שלום חברים! אנחנו זוכים כעת להיות בעיצומו של שבוע היסוד בספירת העומר. בשבוע הבא, ביום כ"ו באייר שהוא היום של 'יסוד שביסוד', חל יום ההילולא של הצדיק המופלא רבי שלמה מזוויהל – או ליתר דיוק: ר' שלומק'ה זווילער.
בירושלים של פעם היו סיפורים נפלאים מאוד על הדמות המיוחדת שלו. הוא עלה לארץ אחרי שהנכד שלו, מבלי לומר לו דבר, כתב מכתב לרבנות הראשית בארץ ישראל, וכביכול בשם הסבא – האדמו"ר רבי שלמה – ביקש רישיון לעלייה לארץ. כשבפועל הגיעו הסרטיפיקטים ר' שלומק'ה היה מופתע מאוד, אבל אחרי שיישב את דעתו הוא החליט לעלות לארץ עם אותו נכד. דרך אגב, הבן של ר' שלומק'ה – ר' גדליה מזוויהל, שקבור באזור גן סאקר בירושלים – היה באותו זמן במאסר בסיביר.
בכל אופן, כשהסבא והנכד יצאו למסע לעלות ארצה, אמר ר' שלומק'ה לנכדו באוניה, שהוא זורק את ה'רביסטעווע' – כלומר, האדמו"רות – לים. הוא הגיע לארץ כיהודי אנונימי, אבל כעבור זמן קצר הבינו יהודי ירושלים שמדובר באדם גדול.
שכם, ג'נין, מירון
זכה הצדיק ר' שלומק'ה זווילער, שלמרות השנים הרבות שעברו מאז פטירתו בשנת תש"ה, עדיין מרבים לדבר אודותיו ומקבלים השראה לחיזוקים באמונה וביטחון מדמותו הנפלאה. ר' שלומק'ה היה ממעט בדיבור, וכשכבר היה מדבר היה עוסק בחיזוק האמונה והביטחון.
ישנו מסמך מאוד מעניין, שמתעד את המסע שלו לל"ג בעומר במירון בשנת תש"ג – כשנתיים לפני פטירתו. באותם ימים, הדרך מירושלים למירון עברה דרך שכם וג'נין. אחד מבני ביתו כתב מה שהיה באותה נסיעה: "שנתיים לפני הסתלקותו של רבינו, התלוויתי לרבינו למירון. נסענו דרך שכם, ורבינו נכנס לציונו של יוסף הצדיק. ביציאתנו שאלתי את רבינו אם אכן נטמן כאן יוסף הצדיק, היות ויש מפקפקים על כך. תשובתו של רבנו הייתה חיובית – 'מרגישים בכך!' כשהוא נכנס חזרה למונית אמר: 'רוח טהרה ירדה בעולם'".
יש בתיאור הזה מפגש מיוחד של צדיק יסוד עולם, שהמהות שלו קשורה ל'יסוד שביסוד', עם יוסף הצדיק – צדיק יסוד עולם. ר' שלומק'ה, שכל ימיו שמר על עניין הטבילה במקווה – בכל מקום ובכל גיל, בכל עת שהתאפשר לו – ידע להרגיש רוח טהרה במקומו של יוסף הצדיק.
על עניין הטבילה חסידים היו דורשים את הפסוק בירמיהו: "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן". אחד הביאורים שאמרו עליו הוא, שאם מבינים שהקב"ה הוא מקור התקווה שלנו לישועה בעת צרה, אליו אנחנו מקווים ועליו נשענים, אי אפשר שהקשר שלנו אליו יהיה כמו "גר בארץ". גר פירושו כמו תייר שמגיע לארץ זרה, ושם הוא לא לגמרי מתעניין במצוקות ובבעיות שלה, וגם לא בהצלחות שלה. הנביא מוכיח את ישראל, למה הקשר עם הקב"ה הוא רק "כאורח נטה ללון". הקב"ה אומר לישראל, שהתקווה לה' יכולה למלא אותם בביטחון. התקווה – מלשון קו מחבר – אל ריבונו של עולם היא סוג של מקווה בפני עצמו. הקב"ה קורא לנו לפתח קשר שיהיה יציב ובר קיימא, ולא כאורח נטה ללון. רבי שלמה מזוויהל, שהיה פועל ישועות דרך טבילה במקווה, מעורר גם הוא את אותה נקודת תקווה.
הסיפור על המסע שלו מירושלים למירון, דרך קבר יוסף בשכם, מעורר געגועים לאפשרות לנסוע כך בפשיטות בדרכים, לעצור אצל יוסף הצדיק עם המונית, ולהמשיך הלאה. אותה מונית גם המשיכה לג'נין, ועל כך כתב אותו מספר: "כשהגענו ליד העיר ג'נין, ציווה רבנו לעצור, ואמר שברצונו לרדת לטייל קצת. המונית עצרה, רבנו הלך לבדו בין הערבים. בינתיים מספר ערבים הקיפו את המונית מסביב, והנוסעים שנשארו במונית היו בפחד גדול. לאחר כמחצית השעה חזר רבנו למונית, והמשכנו בנסיעה".
אתם יודעים, חברים, שיש כאלה שאומרים שבעבר ג'נין זו הייתה ישוב יהודי, והשם המקורי שלה היה "עיר גנים". בעזרת ה', כשיבוא היום ונשוב לג'נין מתוך שלום ושלוה והשקט ובטח, נוכל לטייל באותה עיר גנים, ואז אולי גם נוכל להבין מה פעל שם רבי שלומק'ה. חצי שעה של טיול רגלי של ר' שלומק'ה היא לא דבר של מה בכך, ואולי הוא גם בא לפתוח לנו את הדרך לשוב לאותו חלק מנחלת אבותינו. גם אם היום חושבים שהוא כבר מחוץ לתחום, עוד נזכה לשוב ולחיות בו.
ישמע בזיונו וידום
עוד דגש משמעותי שהיה אצל ר' שלומק'ה, היה העניין של קבלת ביזיונות בשתיקה. הוא לא היה יוזם קבלת ביזיונות, אבל כשהם היו מגיעים הוא היה רואה אותם כמוצא שלל רב. ממנו גם לומדים שאפשר לפעול ישועות נפלאות אחרי קבלת ביזיונות בדממה.
חברים יקרים! באופן אישי אומר לכם שאני כל כך אוהב את הדמות של ר' שלומק'ה, עד שגם לאחד מילדיי קראתי על שמו. בסמיכות לאותה עת שהבן שלי נולד, סבא שלי ששמו היה שלמה נפטר ורציתי לקרוא 'שלמה' על שם שניהם. לא ביררנו אז אם יש לנו בן או בת, וחשבתי לעצמי שאם ייוולד לנו בן ב'יסוד שביסוד', נקרא לו באמת שלמה. אם תשאלו איפה אשתך בעניין השם, התשובה פשוטה: היא נתנה לו את שמו הראשון – נועם, כדי שיהיה הרבה נועם. אז שמו המלא של בני הוא נועם שלמה. אתם יודעים איך זה – בקריאת השם לפעמים הגברים מתפארים ומספרים מה הם עשו בשביל השם, וכאילו אין שם עוד שותף לעניין…
בכל מקרה, חברים יקרים, שיהיה לכם שמחה ודבקות ביסוד שביסוד, ואל תשכחו לומר לחיים!
