שלום חברים. ברשותכם, אני רוצה להביא לפניכם כמה נקודות שתכליתן להכין את הלב, את המחשבה ואת הדיבור לראש השנה. כך מובא בשיחות הר"ן: "בראש השנה צריכים להיות חכם, שיחשוב רק מחשבות טובות שייטיב ה' יתברך עמנו… וצריכים להיות שמח בראש השנה, גם צריכים לבכות בראש השנה. בראש השנה ביום הראשון צריכים למעט בדיבור מאוד מאוד".

נתחיל מהנושא האחרון: ראשית, נשיב לב שרבי נחמן לא אומר לשתוק; הוא אומר למעט בדיבור. לפעמים יש לנו צורך חיוני בדיבור, מה שנקרא 'ההכרח לא יגונה', אבל בכל מקרה חשוב להבין את ההקשר הכללי של מהות היום שממנו נגזרות ההוראות הללו.

בראש השנה עיקר העניין שלנו הוא להמליך את הקדוש ברוך הוא על המציאות, כמו שאנחנו מבקשים בתפילה "וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו: ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".

תחזיר את השרביט

בואו נדבר על המושג הזה של המלכות. בעולם שלנו, המלכות הגשמית באה לידי ביטוי שהמלך מבטא את רצונו בדיבור ממש. בקטע התפילה המפורסם שנקרא "פתח אליהו", שנהוג לומר אותו לפני תפילת מנחה בקרב חלק מעדות ישראל, ומקורו בתיקוני זוהר, נאמר "מלכות פה", כלומר שמידת המלכות קשורה לפה. למה? כי המלכות קשורה במיוחד לדיבור, כמו שכתוב "דבר מלך שלטון". הרי כידוע, "אין מלך בלא עם" – לפני הכל, כדי להיות מלך צריך שיהיה עם. ‫ואיך העם יודעים את רצונו של המלך ונוצרת ביניהם מערכת יחסים? ‫רק אם המלך מגלה להם בדיבורו את מחשבותיו, ‫רצונותיו ופקודותיו. ‫

כך גם למעלה: כל הבריאה קשורה לדיבורו של הקדוש ברוך הוא, שדרכו התאפשרה מציאותם של הנבראים – "בעשרה מאמרות נברא העולם". ולכן בכל פעם שאני מדבר, אני בעצם משתמש בשרביט של המלך, כי כל דיבור הוא בזעיר אנפין מעין מלכותו של הקדוש ברוך הוא. ‫

ובכן, במשך השנה כולנו ‫זקוקים לדיבור, ‫ואין שום חיסרון כשמדברים דיבור ראוי. ‫לעומת זאת, בראש השנה כשאנחנו רוצים ‫להמליך את הקדוש ברוך הוא, צריך לתת את כל המקום למלכות שלו ‫ולשים את עצמנו בצד מתוך הכנעה. לכן יש צורך למעט בדיבור מיותר, כזה שאפשר לוותר עליו. כמובן, ‫אם למשל אנחנו מארחים אנשים על שולחננו או מתארחים אצל אחרים, הדיבור והשיחה המשותפת חשובים. ‫לכן רבי נחמן ‫לא מורה על שתיקה, ‫אלא רק על כך ש"צריכים למעט בדיבור מאוד מאוד". ‫

עכשיו, בואו נחזור לדברי הפתיחה של רבי נחמן שאמר "‫בראש השנה צריכים להיות חכם". ‫ובמה זה בא לידי ביטוי? ‫"שיחשוב רק מחשבות טובות ‫שייטיב השם יתברך עמנו. ‫ומי שרוצה להדר מזה, ‫אז לא רק יחשוב מחשבות טובות ‫שייטיב השם יתברך עמנו, ‫אלא יאמר: הוא היטיב, ‫הוא מיטיב, הוא יטיב". ‫זאת אומרת, לראות ולהתבונן במה ‫שהוא יתברך הטיב איתנו כבר בעבר, במה שהוא מטיב איתנו בהווה, ולהתאזר בביטחון בכך שהוא ייטיב גם בעתיד.

חשוב גם לומר שבשביל שהעסק הזה יעבוד בראש השנה, אנחנו צריכים כבר לתרגל את הדברים כבר מעכשיו – לחשוב על הטובות שהשם חנן אותנו בהן ולומר זאת בפינו. 

