמים יש דברים מסוימים שמתברכים בחן מיוחד מאת הקב"ה. במצב כזה, גם אם אותו דבר נראה על פניו לא מי יודע מה – לא מושך או נוצץ – בכל זאת הוא מקבל הערכה והוקרה יותר מכל דבר אחר.

בהקשר של פורים, הדוגמה הבולטת לעניין הזה הוא הסיפור של אסתר המלכה. חז"ל אומרים על אסתר שהיא הייתה "ירקרוקת". אינני יודע איך מתרגמים את התיאור הזה למונחי יופי מודרניים, אבל בכל מקרה הביטוי המעשי שלו מצביע על מראה לא יפה בלשון המעטה. אף על פי כן, מכיוון שהקב"ה רצה שהיא תמצא חן בעיני אחשוורוש, היא נצצה והאירה באור יקרות, כמו שמספרת המגילה: "וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ". נשיאת החן פעלה גם על אחשוורוש, עד שהוא בחר בה מכל הנשים להיות המלכה שלו.

מגילה חיננית

כמו שמדברים בדרך כלל בהתוועדויות חסידים, גם הרעיון הזה הוא בעצם הכנה לסיפור הבא: לפני כמה שנים היה אברך צעיר, שכדי למצוא את פרנסתו ברווח למד את מלאכת כתיבת הסת"ם. סופרי סתם מתחילים, בדרך כלל מתאמנים על הכתיבה שלהם בכתיבת מגילת אסתר. מכיוון ששם ה' לא מופיע במגילה, אז יש בכתיבה שלה פחות סיבוכים הלכתיים. גם אם מזדמן צורך למחוק אותיות, אין בעיה של מחיקת שמות קודש.

האברך שלנו ניסה גם הוא את כוחו בכתיבת מגילת אסתר, והתוצאה הייתה לא כל כך מוצלחת… מכיוון שכך, הוא גם התקשה למצוא לה רוכשים. אבל החותן שלו רצה לפרגן לו, ורכש ממנו את המגילה. אתם יודעים, אם אחד מבני המשפחה קונה את היצירה הראשונה שלך, זה אולי נחמד, אבל לא באמת מביא סיפוק כמו במצב שיש לה קונה חיצוני, שלקח אותה רק בגלל האיכות שלה. לכן, החותן שרצה לשמח עוד יותר את החתן שלו, מסר את המגילה לסוחר של תשמישי קדושה וביקש ממנו לנסות למכור אותה, גם אם במחיר נמוך. הוא ידע שקנייה כזאת תיתן לחתן שלו שמחה וסיפוק הרבה יותר משמעותיים.

היהודי הסוחר יצא לארצות הברית כמה שבועות לפני פורים עם מלאי של מגילות רבות, וביניהן גם המגילה המדוברת. במהלך מסע המכירות שלו, הוא הגיע לבית של יהודי אמיד שביקש לרכוש לעצמו מגילה חדשה. כשהסוחר הראה לעשיר את כל המגילות המהודרות שהיו באמתחתו, אף אחת מהן לא מצאה חן בעיניו. אחרי שעבר על כל הסחורה, שאל היהודי: "אולי יש לך עוד מגילה שלא הראית לי?" הסוחר ידע שיש עוד אחת, אבל הוא לא כל כך רצה להראות אותה: "יש לי עוד מגילה, אבל היא בטוח לא בשבילך!".

היהודי התעקש לראות, והסוחר אכן הוציא את מגילת הביכורים של מיודענו, האברך-סופר הצעיר, שלא היה מיומן במלאכתו. היהודי הגביר התבונן במגילה הזאת וממש אורו עיניו! הוא אמר מיד לסוחר: "את המגילה הזו אני רוצה!" מובן שלא הייתה לו בעיה, והיהודי שילם עליה מרצונו מחיר גבוה של 2500 דולר.

הסוחר שמח על העסקה הטובה, אבל קצת התפלא על הרכישה הזאת. לפני שהוא יצא, הוא לא התאפק ושאל את הגביר: "תוכל לומר לי בבקשה, מה מצא חן בעיניך במגילה הזו יותר מהמגילות האחרות?" היהודי ענה כך: "כל המגילות האחרות היו כל כך מהודרות, עם אותיות כל כך מקצועיות – ממש זהות אחת לשנייה, עד שהן נראות כאילו הן נעשו בשבלונה! אני רוצה להרגיש שיש נפש של כותב בתוך המגילה שלי. רק במגילה הזאת חשתי את נפש הכותב! לכל אות יש צורה מיוחדת, שמבטאת משהו שונה. חיפשתי את התחושה הזאת של האנושיות, ורק בזו מצאתי".

כשקראתי את הסיפור הזה, מיד חשבתי על כך שאצל אסתר המלכה בולט העניין של מציאת חן. על כך נאמר: "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ". כאשר נמשך חוט של חסד מאת ה', אז יש מציאת חן. עם מציאת חן, גם מגילה שנראית בפרמטרים מסוימים ממש לא מוצלחת, נעשית שווה למחיר נהדר. אסתר עצמה כנראה לא הייתה ראויה להיבחר, אבל החן שהיה משוך עליה העלה אותה לגדולה.

להתחיל מחדש

מעבר לעניין של מציאת חן, הסיפור הזה יכול ללמד אותנו עוד נקודה חשובה. לפעמים יש לאדם ניסיונות בעבודתו הרוחנית – לא כל כך הולך לו, וכל יום הוא מנסה להתחיל מחדש. ממילא, אף יום לא דומה ליום שלפניו, וכל עבודת ה' שלו נראית לו כעסק כושל. הניסיון עוד יותר גדול, כשהוא רואה מסביבו אנשים שזורם להם, והכל הולך אצלם בקלות. אלה אנשים שכל הימים שלהם דומים מאוד אחד לשני, והם מתקדמים על מי מנוחות. יהודי כזה צריך לדעת, שלפעמים הניסיונות המחודשים להתחיל מחדש בכל יום, דווקא הם נושאים חן בעיני ריבונו של עולם יותר מעבודת ה' שזורמת בלי הפרעות.

 חברים יקרים! לכבוד אסתר המלכה וחודש אדר – תאמרו לחיים! רק אספר לכם לסיום, שמגילת אסתר הראשונה שאני קניתי לעצמי, די דומה לתיאור של המגילה מהסיפור הזה… המעניין הוא, שפעם התחלתי לחשוב אם לא הגיע הזמן לרכוש מגילה מהודרת יותר. בהשגחה פרטית, ממש דקות ספורות אחרי שעלו לי המחשבות הללו, התגלגלה לידי חוברת עם הסיפור הנ"ל… לחיים!