לא בכל יום אני מכיר לכם מושג חדש. שמעתי עליו לפני יותר מעשרים שנה, מסיני תור. אומרים שהוא הומצא אי שם סביב המדורות והניגונים, בין חוות מעון לגבעת עדי עד, בתקופה של ה'גַ'מַעַאָה'… ומהו?
ובכן, מחד, כולם מכירים את עניין ה'הִתְוַעֲדוּת', חוויית השיא של החסידות. זה שולח אותנו לחב"ד. התקבצות חברים ביחד, ניגונים, לחיים, סיפור חסידי, התרוממות הנפש וקבלה לעתיד.
מאידך ישנה עבודת ההִתְבּוֹדְדוּת, וזה שולח אותנו לברסלב. אתה לבד. שֶׁקֶט. מירון. ציוץ הציפורים. לב נשבר…
ועכשיו, אם נצרף אותם יחדיו מה נקבל? הִתְוַעֲדְדוּת!
הִתְ־וַ־עֲ־דְ־דוּת! תארו לעצמכם, באמצע שאתם מתוועדים יחד, יש ניגונים, יש משקה טוב, יש מישהו בפינה שמספר סיפור, אתם במסע מעבר לזמן… ומאידך, אתה מתבונן פנימה, רגע עם עצמך. וככה, נפתח בך ערוץ ישיר חרישי אל הבורא, 'הגל השקט'. אתה לוחש: אבא, תודה. או: אבא, רציתי לדבר אתך על משהו… ה', היכן אני בעולם? ומה אתה רוצה ממני?…
אפשר לנסות את זה, גם אם אתה בבנייני האומה הגדוש, נשען על קיר האולם החשוך בהתוועדות י"ט כסלו, וגם אם אתה בחדר אוכל של איזו ישיבה, פלורוסנטים בוהקים, באמצע ניגון 'לוי יצחק' כשעל השולחן הארוך צלחות פלסטיק וכמה שניצלים טבולים במטבוחה 'צבר'. זה הזמן להִתְוַעֲדְדוּת! אם לא נעים לך שיראו אותך מרחש בשפתותיך, תגיד שאתה אומר 'ברכה אחרונה' על ה'בפלים' או משנן את מהלך הסוגיה מ'סיידר בוקר'… מקסימום עצום עיניך ותלחש 'התועדדות'. יעזבו אותך מיד…
בפרשת וישלח יש רגע כזה. יעקב אבינו שנותר לבדו. רגע שקט בין לבן לעשיו, בין חרן לארץ ישראל. הוא יודע. אסור לי לפספס… זה הזמן לעשות 'נוק אאוט' לשרו של עשו. בליל חורף כנעני שכזה, נשגב ה' לבדו, ויעקב נותר לבדו, ואנחנו מקבלים את השם 'עם ישראל'.
הוזמנתי לא מזמן להתוועדות ד' חשוון ב'אורות שאול' בדרום תל אביב לכבוד הרבי מפיאסצנה. היה מרגש לצאת מהמכונית בין המקומיים הוותיקים לבין העובדים הזרים, בין הגיבן הקדוש שטאטא שם את הרחובות ובין ר' שלמה שהלך שם עם גיטרה ופגש אותו…
פתחו בניגון שכלל שלא הכרתי. הרב צחי קליין שהזמין אותי אמר לי שזה מחסידות הוסיאטין שהיא משושלת רוז'ין. פה, בתל אביב, יש סניף לממלכת רוז'ין. כל האדמו"רים של החסידות גרו פה!
כשקמו לרקוד סביב בית המדרש, התרגשתי עד דמעות מהתחייה החסידית בדור שלנו ובכלל מהקדושה שמתחדשת פה בארץ ישראל.
עכשיו אני מבין, היו אלה דמעות של הִתְוַעֲדְדוּת!
לחיים לחיים.