"וצריכים להיות שמח בראש השנה, גם צריכים לבכות בראש השנה". השמחה היא, כמובן, על טובו של ה' ועל ההתקרבות אליו. לעומת זאת, הצורך לבכות בראש השנה נובע מהגעגוע או מהמודעות לאותן פעמים שבהן עברנו על רצונו יתברך. 

העבודה שנשארת למטה

עוד דבר חשוב בעניינו של ראש השנה אנחנו מוצאים בתלמוד הירושלמי, הקובע כי אדם שישן בראש השנה – מזלו ישן… באמת, בעם ישראל יש כאלו שלא ישנים ביום ראש השנה ‫מלפני הזריחה עד הלילה, ‫אבל המנהג היותר מקובל ‫זה להקפיד על ההימנעות משינה לפחות עד חצות היום. ‫בכל אופן, אני מציע לראות ‫את העניין הזה ‫גם בתור הוראה רוחנית־נפשית.

אנחנו רואים שכאשר בן אדם שרוי ב'מוחין דקטנות' והתודעה שלו מצומצמת, הוא חווה את החיים שלו כמו שינה. אדם ישן הוא כזה שלא מודע לברכה הנפלאה הקיימת בחייו עכשיו, והוא רואה רק את החלקיות הלא טובה, ולכן הוא עסוק בתלונות וטענות שונות במקום להיות במקום של הודיה. 

תראו מה קורה לנו בזמן שאנחנו מעבירים את חיינו בשינה: "יש בני אדם שישנים את ימיהם, ואף שנדמה להעולם שהם עובדים את ה' ועוסקים בתורה ובתפילה, אף על פי כן כל עבודתם אין לה' יתברך נחת מהם, כי נשאר כל עבודתם למטה ואין יכול להתרומם ולהתעלות למעלה", אומר רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן. למה זה קורה? "כי עיקר החיות הוא השכל, כמו שכתוב 'החכמה תחיה את בעליה', וכשהעבודה היא עם שכל משימים בה חיות שתוכל להתעלות, אבל כשנופל לבחינת מוחין דקטנות, בחינת שינה, אין יכול להתעלות למעלה". 

אומרים בשם הבעל שם טוב שהוא אהב אור, והיה מבקש תמיד להדליק נרות רבים. חסידים שאלו: מה טמון בכך שהבעל שם טוב אהב הרבה אור? במה זה בא לידי ביטוי? השיב על כך האדמו"ר הצמח צדק: 'אור' בגימטריה 'רז' (=207), ורז זו מילה נרדפת לסוד, כמובן. ובכן, כשאתה מגלה את הסוד של כל דבר, את הפנימיות שלו, אתה למעשה מאיר אותו באור יקרות. 

דוגמה לכך אפשר לקחת מאנשים שאנחנו מכירים אותם רק ברובד החיצוני שלהם, ואז הם לא מאירים לנו. זאת כי הגילוי האמיתי קשור בפנימיות שלנו, בקשר בין הנשמות, ואילו בשכבה החיצונית שלנו אין גילוי. 

כך גם בעבודת ה': אם אנחנו לא לומדים להכיר ולהעמיק לראות את הפנימיות של הדברים שאנו עוסקים בהם, הם לא מאירים לנו ואז כל העיסוק שלנו בתורה ובמצוות הוא במוחין דקטנות, בבחינת שינה. לכן, דווקא בימים אלה חשוב להדגיש כי מי שרוצה להיות ער בראש השנה – ועוד יותר טוב: להיות ער תמיד – ‫הוא צריך להשתדל לראות את הפנימיות של המציאות, ‫להעמיק ולהתבונן בה פנימה. ‫

מחשבות טובות

חשוב להבהיר, שההתבוננות שאנחנו מדברים עליה צריכה להיות תמיד‫ כזו שמוסיפה חיוּת, רעננות והתחדשות. ‫אם זו העמקה והתבוננות ‫שמוסיפה מתח, עצבות או דאגה, ‫לא על זה מדובר.  ‫חברים יקרים, לחיים! שנהיה ערניים ונראה כבר עכשיו את הברכה והיופי שבחיינו, כי כדי להצליח לחשוב בראש השנה מחשבות טובות אנחנו צריכים להתאמן על זה מראש. אז תזכרו: "מחשבות טובות", כולל כל מחשבה חיובית שהיא, ולזכור ביחס לכל דבר שאני רוצה להתבונן בו – לחשוב על המילים, לשים לב לנאמר, ולקחת אותו אל הלב. לחיים לחיים! לשנה טובה תיכתבו ותיחתמו, לאלתר לחיים טובים