לפני שנה, בחודש אלול, סיפרתי סיפור חסידי בהופעה לידידי הישיבה הקדושה 'הר המור':
מוישלה, שהיה חסיד ככל החסידים, נהיה ככה עם השנים מה שנקרא 'מודרני'. כל השנה כולה היה פונה לעסקיו והולך בלבוש של הגויים, אך בהגיע ימי הרחמים והסליחות היה מוציא מהבוידעם את השטריימל וה'קאפוטע', וכך נוסע להיות 'על החגים' אצל הרבי.
שנה אחת, שמע שיעור על החשיבות של מידת האמת, ואז גמלה בליבו החלטה: די לצביעות! הגיע אלול, ובערב שבת הוא מופיע בחצרו של הרבי כמו שהוא לבוש כל השנה! נסו לדמיין מאות חסידים לבושי שיראין, וביניהם מוישלה עם ג'ינס, כובע בייסבול ומגפי עור… כולם מתלחששים, המומים, מגניבים מבטים לעברו.
במוצאי השבת הרבי קורא לו. מביט הוא בו בעיניים חמורות ושותק. "למה הרבי כועס?" שואל מוישלה. "הרבי יודע כמה חשוב להיות אמיתי, ורציתי שלפחות פעם אחת הרבי ידע מי אני!"
חייך הרבי בחום: "אתה יודע, מוישלה, רבי שקשור לחסידים שלו יודע הכל. אני עוקב אחריך מהיום בו החלפת את הגרביים החסידיות וקנית 'הפי סוקס' צבעוניים (חח)… אתה יודע כמה אני אוהב אותך!! אבל תביעה אחת יש לי עליך: מדוע הנך סבור שזה ה'אני' האמיתי שלך – ג'ינס ומעיל עור?! אולי הנשמה שלך שמתגעגעת בימי אלול היא מוישלה האמיתי…!"
עד כאן הסיפור שסיפרתי בפני הקהל. הבטתי מהבמה על ראש הישיבה, הרב עמיאל שטרנברג שליט"א, וראיתי שעיניו אדומות מדמעות… כעבור כמה ימים קיבלתי ממנו מכתב. ממש כמו פעם – מעטפה, בול וכתב יד. איזו זכות!!
בכתב ידו כתב וסיפר על קצין שעזב קצת את דרך התורה, אבל לפני הקרב האחרון שלו התוודה בפני חברו הדתי שהוא קצת חושש ולבו אינו שלם עמו בגלל שעזב את הדרך… המשיך הרב וכתב לי: יש שיגידו שאלה הם פחדים טבעיים של מלחמה, ואני אומר: לא כך! ה'אני' האמיתי שלו התגלה. אותו גיבור שחי חיים רחוקים מהמסורת כל השנה – אלה אינם ה'אני' האמיתי שלו. ועתה, משעמד לפני המשימה הגדולה של מלחמת מצווה להצלת עם ישראל, ה'אני' המאמין והקדוש התגלה בו.
ואכן, כך יצא אותו מפקד, כשמחשבות תשובה טהורות בליבו, וצעד בראש חייליו לקרב – ממנו לא שב… הי"ד.
עתה, משקראתי את המכתב עד סופו, גם עיניי דמעו…
אני חוזר לרבי של מוישלה בסיפור. הוא מלמד אותי לשמוח בכך שאלול פוגש אותי בדיוק איפה שאני… ואם היו לי כמה רגעים של התעלות, הודיה ומוחין דגדלות שחוויתי השנה – זהו ה'אני' האמיתי שלי.
עתה, קחו עט ונייר ונסו לכתוב רשימה של כמה רגעים כאלה שהיו לכם השנה, של קרבת ה' והשראה. זהו ה'אני' האמיתי שלכם, וכל השאר זו רק מסכה…